שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

משרד הביטחון: קבוצת שפיר-אוריין זכתה במכרז של 5.5 מיליארד שקל

הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה; חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט
ערן סוקול |

משרד הביטחון הכריז הבוקר כי בתום בדיקת ההצעות של חמש הקבוצות המתמודדות במכרז להקמת מרכזי אספקה בכ-5.5 מיליארד שקל, הוחלט כי הקבוצה הנבחרת היא שפיר הנדסה -2.5%  (60%) - אוריין 0% לוגיסטיקה (40%), הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל (PPP) את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה.

> מלם תים גם - צפויה להכנסות של כ-780 מיליון שקל מפרויקט המרלו"ג

חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט.

חמש הקבוצות שהתמודדו במכרז הן: שיכון ובינוי 1.42% , ממ"ן ואלייד; אשטרום קבוצה -0.01% , אפקון החזקות -2.28% ופליינג קרגו; שפיר-אוריין; מנרב, אלקטרה -3.04% ו-Leidos; הכשרת הישוב -0.42% ו-Seldat.

זרם התשלומים

הקבוצה תקבל מענק הקמה של 1.25 מיליארד שקל לאורך תקופת ההקמה. בנוסף, החל ממועד תחילת הפעלת הפרויקט תקבל הקבוצה תשלומים שוטפים בהיקף מוערך של כ-5.5 מיליארד שקל (כולל מענק ההקמה).

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל החל באיחוד ארגוני של כלל המרכזים הלוגיסטיים תחת מפקדת המרה"ס. המרכז הלוגיסטי האחוד יהיה מורכב משלושה מוקדים – בצפון, במרכז ובדרום – ופעילותו צפויה להתחיל ב-2024 עד 2026. שלושת המוקדים שנבחרו למרה"ס מתבססים על מחנות קיימים.

הדמיית הפרויקט. מקור: משרד הביטחון

המרה"ס צפוי לכלול יותר מ-250 אלף מ"ר בנוי לגובה בכדי לצמצם שימוש בקרקע ולהימנע מהרחבת שטחי המחנות. התכנסות צה"ל לכדי שלושה מוקדים לוגיסטיים תפנה כ-1,800 דונמים - חלק ניכר מהם באזורי הביקוש - מה שיאפשר למדינה לבנות עשרות אלפי יחידות דיור, שטחים פתוחים וציבוריים ושימושים שונים לרווחת הציבור.

תפיסת ההפעלה של מרכז ההספקה החדש מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות לשליטה במלאי בשילוב מערכות אוטומציה שונות. התכנון החדש יאפשר מתן מענה רב זרועי ושיפור השירות ליחידות: בכל אחד מהמוקדים יאוחסן מגוון רחב של ציוד, המאפשר את הקיום השוטף של צה"ל, בשגרה ובחירום - החל במחט לעירוי וכלה בחלקי חילוף לטנקים. תכנון המרכזים נעשה מתוך מחשבה על שיפור המענה המבצעי מבלי לוותר על התייעלות וחיסכון בהוצאות תפעול, בתשלומי ארנונה, בעלויות הפצה, שמירה על המלאי ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תא"ל במיל' רון אילוז, מנהל הצעת המכרז של "שפיר", לשעבר קצין הלוגיסטיקה הראשי: “זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית היושב על הציר המבצעי של הצבא, שישפר משמעותית את שרשרת האספקה של צה"ל בזכות חדשנותו הטכנולוגיות. אנחנו בשפיר  שמחים להמשיך בתנופת העשייה, בניהול והקמה של מגה פרויקטים לאומיים כדוגמת כביש 6, הרכבת הקלה בירושלים ונמל חיפה".

ראש מינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') איציק כהן: "מדובר ביום משמעותי, במיוחד עבורי כמי ששירת כראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל שנים רבות. היום החטיבה מתחברת לעידן הטכנולוגי בהקמת תשתית חכמה, חדשנית ויעילה, שתצעיד את צה"ל עוד שנים קדימה. מינהל המעבר דרומה ממשיך לקדם פרויקטים לאומיים ענקיים, הכוללים פינוי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לטובת בניית יחידות דיור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.