חדוה בר
צילום: גלית סברו

חדווה בר נרדמת בשמירה: מי יעצור את הרכישות החוזרות בלאומי?

במקביל להודעת הפד', הבנקים הגדולים בארה"ב הודיעו על הפסקת הרכישות החוזרות. בארץ: בנק ישראל חושש גם הוא למערכת הבנקאית והודיע על הזרקה של נזילות אך בנק לאומי ממשיך להוציא הון על תוכנית לרכישת מניות. מי יעצור את חוסר ההיגיון - בנק ישראל תומך בלאומי שתומך במניה שלו
עמית נעם טל | (6)

במקביל להודעה המפתיעה אמש הבנק המרכזי בארה"ב על חיתוך חד של הריביות והשקה של מספר רב של תמריצים (לכתבה המלאה), אירוע לא פחות משמעותי התרחש זמן קצר לאחר מכן כאשר הבנקים הגדולים בארה"ב הודיעו על עצירת הרכישות החוזרות (BUYBACK) במהלך הרבעון ה-2 של 2020.

בין הבנקים שדיווחו על עצירת הרכישות החוזרות ניתן למצוא את ג'יי פי מורגן (סימול:JPM), בנק אוף אמריקה (סימול:BAC), סיטי בנק (סימול:C), וולס פארגו (סימול:WFC), גולדמן זאקס (סימול:GS), מורגן סטנלי (סימול:MS), בנק אוף מלון (סימול:BK) וסטייט סטריט (סימול:STT). כמה המהלך משמעותי? נזכיר כי הבנקים דורגו בשנים האחרונות במקומות הראשונים בטבלת החברות שמבצעות רכישות חוזרות (לכתבה המלאה). 

מלבד ההשפעה הצפויה על מחירי המניות, חשוב להבין מדוע הבנקים הודיעו על החלטה זו. שורת הורדות הריבית האחרונות צפויה לפגוע בצורה משמעותית בפעילות הליבה של הבנקים – ההכנסות מריבית. בהקשר זה נזכיר שוב את ניתוח בנק אוף אמריקה בתחילת השנה. הבנק צפה שירידה במקביל של עקומת האג"ח בארה"ב ב-100 נק' במהלך 12 החודשים הקרובים תגרום לו לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. פחות מ-3 חודשים מאותו דו"ח, עקומת האג"ח של ארה"ב ביצעה מהלך גדול מ-100 נק' בסיס. 

תוסיפו לנתון זה את הצפי בעלייה משמעותית באבטלה והחשיפה של הבנקים לסקטורים השונים ונקבל צפי לפגיעה משמעותית בפעילות של הבנקים – פגיעה שצפויה לפגוע בהון שלהם. 

אבל זה לא הכל: במהלך שיחת הוועידה אמש טען יו"ר הפד' ג'רום פאואל, כי הפד' צופה כי הכלכלה בארה"ב תציג נתונים חלשים במהלך הרבעון ה-2 של השנה. כמה חלשה? בגולדמן זאקס הציגו אתמול תחזית לפיה הכלכלה בארה"ב תציג צמיחה שלילית של 5% במהלך רבעון זה. בסיטואציה כזו, סביר להניח כי החברות בשוק יבקשו לנצל את מסגרות האשראי מצד הבנקים (בדיוק כפי שבואינג הודיעה בשבוע שעבר). 

לפי ניתוח של קרדיט סוויס, ל-4 הבנקים הגדולים בארה"ב התחייבו למסגרות אשראי של עד 1.35 טריליון דולר. מספיק שמספר חברות מצומצם מבקש למשוך כסף מבנקים אלו בשביל לגרום לבעיות במאזני הבנקים. בסיטואציה כזו – לא מקטינים את ההון העצמי ע"י רכישות חוזרות. 

נציין כי הפעולות האגרסיביות של הפד' מצביעות כי מקבלי ההחלטות מבינים כי מאזנם של הבנקים צפוי להיפגע משמעותית בחודשים הקרובים. רק חבל שהפד' מבין שוב לאחר כל השחקנים בשוק כי החלטתו ביוני האחרון לאשר לבנקים לבצע רכישות חוזרות ולרוקן את ההון העצמי הייתה מוטעית (לכתבה מיוני האחרון על מבחני הלחץ שביצע הפד').  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ומה בישראל?

האירועים בעולם לא צפויים לדלג על ישראל, אך נראה כי מקבלי ההחלטות עדיין שאננים. ההאטה כבר כאן, כאשר הצפי הוא לזינוק חד במספר המובטלים בחודשים הקרובים. המינוף הגבוה של משקי הבית והחברות עלול בקלות להתגלגל לגל של פשיטות רגל והמשמעות עבור הבנקים היא ביצוע של מחיקות רבות. 

ההבנה של החשיבות של יציבות סקטור הבנקאות בשעת לחץ הובילה גם את בנק ישראל להתערב בשווקים ולהודיע אתמול על השקת תוכנית רכישות בשוקי האג"ח, במקביל להזרמת נזילות בשוקי הריפו. 

רק מה? אף אחד לא עצר עדיין את תוכנית הרכישות שמבצע בנק לאומי. נזכיר כי בתחילת החודש האחרון הודיע הבנק על תחילת תוכנית רכישות שלישית בהיקף של 700 מיליון שקל, בדומה ל-2 תוכנית הרכישה הקודמות (לכתבה המלאה). 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נראה כמו סיפור חוזר של גליה מאור שקיבלה תפקיד הולם.... (ל"ת)
    Xantippe 17/03/2020 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 16/03/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
    צריכה להיות מגבלה כזו
  • 4.
    התפקיד שלה בלאומי כלל תגמול במניות ...... (ל"ת)
    S 16/03/2020 21:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ארנסט יפת 16/03/2020 14:53
    הגב לתגובה זו
    אם הם עושים וויסות, לא לחכות כבר להגיש כתבי אישום, שיספיקו לשבת עם ביבי באותו תצא.
  • 2.
    ד 16/03/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
    אם הם נוהגים, לדעתו , בחוסר אחריות ברכישת מניות הבנק, אזי קל וחומר שהם נוהגים ברשלנות מחפירה במתן אשראי.
  • 1.
    אחד 16/03/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
    רכישה עצמית זו הונאה פיננסית חוקית שבה מקטינים את סך המניות ולכן התוצאות נראות טוב יותר. זה לא המצב האמיתי של הבנק. אל סמך ההונאה הזאת מנהלי הבנק מוצאים בונוסים . הבנקים קבלו בונוס בגובה של 400 מיליון שקל על חשבון החוסכים ופנסיונרים כדי להריץ את בועת הנדלן ובורסה. בנק ישראל עם ריבית אפס שלו ורכישת דולרים אינו הפתרון אלה הבעיה וצריך לפרק אותו ,יפה שעה אחת קודם.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.