גלגל הצלה
צילום: Corey Hearne Unsplash
משבר הקורונה

גלגל הצלה לשוק האג"ח - הסדרי דחייה על קרן וריבית; ככה יהיו פחות הסדרי חוב

המצב במשק מצריך "Time-Out אג"חי" - כמו שיש פסק זמן בפעילות המשקית, גם צריך להיות פסק זמן בתשלומי החברות. רשות ניירות ערך חייבת ליישם פתרון זה ואחרים, אחרת יהיה מאוחר מדי
זוהר לנדה | (12)

Time Out אג"חי - קול קורא לרשות ניירות ערך ולמחוקק. אנו מצויים בעיצומה של סערה בקנה מידה חריג במישורים רבים. המשבר הכלכלי שנגרם בעקבות אותה סערה חריגה נותן את אותותיו גם בשוקי ההון, הן על שערי המניות והן על מחירי ותשואות אגרות החוב הקונצרניות.

 

>>>שוק האג"ח הקונצרני בקריסה - האם אנחנו לקראת משבר חוב?

חברות ציבוריות שאך אתמול היו יציבות וזכו לדירוגים גבוהים-מתאימים, מוצאות עצמן בעין הסערה, כשאגרות החוב שלהן "קופצות" לתשואות "זבל" של עשרות אחוזים מבלי שהדבר נגרם כפועל יוצא מהתנהלותן העסקית. סיטואציה חריגה זו הינה בעלת השפעת רוחב הן על המשק בכלל, הן על החברות, הן על העובדים בהן והן על הציבור שנתן בהן את אמונו וראה בהן "חוף מבטחים" כזה או אחר.

 

כך, יסודות המציאות הכלכלית המוכרת מתערערים, ומודל ההשקעות המסורתי של חלוקת תיק השקעות בין מניות לבין אג"ח (70/30 או 80/20), בניסיון לצמצם חשיפה לסיכון, עומד בסימן שאלה ומצריך חשיבה או היערכות מחודשת, ואכן לאחרונה פורסם, כי נוכח העמקת המשבר בשווקים, בנק ישראל שוקל לרכוש אג"ח קונצרני על מנת למנוע קריסת חברות.

 

מטבע הדברים, בהיעדר פתרון כולל של רכישת אג"ח, אנו צפויים למצוקה אג"חית קונצרנית משמעותית, שתוביל לחדלות פירעון ולפירוק חברות - בבחינת "ותמלא הארץ הסדרי חוב". אולם, לבעיית פירעון האג"ח הקונצרני יתכן גם פתרון יצירתי מסוג שונה - "Time-Out אג"חי", שיתבצע בשיתוף רשות ניירות ערך והמחוקק.

 

מדובר ביצירת מנגנון של "מסלול מהיר", שיאפשר לחברות לבחור (opt-in) להיכלל בהסדר דחייה, בכפוף לעמידתן בקריטריונים שייקבעו ויוגדרו מראש על ידי רשות ניירות ערך ויעוגנו בחקיקה, ובמתן גילוי מתאים בדו"ח ביחס למצבה של החברה ועמידתה באותם קריטריונים. לחברה שתבחר בדרך פעולה זו, ותעמוד בקריטריונים המוגדרים, תתאפשר דחייה של רבעון שלם (3 חודשים) בפירעון סדרת האג"ח, באופן שיאפשר לאותן חברות להיערך למצב החריג שנוצר מחד, ובמקביל קריטריונים אלה יהוו "סנן" לאותן חברות שמנסות לנצל את המצב ו-"לרכב על הגל". ככה נוכל לראות את האור בקצה המנהרה. אחרת המצב יכול לצאת משליטה.

 

קריטריונים אלה צריכים לקחת בחשבון שדחייה כאמור של פירעון האג"חים ברבעון שלם, מהווה שינוי מסוים בסדרי נשייה, ובהתאם צריכים לקחת בחשבון, בין היתר, נתונים אמפיריים המלמדים על השינוי בהיקף הפעילות בתאגיד; היקף ההתחייבויות של התאגיד; שינוי במצבת כוח האדם; צפי תזרימי, צעדי התייעלות שננקטו וכיוצ"ב.

 

"Time-Out אג"חי" יאפשר לחברות ולשוק להתייצב ולחסוך במשאבים ציבוריים בטלטלה הפיננסית וחוסר היציבות בו אנו מצויים.

 

