רותם סלע בקמפיין לקסטרו
צילום: דודי חסון

קסטרו בעוד רבעון חלש - מדווחת על הפסד של 16 מיליון שקל

ההכנסות צמחו ב-2.8% והסתכמו ב-474 מיליון שקל, אבל ירידה ברווחיות הגולמית העבירה את החברה להפסד תפעולי; בהמשך, בנוסף לפגיעה הצפויה בענף כתוצאה מהקורונה, החברה צפויה לדווח גם על הפסד של 11.8 מיליון שקל בתיק ני"ע
ערן סוקול | (6)

רשת האופנה קסטרו 0.98%   מדווחת על צמיחה של 2.8% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2019 והפסד נקי של 15.7 מיליון שקל. כל זאת, לפני שהתחיל משבר הקורונה. ירידה ברווחיות הגולמית העבירה את החברה להפסד תפעולי; בהמשך, בנוסף לפגיעה הצפויה בענף כתוצאה מהקורונה, החברה צפויה לדווח גם על הפסד של 11.8 מיליון שקל בתיק ני"ע.

הכנסות קסטרו הסתכמו בכ-474.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019, עליה של כ-2.8% ךעומת הכנסות של כ-461.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה הציגה הקבוצה הפסד של 15.7 מיליון שקל, לעומת הפסד אפסי בתקופה המקבילה.

משבר הקורונה

עקב משבר הקורונה והנחיות הממשלה, נכנסה החברה להדממה מלאה החל מה-14 המרץ. במסגרת הדממה זו, הודיעה הקבוצה, בין היתר, לכל משכירי החנויות שבהן פועלים מותגי הקבוצה על הפסקת כל התשלומים עד לחזרה לשגרה. נכון לכרגע, פעילות המכירה המקוונת של הקבוצה (אונ-ליין) ממשיכה. 

בנוסף, כתוצאה מהתפרצות הקורונה, חלו ירידות ערך משמעותיות בהשקעות החברה בני"ע. בסמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים, ולאחר שמימשה את כלל ניירות הערך הסחירים שהיו ברשותה, הסתכמה ירידת הערך בכ-11.8 מיליון שקל, המהווים כ-9% מערך ההשקעה בניירות הערך המוצגת בדוחותיה הכספיים. השפעת השינויים בשווי ניירות הערך, תיכלל בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2020. 

על רקע הדברים, אתי וגבי רוטר, מנכ"לים משותפים של קבוצת קסטרו-הודיס, הודיעו כי הם מוותרים על הזכות לתגמול החל מה-15.3 ועד חזרה לפעילות וכן על שכר דירה בגין חנויות אשר מושכרות לחברה על ידם. כמו כן, חברי ההנהלה ובעלי השליטה האחרים בחברה מוותרים על 30% עד 70% משכרם בתקופה זו.

למרות הגידול בהכנסות, קסטרו הציגה ירידה ברווח הגולמי, כאשר שולי הרווח הגולמי ירדו ל-54.9% ברבעון הרביעי, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-56.9% ברבעון המקביל. הירידה מיוחסת לגידול בשיעור ההנחה הממוצעת בשל העמקת מבצעי המכירות וכן בשל הפחתת ערך מלאי בתחום פעילות אביזרי אופנה בארץ, בהיקף של כ-6 מיליון שקל. 

בבחינת הוצאות התפעול, נרשם שיפור יחסי, עם שולי הוצאות תפעול של כ-55.8%, ברבעון הרביעי של 2019, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-56.3% ברבעון המקביל.

עקב המעבר לתקן החשבונאות החדש (IFRS16) הוצאות המימון נטו קפצו ל-14.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי, בנטרול התקן היו הוצאות אלו מסתכמו בכ-0.6 מיליון שקל בלבד.

גבי רוטר, מנכ"ל משותף של קבוצת קסטרו-הודיס: "אנו מציגים את תוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2019, בסימן משבר הקורונה, בעוד כל ענף האופנה נמצא בהדממה בהוראת המדינה. בחודש מרץ 2020 תוכננה השקת קולקציית אביב-קיץ 2020 החדשה של הסטודיו לאופנה החדש של קסטרו, אשר מהווה את הבשורה החדשה של בית האופנה קסטרו. השקה זו נדחתה לאור המצב, ואנו נשיק את הקולקציה החדשה עם החזרה לשגרה ובטוחים במהפכה שנוביל בשוק האופנה בישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"עוד בטרם משבר הקורונה, נקטנו בצעדים לצמצום פעילויות שלא תרמו לרווח הקבוצה, כגון ההערכות מחדש בפעילות "קרולינה למקה ארה"ב" וסגירת רשת "אקסוסרייז" בישראל (12/2019), לצד התייעלות בשאר מותגי הקבוצה. בהתאמה הקבוצה נכנסה למשבר הקורונה עם יכולת פיננסית להתמודד עמו ועם השלכותיו.

 

"עוד כחלק מהצעדים להתמודדות עם תקופה זו, הפחתנו את העלויות הקבועות בזמן הדממת פעילות הקבוצה לכ-2 מיליון שקל, ואנו ממשיכים להתקדם בהכנת ובניית הקולקציות הבאות לחורף 2020/1 ולקיץ 2021, זאת בכדי להבטיח את חזרתנו המלאה לפעילות ענפה של כלל מותגי הקבוצה, עם חזרתו של המשק הישראלי לפעילות באישור המדינה.

 

"בין מותגי קבוצת קסטרו-הודיס, ממשיכים לפעול בהצלחה ששת אתרי האון-ליין, ואנו רואים גידול משמעותי בנפח הפעילות בתקופה זו.  (אתרי האון ליין של הקבוצה הם: קסטרו, קרולינה למקה, הודיס, איב רושה, קיקו מילנו וטופ-טן).

 

"על מנת לסייע לעובדינו ככל האפשר בתקופה זו, אנו מקדימים את תשלום המשכורות ליום חמישי הקרוב ה-2.4.2020, ומקווים כי נוכל לחזור לפעילות בהקדם האפשרי".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רעות 02/04/2020 17:00
    הגב לתגובה זו
    לפני כמה שנים היו לכם בגדים יפים היום לא מוצאים כלום.. כאילו הבגדים נהיו ברמה מאוד נמוכה... החלפתם מעצב אולי ??
  • 4.
    קשה קשה 01/04/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    יראו אחרת לאחר המשבר אם בכלל יראו....
  • 3.
    שיפנו לדוגמנית הבית (ל"ת)
    חחחחחחחחח 31/03/2020 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ליאת 31/03/2020 19:04
    הגב לתגובה זו
    יש לו מילארדים ,לא יקרה לו כלום.
  • 1.
    בני 31/03/2020 18:29
    הגב לתגובה זו
    קסטרו תפשוט רגל. השאלה היחידה היא מתי...
  • נכןן (ל"ת)
    עומר 01/04/2020 06:52
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?