
האם דה זראסאי תחזיר את הכסף? לא בטוח
החברה שטענה בעבר שלא תיפגע מהרגולציה בניו יורק שתומכת בשוכרי הדירות (מפתיע), עלולה להיפגע מהכוונה של הממשל לאפשר לשוכרים לדחות את התשלומים; במקביל תשואות האג"ח מזנקות - גלגול חוב בבורסה הוא כבר חלום
העיר ניו יורק הפכה בתקופה האחרונה למוקד חדש של התפרצות נגיף הקורונה. ביום שישי האחרון מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, הורה ל"עסקים הלא חיוניים" לשמור על 100% מכוח העבודה שלהם בבית ונראה כי המצב בעיר רחוק מפתרון. במקביל, ראש העיר ביל דה בלסיו הודיע בפומבי על תמיכתו בהקפאת תשלומי השכירות בעיר.
"עלינו להבין כיצד לבצע הקפאת תשלומים לתושבים ולעסקים הקטנים. אני הולך לחקור אם זה משהו שבכוחה של העירייה לבצע או שאפשר לעשו זאת רק באמצעות חוקי מדינה. אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות", טען השבוע דה בלסיו והוסיף כי "אנחנו כמובן צריכים לדאוג שבעלי הביניים יוכלו להמשיך לתפקד".
מי שעשויה להיפגע מהמהלך היא חברת דה זראסאי, שפועלת בשוק השכירות בניו יורק וגייסה בשוק המקומי אגרות חוב בהיקף של 2 מיליארד שקל. החברה לצד חברות זרות אחרות ניצלו את הריביות הנמוכות בשוק המקומי ואת הביקושים הגבוהים וגייסו כאן סכומי עתק - מעל 20 מיליארד שקל. כבר אז, כתבנו כאן מספר פעמים שמדובר בחברות שבחלקן אינו ראוי להלוואות ציבוריות. לראייה - החברות האלו לא הצליחו לגייס חוב בארה"ב, מקום פעילותן, ואז הן באו אלינו וקיבלו ללא בעיה. אין קסמים - אם הן לא מקבלות בארה"ב, למה שאנחנו ניתן?
כך או אחרת, החברה כבר נפגעה בשנה האחרונה מהרגולציה סביב שכר הדירה. הרגולציה, על רגל אחת - מעבירה כוח לשוכרים על חשבון המשכירים. הרגולציה גורמת לפגיעה ביכולת של המשכירים להשיג תשואה, וביכולת שלהם להסב דירות - מדירות להשכרה לדירות למגורים. למרות זאת, החברה המשיכה לטעון שאין פגיעה משמעותית בערך נכסיה.
תמרורי האזהרה הופיע כבר בחודשים האחרונים. בינואר האחרון ראיינו בביזפורטל את יעקב גרוס מפירמת עו"ד Goulston and storss. גרוס טען בזמנו כי - "הייתי מאוד נזהר ומאוד מודאג מאגרות חוב של חברות שגייסו כאן אג"ח שמתבסס על שוק המגורים בניו יורק".
אך האירועים האחרונים החריפו את הבעיות. במקביל לירידות בכל שוק האג"ח, התשואות על אגרות החוב של החברה זינקו בימים האחרונים לרמות של קרוב ל-20%. רמות המצביעות על חשש גדול מצד המשקיעים בנוגע ליכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה. אם אכן יוחלט לבסוף על צעדים נוספים.
נציין כי בחודש ינואר האחרון הביעה חברת הדירוג הישראלית מעלות אמון ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה ואישררה את הדירוג 'ilAA' לאגרות החוב של החברה. עם זאת, מעלות הורידה את תחזית דירוג האשראי של החברה כאשר ציינה כי "ייתכן שהחברה לא תעמוד ב-12 החודשים הקרובים ביחסים הפיננסיים ההולמים את הדירוג" (לכתבה המלאה).
- 8.רון ו 07/04/2020 04:20הגב לתגובה זובינתיים כל החברות שילמו ולהוציא ברוקלנד אין עדיין דפולט היו אנליסטים שקברו חברות כבר ל2019 וכולן למעט סטארווד ירדו בתשואה במהך שנה שעברה. אכן שורטיסטים ותו לא.
- 7.תודה לאורי אייזנברג על מימון הכתבה (ל"ת)אנונימי 28/03/2020 17:24הגב לתגובה זו
- 6.העיקר שטראמפ הנוכל מרגיע ואופטימי...סוחר בהמות מצוי (ל"ת)חנני 26/03/2020 14:14הגב לתגובה זו
- 5.אין סיכוי שיפסיקו לשלם שכירות בני- יורק (ל"ת)טראמפ 26/03/2020 13:24הגב לתגובה זו
- קורונה 03/04/2020 16:08הגב לתגובה זואם אני הייתי שוכר ביוקר בניו יורק והעיר מושבתת אז המהלך ההגיוני לעשות זה לנטוש את העיר, לעבור לאזור אחר בארהב בו משלמים פחות שכ"ד וגם אין כ"כ הרבה שכנים עם קורונה. ומה יעשה המשכיר? למה זה בעיה שלי? שישבור ת'ראש.
