שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

משרד הביטחון: קבוצת שפיר-אוריין זכתה במכרז של 5.5 מיליארד שקל

הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה; חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט
ערן סוקול |

משרד הביטחון הכריז הבוקר כי בתום בדיקת ההצעות של חמש הקבוצות המתמודדות במכרז להקמת מרכזי אספקה בכ-5.5 מיליארד שקל, הוחלט כי הקבוצה הנבחרת היא שפיר הנדסה -0.29%  (60%) - אוריין -0.08% לוגיסטיקה (40%), הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל (PPP) את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה.

> מלם תים גם - צפויה להכנסות של כ-780 מיליון שקל מפרויקט המרלו"ג

חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט.

חמש הקבוצות שהתמודדו במכרז הן: שיכון ובינוי 2.72% , ממ"ן ואלייד; אשטרום קבוצה 3.64% , אפקון החזקות -1.9% ופליינג קרגו; שפיר-אוריין; מנרב, אלקטרה 2.39% ו-Leidos; הכשרת הישוב 3.25% ו-Seldat.

זרם התשלומים

הקבוצה תקבל מענק הקמה של 1.25 מיליארד שקל לאורך תקופת ההקמה. בנוסף, החל ממועד תחילת הפעלת הפרויקט תקבל הקבוצה תשלומים שוטפים בהיקף מוערך של כ-5.5 מיליארד שקל (כולל מענק ההקמה).

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל החל באיחוד ארגוני של כלל המרכזים הלוגיסטיים תחת מפקדת המרה"ס. המרכז הלוגיסטי האחוד יהיה מורכב משלושה מוקדים – בצפון, במרכז ובדרום – ופעילותו צפויה להתחיל ב-2024 עד 2026. שלושת המוקדים שנבחרו למרה"ס מתבססים על מחנות קיימים.

הדמיית הפרויקט. מקור: משרד הביטחון

המרה"ס צפוי לכלול יותר מ-250 אלף מ"ר בנוי לגובה בכדי לצמצם שימוש בקרקע ולהימנע מהרחבת שטחי המחנות. התכנסות צה"ל לכדי שלושה מוקדים לוגיסטיים תפנה כ-1,800 דונמים - חלק ניכר מהם באזורי הביקוש - מה שיאפשר למדינה לבנות עשרות אלפי יחידות דיור, שטחים פתוחים וציבוריים ושימושים שונים לרווחת הציבור.

תפיסת ההפעלה של מרכז ההספקה החדש מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות לשליטה במלאי בשילוב מערכות אוטומציה שונות. התכנון החדש יאפשר מתן מענה רב זרועי ושיפור השירות ליחידות: בכל אחד מהמוקדים יאוחסן מגוון רחב של ציוד, המאפשר את הקיום השוטף של צה"ל, בשגרה ובחירום - החל במחט לעירוי וכלה בחלקי חילוף לטנקים. תכנון המרכזים נעשה מתוך מחשבה על שיפור המענה המבצעי מבלי לוותר על התייעלות וחיסכון בהוצאות תפעול, בתשלומי ארנונה, בעלויות הפצה, שמירה על המלאי ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תא"ל במיל' רון אילוז, מנהל הצעת המכרז של "שפיר", לשעבר קצין הלוגיסטיקה הראשי: “זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית היושב על הציר המבצעי של הצבא, שישפר משמעותית את שרשרת האספקה של צה"ל בזכות חדשנותו הטכנולוגיות. אנחנו בשפיר  שמחים להמשיך בתנופת העשייה, בניהול והקמה של מגה פרויקטים לאומיים כדוגמת כביש 6, הרכבת הקלה בירושלים ונמל חיפה".

ראש מינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') איציק כהן: "מדובר ביום משמעותי, במיוחד עבורי כמי ששירת כראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל שנים רבות. היום החטיבה מתחברת לעידן הטכנולוגי בהקמת תשתית חכמה, חדשנית ויעילה, שתצעיד את צה"ל עוד שנים קדימה. מינהל המעבר דרומה ממשיך לקדם פרויקטים לאומיים ענקיים, הכוללים פינוי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לטובת בניית יחידות דיור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים