שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

משרד הביטחון: קבוצת שפיר-אוריין זכתה במכרז של 5.5 מיליארד שקל

הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה; חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט
ערן סוקול |

משרד הביטחון הכריז הבוקר כי בתום בדיקת ההצעות של חמש הקבוצות המתמודדות במכרז להקמת מרכזי אספקה בכ-5.5 מיליארד שקל, הוחלט כי הקבוצה הנבחרת היא שפיר הנדסה -0.54%  (60%) - אוריין 0% לוגיסטיקה (40%), הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל (PPP) את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה.

> מלם תים גם - צפויה להכנסות של כ-780 מיליון שקל מפרויקט המרלו"ג

חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט.

חמש הקבוצות שהתמודדו במכרז הן: שיכון ובינוי 0.98% , ממ"ן ואלייד; אשטרום קבוצה 3.09% , אפקון החזקות -1.53% ופליינג קרגו; שפיר-אוריין; מנרב, אלקטרה 1.1% ו-Leidos; הכשרת הישוב 2.5% ו-Seldat.

זרם התשלומים

הקבוצה תקבל מענק הקמה של 1.25 מיליארד שקל לאורך תקופת ההקמה. בנוסף, החל ממועד תחילת הפעלת הפרויקט תקבל הקבוצה תשלומים שוטפים בהיקף מוערך של כ-5.5 מיליארד שקל (כולל מענק ההקמה).

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל החל באיחוד ארגוני של כלל המרכזים הלוגיסטיים תחת מפקדת המרה"ס. המרכז הלוגיסטי האחוד יהיה מורכב משלושה מוקדים – בצפון, במרכז ובדרום – ופעילותו צפויה להתחיל ב-2024 עד 2026. שלושת המוקדים שנבחרו למרה"ס מתבססים על מחנות קיימים.

הדמיית הפרויקט. מקור: משרד הביטחון

המרה"ס צפוי לכלול יותר מ-250 אלף מ"ר בנוי לגובה בכדי לצמצם שימוש בקרקע ולהימנע מהרחבת שטחי המחנות. התכנסות צה"ל לכדי שלושה מוקדים לוגיסטיים תפנה כ-1,800 דונמים - חלק ניכר מהם באזורי הביקוש - מה שיאפשר למדינה לבנות עשרות אלפי יחידות דיור, שטחים פתוחים וציבוריים ושימושים שונים לרווחת הציבור.

תפיסת ההפעלה של מרכז ההספקה החדש מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות לשליטה במלאי בשילוב מערכות אוטומציה שונות. התכנון החדש יאפשר מתן מענה רב זרועי ושיפור השירות ליחידות: בכל אחד מהמוקדים יאוחסן מגוון רחב של ציוד, המאפשר את הקיום השוטף של צה"ל, בשגרה ובחירום - החל במחט לעירוי וכלה בחלקי חילוף לטנקים. תכנון המרכזים נעשה מתוך מחשבה על שיפור המענה המבצעי מבלי לוותר על התייעלות וחיסכון בהוצאות תפעול, בתשלומי ארנונה, בעלויות הפצה, שמירה על המלאי ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תא"ל במיל' רון אילוז, מנהל הצעת המכרז של "שפיר", לשעבר קצין הלוגיסטיקה הראשי: “זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית היושב על הציר המבצעי של הצבא, שישפר משמעותית את שרשרת האספקה של צה"ל בזכות חדשנותו הטכנולוגיות. אנחנו בשפיר  שמחים להמשיך בתנופת העשייה, בניהול והקמה של מגה פרויקטים לאומיים כדוגמת כביש 6, הרכבת הקלה בירושלים ונמל חיפה".

ראש מינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') איציק כהן: "מדובר ביום משמעותי, במיוחד עבורי כמי ששירת כראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל שנים רבות. היום החטיבה מתחברת לעידן הטכנולוגי בהקמת תשתית חכמה, חדשנית ויעילה, שתצעיד את צה"ל עוד שנים קדימה. מינהל המעבר דרומה ממשיך לקדם פרויקטים לאומיים ענקיים, הכוללים פינוי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לטובת בניית יחידות דיור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה פותחת את 2026 ברגל ימין: המדדים מתחזקים עד 1.9%; ריטיילורס קופצת 11%, תדיראן 6.9%

דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |


2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026


ריטיילורס ריטיילורס 12.36%    מקבלת רוח גבית מהסנטימנט החיובי סביב נייקי Nike Inc 4.12%  , שאותה היא מייצגת בישראל ובשווקים נוספים. העלייה החדה במניית נייקי, אחרי רצף רכישות עצמיות מצד הנהלת החברה והדירקטוריון, כמו גם רכישות ממנכ"ל אפל טים קוק נתפסת בשוק כאיתות אמון ביכולת ההתאוששות של המותג וביישום תוכנית ההבראה - טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?


שניב שניב 7.69%   קופצת. דיווחים כי משפחת ברנט, שמחזיקה בשליטה בחברה הנייר, מנהלת מגעים למכירת חלק מהאחזקות לפי שווי של כ-450 מיליון שקל, גבוה משווי השוק הנוכחי שעומד על כ-390 מיליון שקל. בשלב הזה לא ברור אם מדובר במכירת שליטה, כלומר העברת ניהול החברה לגורם חדש, או במכירת נתח חלקי למשקיע מוסדי. שניב פועלת בעיקר בייצור מוצרי נייר וטואלטיקה, עם פעילות רחבה גם במוצרי ניקיון, קוסמטיקה ונדל"ן מניב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 החברה הציגה עלייה של 9% במכירות ל-708 מיליון שקל, לצד שחיקה קלה ברווחיות הגולמית, אבל הרווח הנקי עלה כמעט ב-19% והסתכם ב-20.4 מיליון שקל. משניב נמסר לבורסה: "בהמשך לפרסומים בתקשורת בדבר מו"מ למכירת השליטה בחברה, מבקשת החברה להבהיר כי בעלי השליטה בחברה כמו גם החברה מקבלים מעת לעת פניות מגופים מוסדיים למכירה ו/או השקעה בחברה. עם זאת יובהר כי בשלב זה אין הצעה קונקרטית לעסקה כלשהי. אם וככל שתחול התפתחות בנושא, תדווח החברה כנדרש על פי דין".