הכותב הינו עו"ד זוהר לנדה, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגציה במשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות'.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    טמטום מוחלט 29/03/2020 16:11
    הגב לתגובה זו
    למה לעצור באגחים ? אולי גם נפסיק את התשלומים של אגח ממשלתי, נפסיק את המסחר בבורסה,ובאופן כללי שאף אחד לא ישלם לאף אחד .מושלם, אין ספק שהושקעה פה הרבה מחשבה
  • 10.
    רעיון מצוין להעדפת נושים (-: כרגיל הרעיון הוא לשים את ה (ל"ת)
    הגולש 29/03/2020 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שלום 29/03/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    מיד עם ההכרזה על ההסדר בטוח שיהיו נפילות קשות באלה שיבחרו באופציה
  • 8.
    אזרח מודאג 29/03/2020 13:40
    הגב לתגובה זו
    בלי להרוס את החברות שבקשיים זמניים
  • 7.
    דווקא רעיון מעניין מאוד ומאוד הגיוני (ל"ת)
    משה ראשל"צ 29/03/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יש ר א לי 29/03/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    ראו את ההודעות של החברה במאיה, תאמתו. ג.נ. מחזיק. בדרך כלל מחלקים כל שנה כ 10% דיבידנד. השנה מחלקים "רק" חצי מהרווח וזה בערך 12% ממחיר נוכחי, כנראה בגלל המצב (קורונה), יש שנים שמחלקים כמעט את כל הרווח. לא מאכזבים בתוצאות. כנסו להודאת החברה, ראו את הדו"ח השנתי ותחליטו בעצמכם.
  • 5.
    סוף סןף מישהו מפעיל את הראש (ל"ת)
    אור 29/03/2020 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    GUY 29/03/2020 12:04
    הגב לתגובה זו
    למזלנו זה לא מעשי .
  • 3.
    שבנק ישראל יירכוש אגח קונצרני וירגיע את הפניקה (ל"ת)
    יש עוד פתרון 29/03/2020 11:56
    הגב לתגובה זו
  • הפתרון הזה נסקר (ל"ת)
    תקרא 29/03/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 29/03/2020 11:56
    הגב לתגובה זו
    לא נשמע סבירמערער את יסודות השוק ואופן התמחוריגרום לזלזול נוסף ( היכן שקיים ממילא ) של בעלי השליטה במחזיקי האגח ייצור הרבה עבודה והמון כסף לעורכי הדין. או שזו בעצם מטרה הכתבה?
  • 1.
    בועז 29/03/2020 11:46
    הגב לתגובה זו
    ידחו לנו את דיבידנדים בזמן שהטייקונים ירוויחו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

זוהר לוי סאמיט
צילום: יחצ

סאמיט מממשת בארה"ב ב-75 מיליון דולר

סאמיט מוכרת נכסים בארה"ב: עסקת מרכז מסחרי בטקסס ב-27.5 מיליון דולר עם תשואה של כ־6.4%, והיערכות למימושים נוספים בהיקף כולל של מעל 45 מיליון דולר; האם זוהר לוי קורא את מפת הנדל"ן ומממש בשיא? 

רן קידר |
נושאים בכתבה סאמיט

חברת הנדל"ן סאמיט סאמיט -3.22%  , שבשליטת זוהר לוי, הודיעה כי השלימה את מכירתו של מרכז מסחרי בטקסס תמורת 27.5 מיליון דולר. מדובר בנכס שנרכש בכ-20 מיליון דולר והניב הכנסה שנתית של כ-1.5 מיליון דולר. המכירה בוצעה בתשואה של כ-6.4%, כאשר הרווח מהעסקה צפוי לעמוד על כ-6 מיליון דולר נטו לפני מס. מאחר שאין חוב על הנכס, עיקר הסכום נכנס לקופת החברה כתזרים חופשי.

במקביל, סאמיט התקשרה בהסכמים למכירת חלקות משנה במרכזים מסחריים נוספים בארה"ב, בעסקאות בהיקף כולל של כ-13 מיליון דולר, המניבות יחד הכנסה שנתית של כ-1.1 מיליון דולר. השלמת העסקאות צפויה בחודשים הקרובים. בנוסף, החברה ציינה כי בכוונתה לממש בתקופה הקרובה נכס נוסף, בשווי מוערך של כ-33 עד 35 מיליון דולר, שגם הוא נטול חוב.

לאחרונה, ביצע זוהר לוי, מנכ"ל סאמיט מספר מימושים, בראש ובראשונה בפז, שם השלים את ממכירת אחזקותיו במהלך יולי, ומכר 15.9% מהון החברה תמורת 1.1 מיליארד שקל לפי שווי של כ-7 מיליארד שקל. בכך ביצע מימוש נאה, לאחר שהמניה עלתה פי 3 ב-3 שנים. לוי רכש את מניות פז באמצעות חברת סאמיט בשלבים, החל מ-2022 ועד 2024, בהשקעה מצטברת של 600 מיליון שקל. במהלך תקופת ההחזקה נהנה מדיבידנדים בהיקף של כ-120 מיליון שקל וכן מניות  בסך של 100 מיליון שקל בבית הזיקוק אשדוד, שפוצל וחולק כמניות כדיבידנד בעין. בסה"כ הרוויחה סאמיט מעל 700 מיליון שקל על השקעתה בפז. 

בנוסף, שבועיים לפני המימוש בפז, סאמיט נפרדה מהשקעתה בקרן הנדל"ן למגורים מגוריט, לאחר כארבע שנות החזקה. דווקא שם ההשקעה של סאמיט לא הייתה מוצלחת במיוחד. החברה רכשה את המניות בשלבים - חלק באפריל 2021 וחלק בפברואר 2022, במחיר ממוצע של כ-7 שקל למניה. המכירה בכ-8 שקל למניה מניבה רווח צנוע של כ-14% על פני התקופה כולה.

עוד, במהלך יולי האחרון, סאמיט נכנסה לראשונה לשוק המשרדים של ניו יורק - ורכשה מגדל משרדים בן 42 קומות במיקום מרכזי בשדרות מדיסון במנהטן, בין הרחובות 49 ל-50. שטח הנכס הוא כ-500 אלף ר"ר (רגל רבוע), והעסקה בוצעה במחיר של 42 מיליון דולר, המשקף עלות של כ-86 דולר בלבד לרגל, מחיר שנחשב נמוך משמעותית מהמקובל באזור ומעיד על מאפייני ה'דיסטרס' של הנכס.