אביגדור וילנץ' האבנה לאבס
צילום: שמואל אוסטר

סטארטאפים ישראלים גייסו סכום שיא של 8.25 מיליארד דולר בשנת 2019

על פי דוח שמפרסם אתר Geektime שבע חברות ישראליות חדשות זכו לשווי של מיליארד דולר לפחות; היקף האקזיטים עמד על 7.41 מיליארד דולר בהובלת עסקת רכישת האבנה לאבס של אביגדור וילנץ' על יד אינטל
איתן גרסטנפלד |

בסיכום שנת 2019 סטארטאפים ישראלים גייסו 8.25 מיליארד דולר ב-462 סבבי השקעה, עלייה של 13% בסכומי הגיוס ביחס לאשתקד. מתוך סך גיוסי ההון של סטארטאפים, 4.7 מיליארד דולר גויסו כחלק מסבבי צמיחה, סכום כפול בהשוואה לשנת 2018, עדות לכך שיותר ויותר חברות ישראליות מתקרבות לבגרות, כך עולה מדוח סיכום השנה בתעשיית הסטארטאפים וההון סיכון בישראל של Geektime לשנת 2019. 

עוד עולה מהדוח, כי בשלבי ה-Seed בישראל נרשמה ירידה בהיקף הגיוסים מ-546 מיליון דולר ב-2018 ל-403 מיליון דולר ב-2019, צניחה של 26.2%. מספר סבבי ההשקעה ירד גם הוא בחלוקה לקטגוריות מבחינת בשלות החברות. חברות הנמצאות בשלבים מוקדמים (Early) סיכמו 180 סבבי השקעה, לעומת 236 סבבי השקעה ב-2018 ו-218 סבבי השקעה ב-2017, ירידה של 24% ו-17.4% בהתאמה.

השלב שבו נרשמה הירידה המינורית ביותר במספר הסבבים היה על שלב הצמיחה, שבו גם נספרות חברות בוגרות. בשלב זה נרשמו 83 סבבי השקעה, לעומת 86 סבבי השקעה ב-2018 ו-84 סבבי השקעה ב-2017, ירידה של 3.4% ו-1.1% בהתאמה. 

סבבי גיוס לסטארטאפים ישראליים בשנים 2016-2019

מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019

ברמה העולמית בשנת 2019 נרשמו 18,636, עלייה לעומת 15,318 סבבים ב-2018 ו-17,314 סבבים ב-2017. ההיקף ההשקעות הגלובליות בתעשיית ההון סיכון הסתכם ב-268.3 מיליארד דולר, עלייה של 5.3% בהשוואה לשנת 2018, אך עלייה של 56% לעומת שנת 2017.

הגיוסים הגדולים של 2019

2019 הייתה השנה שבה חלה עלייה משמעותית במספר חדי הקרן, חברות שהונפקו או גייסו לפי שווי העולה על מיליארד דולר. המגמה הזו באה לידי ביטוי במספר המגה-סבבים, גיוסים אשר סכומם שווה או עולה על 100 מיליון דולר, כמעט והכפיל את עצמו בשנת 2019, והסתכם ב-17 עסקאות לעומת 9 בשנת 2018. סך העסקאות שלהם מהווה עלייה של 90% לעומת סך הסבבים האלו בשנה שעברה. סבבי הגיוס הגדולים ביותר היו שייכים ל-Compass של היזם אורי אלון, Fundbox ו-Lemonade.

מספר המגה סיבובים בשנים 2016-2019

מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019

לאחר סבבי הגיוס המשמעותיים, הצטרפו שבע חברות ישראליות חדשות ל"מועדון חדי הקרן", כלומר חברות אשר הערכת השווי שלהן גבוהה ממיליארד דולר. החברות הן Next Insurance, Cybereason, Riskified ,Lightricks, Trax Image Recognition ,Rapyd ו-Monday.com.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אקזיטים: עלייה של 17.6% במספר עסקאות ה-M&A