- 4.מבין 26/03/2020 10:22הגב לתגובה זובמקום להתעסק בחברות אמרקאיות שכולן אגב בתשואות דו ספרתיות . יש הרבה חברות ישראליות בקשיים אמיתים וזה רוב רובו של החוב המוסדי שאם לא יוכלו למחזר חוב בארץ אז אין משק . פרופורציות
- בתרחיש צרות עם BVI יהיה קשה לממש בטוחות (ל"ת)משקיע 03/04/2020 16:09הגב לתגובה זו
- 3.רז 26/03/2020 09:33הגב לתגובה זוסהכ שכד לחודש שהחברה גובה הוא 4 מליון $ ולא כול הדיירים ירצו לדחות. וזאת בהנחה והדבר יאושר... באמריקה לא ניתן לפגוע בקניין לפי החוקה...
- 2.דן 26/03/2020 08:45הגב לתגובה זושוות ל.....
- 1.משקיע רגוע 26/03/2020 08:41הגב לתגובה זואובדן חלק גדול מההכנסה במשך מספר חודשים יפגע בבעלי המניות, לא ביכולת החברה להחזיר את חובותיה בטווח הארוך. בפרט שלהזכירכם זוהי אמריקה, וממש לא ייתנו שם לעסק להפוך לאנרכיה כלכלית

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.

מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק
מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.9%, לעומת צפי ל-0.2% - התגובה הראשונית היתה חשש גדול מעלייה צפויה באינפלציה וירידה בסיכויים להפחתת ריבית; אלא שמאחורי המספר היו "אירועים חד פעמיים" והשד לא היה נורא כל כך
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה אתמול את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, כאשר העלייה החודשית עמדה על 0.9%, הזינוק החד ביותר מאז יוני 2022, לעומת ציפיות ל-0.2% בלבד והקצב השנתי הואץ ל-3.3% לעומת תחזית ל-2.5%. מדד הליבה קפץ גם הוא ב-0.9% בחודש
ושיקף עלייה של 3.7% בשנה. על הנייר, זו אינפלציה “חמה” שמספיקה כדי לערער את הורדת הריבית שמתומחרת בשוק, אך בפועל וול סטריט ירדה במתינות עד חצי אחוז שבהמשך גם היא תוקנה, וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר נותרה גבוהה מאוד, אם כי התרחיש של חצי נקודת אחוז ירד מהשולחן.
לכאורה נראה שהשוק לא מגיב לנתון חשוב במיוחד, שכן מדד המחירים ליצרן מקדים את מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הריבית, ולכן עולה השאלה מדוע המשקיעים הגיבו באדישות? התשובה: כי מאחורי המספר הגדול מסתתר הרכב מדד שפחות בעייתי ממה שנראה במבט ראשון.
מבט עומק על המדד
חלק משמעותי מהעלייה הגיע מסעיפים תנודתיים כמו שירותי ניהול תיקי השקעות (portfolio management) ועלויות טיסה. אלה רכיבים שיכולים לקפוץ בחודש נתון ולרדת בחודש הבא, ולא בהכרח מסמנים מגמה רוחבית של התייקרות בכל רוחב המשק ובנוסף לא קשורים במחירי
הסחורות שמהווים בסיס רחב יותר לעליות מחירים בפועל עבור הצרכנים. בנטרול אותם סעיפים, המדד היה הרבה יותר קרוב לציפיות המוקדמות. במקביל, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, קורלציה עם עליית הנפט, אך גם כאן מדובר בסביבה תנודתית מטבעה.
במילים אחרות, המשקיעים
קראו מעבר לכותרת. הם הפרידו בין “רעשים נקודתיים" לבין לחצים מתמשכים. זה לא אומר שהכול שגרה. רכיב השירותים במדד, ובפרט מרווחי המסחר בשירותים (final demand trade services) שעלו ב-2%, משדר שהצד הזה של הכלכלה ממשיך לייצר לחצי מחירים. אבל זה גם לא הסיפור של החזרה
המיידית לאינפלציה גואה שאולי ציפו חלק מהאנליסטים סביב לחצי במכסים, לפחות לא כרגע.
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “סטגפלציה”? השילוב בין לחצי מחירים בצד היצרני לבין האטה מתונה בקצב הגיוס יכול לעורר חרדה למילים גדולות. אבל כדי לדבר
על סטגפלציה במלוא מובן המילה צריך גם רכיב של צמיחה שלילית. נכון לעכשיו, למרות חולשה בשוק התעסוקה הצרכנים ממשיכים להיות יציבים, במקביל להמשך השקעה רוחבית וזרימת כספים ולכן אין ציפייה לצמיחה שלילית בתמ"ג.