שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

משרד הביטחון: קבוצת שפיר-אוריין זכתה במכרז של 5.5 מיליארד שקל

הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה; חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט
ערן סוקול |

משרד הביטחון הכריז הבוקר כי בתום בדיקת ההצעות של חמש הקבוצות המתמודדות במכרז להקמת מרכזי אספקה בכ-5.5 מיליארד שקל, הוחלט כי הקבוצה הנבחרת היא שפיר הנדסה 2.44%  (60%) - אוריין 2.89% לוגיסטיקה (40%), הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל (PPP) את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה.

> מלם תים גם - צפויה להכנסות של כ-780 מיליון שקל מפרויקט המרלו"ג

חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט.

חמש הקבוצות שהתמודדו במכרז הן: שיכון ובינוי -0.26% , ממ"ן ואלייד; אשטרום קבוצה 3.23% , אפקון החזקות 1.37% ופליינג קרגו; שפיר-אוריין; מנרב, אלקטרה 0.36% ו-Leidos; הכשרת הישוב -0.11% ו-Seldat.

זרם התשלומים

הקבוצה תקבל מענק הקמה של 1.25 מיליארד שקל לאורך תקופת ההקמה. בנוסף, החל ממועד תחילת הפעלת הפרויקט תקבל הקבוצה תשלומים שוטפים בהיקף מוערך של כ-5.5 מיליארד שקל (כולל מענק ההקמה).

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל החל באיחוד ארגוני של כלל המרכזים הלוגיסטיים תחת מפקדת המרה"ס. המרכז הלוגיסטי האחוד יהיה מורכב משלושה מוקדים – בצפון, במרכז ובדרום – ופעילותו צפויה להתחיל ב-2024 עד 2026. שלושת המוקדים שנבחרו למרה"ס מתבססים על מחנות קיימים.

הדמיית הפרויקט. מקור: משרד הביטחון

המרה"ס צפוי לכלול יותר מ-250 אלף מ"ר בנוי לגובה בכדי לצמצם שימוש בקרקע ולהימנע מהרחבת שטחי המחנות. התכנסות צה"ל לכדי שלושה מוקדים לוגיסטיים תפנה כ-1,800 דונמים - חלק ניכר מהם באזורי הביקוש - מה שיאפשר למדינה לבנות עשרות אלפי יחידות דיור, שטחים פתוחים וציבוריים ושימושים שונים לרווחת הציבור.

תפיסת ההפעלה של מרכז ההספקה החדש מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות לשליטה במלאי בשילוב מערכות אוטומציה שונות. התכנון החדש יאפשר מתן מענה רב זרועי ושיפור השירות ליחידות: בכל אחד מהמוקדים יאוחסן מגוון רחב של ציוד, המאפשר את הקיום השוטף של צה"ל, בשגרה ובחירום - החל במחט לעירוי וכלה בחלקי חילוף לטנקים. תכנון המרכזים נעשה מתוך מחשבה על שיפור המענה המבצעי מבלי לוותר על התייעלות וחיסכון בהוצאות תפעול, בתשלומי ארנונה, בעלויות הפצה, שמירה על המלאי ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תא"ל במיל' רון אילוז, מנהל הצעת המכרז של "שפיר", לשעבר קצין הלוגיסטיקה הראשי: “זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית היושב על הציר המבצעי של הצבא, שישפר משמעותית את שרשרת האספקה של צה"ל בזכות חדשנותו הטכנולוגיות. אנחנו בשפיר  שמחים להמשיך בתנופת העשייה, בניהול והקמה של מגה פרויקטים לאומיים כדוגמת כביש 6, הרכבת הקלה בירושלים ונמל חיפה".

ראש מינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') איציק כהן: "מדובר ביום משמעותי, במיוחד עבורי כמי ששירת כראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל שנים רבות. היום החטיבה מתחברת לעידן הטכנולוגי בהקמת תשתית חכמה, חדשנית ויעילה, שתצעיד את צה"ל עוד שנים קדימה. מינהל המעבר דרומה ממשיך לקדם פרויקטים לאומיים ענקיים, הכוללים פינוי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לטובת בניית יחידות דיור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.