80 סטארטאפים ישראליים נרכשו או התמזגו בשנת 2019, עלייה של 17.6% בהשוואה לשנה הקודמת, בה נרשמו 68 עסקאות מיזוג ורכישה (M&A). מתוך אותן 80 עסקאות, ננקבו פרטי העסקה רק ב-55 עסקאות אשר הסתכמו לסך של 7.41 מיליארד דולר. העסקה הגדולה ב-2019 הייתה רכישת האבנה לאבס של אביגדור וילנץ' על ידי אינטל תמורת 2 מיליארד דולר. העסקה הזו היתה משמעותית לא רק בישראל, אלא גם בעולם, והיא נחשבת לעסקה השלישית בהיקפה בתעשיית ההון סיכון העולמית כולה. 

 

בנוסף לעסקאות המיזוג והרכישה, נרשמו 11 הנפקות של חברות ישראליות בבורסות בניו יורק, אוסטרליה וקנדה. מדובר בעלייה של 37.5% במספר ההנפקות לעומת אשתקד. בנוסף, החברות גייסו בהנפקות אלו סכום של 417 מיליון דולר, המהווה עלייה של 73.75% בגיוסים לעומת 2018. ההנפקות בהן גויס הסכום הגדול ביותר היו של פייבר, בה גויסו 110 מיליון דולר, ושל חברת טופין אשר גייסה 108 מיליון דולר. שתי ההנפקות התרחשו בבורסה לניירות ערך בניו יורק.

הנפקות ישראליות בחו"ל

 מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019

הפינטק רותח, המודעות החברתית עולה

מתוך סכומי הגיוס שהסתכמו ב-8.25 מיליארד דולר, בלט לטובה ענף הפינטק, הטכנולוגיות הפיננסיות, שרשם את אחת השנים הטובות ביותר עם גיוסים שהסתכמו ב-1.85 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2018 הסתכמו ההשקעות בפינטק ב-654 מיליון דולר, כך שבתוך שנה בודדת היקף ההשקעות גדל כמעט פי 3. ב-2017 הסתכמו ההשקעות בפינטק ב-244 מיליון דולר, כך שגם בשנה הקודמת ההשקעות בפינטק שילשו את עצמן. 

השקעות בפינטק בשנים 2017-2019

 מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019

התחום שרשם האטה בהיקף צמיחת הגיוסים אחרי צמיחה חדה בשנים האחרונות הוא סייבר. סטארטאפים בתחום הסייבר גייסו ב-2019 סכום של 1.07 מיליארד דולר, עלייה של 19% בהשוואה ל-2018. בין השנים 2018 ל-2017 נרשם זינוק של 65% בהשקעות בסייבר מ-547 מיליון דולר ל-903 מיליון דולר. 

 

אחד התחומים הרותחים של השנים האחרונות, חברות האינטרנט והמדיה זכה לגיוסים של 1.61 מיליארד דולר, לעומת 1.58 מיליארד דולר, עלייה של 1.9% בלבד ב-2019. בהשוואה לשנת 2017, אף נרשמה ירידה של 15.9% כשבמהלכה נרשמו השקעות של 1.88 מיליארד דולר. המגמה הבולטת היא שמספר החברות שגייסו כספים בענף ירד מ-138 חברות ב-2017 ל-82 ב-2018 ועד ל-63 בלבד ב-2019. בתוך שנתיים נחתך מספר החברות שגייסו כסף בענף במחצית. 

 

תחום המד-טק רשם גיוסים של 937 מיליון דולר ב-2019, צמיחה של 9.7% בהשוואה ל-2018. יחד עם זאת, מספר החברות שגייסו כסף מהענף בשנה החולפת ירד ב-10.8% מ-74 סבבי השקעה ל-66 סבבי השקעה בלבד ב-2019. בשנת 2017 נרשמו 106 השקעות בחברות, או סבבי השקעה, כך שבתוך שנתיים קטן מספר הסבבים ב-38%. בהשוואה לשנת 2017 סכום ההשקעות במד-טק ירד במקצת ב-5.3%, כך שבראייה דו שנתית התחום לא צמח. 

השקעות במד-טק בשנים 2017-2019

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?