שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

משרד הביטחון: קבוצת שפיר-אוריין זכתה במכרז של 5.5 מיליארד שקל

הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה; חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט
ערן סוקול |

משרד הביטחון הכריז הבוקר כי בתום בדיקת ההצעות של חמש הקבוצות המתמודדות במכרז להקמת מרכזי אספקה בכ-5.5 מיליארד שקל, הוחלט כי הקבוצה הנבחרת היא שפיר הנדסה -2.44%  (60%) - אוריין -1.16% לוגיסטיקה (40%), הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל (PPP) את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה.

> מלם תים גם - צפויה להכנסות של כ-780 מיליון שקל מפרויקט המרלו"ג

חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט.

חמש הקבוצות שהתמודדו במכרז הן: שיכון ובינוי -0.81% , ממ"ן ואלייד; אשטרום קבוצה -1.19% , אפקון החזקות 0.17% ופליינג קרגו; שפיר-אוריין; מנרב, אלקטרה -1.92% ו-Leidos; הכשרת הישוב -0.35% ו-Seldat.

זרם התשלומים

הקבוצה תקבל מענק הקמה של 1.25 מיליארד שקל לאורך תקופת ההקמה. בנוסף, החל ממועד תחילת הפעלת הפרויקט תקבל הקבוצה תשלומים שוטפים בהיקף מוערך של כ-5.5 מיליארד שקל (כולל מענק ההקמה).

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל החל באיחוד ארגוני של כלל המרכזים הלוגיסטיים תחת מפקדת המרה"ס. המרכז הלוגיסטי האחוד יהיה מורכב משלושה מוקדים – בצפון, במרכז ובדרום – ופעילותו צפויה להתחיל ב-2024 עד 2026. שלושת המוקדים שנבחרו למרה"ס מתבססים על מחנות קיימים.

הדמיית הפרויקט. מקור: משרד הביטחון

המרה"ס צפוי לכלול יותר מ-250 אלף מ"ר בנוי לגובה בכדי לצמצם שימוש בקרקע ולהימנע מהרחבת שטחי המחנות. התכנסות צה"ל לכדי שלושה מוקדים לוגיסטיים תפנה כ-1,800 דונמים - חלק ניכר מהם באזורי הביקוש - מה שיאפשר למדינה לבנות עשרות אלפי יחידות דיור, שטחים פתוחים וציבוריים ושימושים שונים לרווחת הציבור.

תפיסת ההפעלה של מרכז ההספקה החדש מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות לשליטה במלאי בשילוב מערכות אוטומציה שונות. התכנון החדש יאפשר מתן מענה רב זרועי ושיפור השירות ליחידות: בכל אחד מהמוקדים יאוחסן מגוון רחב של ציוד, המאפשר את הקיום השוטף של צה"ל, בשגרה ובחירום - החל במחט לעירוי וכלה בחלקי חילוף לטנקים. תכנון המרכזים נעשה מתוך מחשבה על שיפור המענה המבצעי מבלי לוותר על התייעלות וחיסכון בהוצאות תפעול, בתשלומי ארנונה, בעלויות הפצה, שמירה על המלאי ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תא"ל במיל' רון אילוז, מנהל הצעת המכרז של "שפיר", לשעבר קצין הלוגיסטיקה הראשי: “זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית היושב על הציר המבצעי של הצבא, שישפר משמעותית את שרשרת האספקה של צה"ל בזכות חדשנותו הטכנולוגיות. אנחנו בשפיר  שמחים להמשיך בתנופת העשייה, בניהול והקמה של מגה פרויקטים לאומיים כדוגמת כביש 6, הרכבת הקלה בירושלים ונמל חיפה".

ראש מינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') איציק כהן: "מדובר ביום משמעותי, במיוחד עבורי כמי ששירת כראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל שנים רבות. היום החטיבה מתחברת לעידן הטכנולוגי בהקמת תשתית חכמה, חדשנית ויעילה, שתצעיד את צה"ל עוד שנים קדימה. מינהל המעבר דרומה ממשיך לקדם פרויקטים לאומיים ענקיים, הכוללים פינוי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לטובת בניית יחידות דיור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


גיא טל
צילום: משה בנימין
קרנות נאמנות

אנליסט בית השקעות: מה רמת הביצועים של בית ההשקעות הוותיק?

אנליסט הוא אחד מגופי ההשקעות הוותיקים בשוק ההון הישראלי, אך כזה שמעולם לא הצליח להתברג בין המובילים בהיקף הנכסים המנוהלים; בעבר הוא נהנה משם של בית השקעות מוביל מבחינת התשואות, בדקנו האם הביצועים בפועל מצדיקים את השם הזה
גיא טל |
אנליסט הוא אחד מבתי ההשקעות הוותיקים והמוערכים בישראל, אך תמיד נשאר בגדר "בינוני" בגודל, ואף פעם לא הצליח להתקדם למדרגת "בית השקעות גדול". במשך שנים הוא היה המוביל בתשואות, אבל לפני יותר משנה בדקנו, ולפחות בקרנות הנאמנות המצב לא היה מרשים במיוחד. עם זאת, צריך לזכור שבהשקעות לטווח בינוני-ארוך גם בקרנות השתלמות וקופות גמל, אנליסט היא בין הגופים שמספקים את התשואה הטובה ביותר.    נציין שבשנה האחרונה הנפיקה אנליסט כמה קרנות מחקות ורוב הקרנות שהיא מנפיקה ב-3 השנים האחרונות הן קרנות מחקות. סה"כ, החל ממאי 2021, הנפיקה אנליסט 12 קרנות מחקות, לעומת 2 קרנות אקטיביות בלבד. הקרנות המחקות של החברה מנהלות בין כמה מאות אלפי שקלים בודדים ועד 135 מיליון שקל בקרן הגדולה ביותר. האם זה הכיוון אליו מושך בית ההשקעות, לאחר שאיננו מצליח לגדול בתחום הקרנות האקטיביות?   אנליסט מנהל 47 קרנות נאמנות, 35 אם נוריד את הקרנות המחקות, מתוכן רק שתיים פעילות פחות מ-4 שנים. חזרנו לבדוק שוב את הביצועים של אנליסט, לפי הקריטריונים שקבענו בעבר – קרנות בעלות ותק של שלוש שנים לפחות עם 60 מיליון שקל של נכסים מנוהלים. 21 מתוך ה-33 שנשארו עומדים בקריטריונים הנ"ל, אך מתוכם שתיים הן קרנות כספיות. הקרנות הגדולות של אנליסט שאינן כספיות מנהלות עד 550 מילון שקל (80\20). סך הכל יש לאנליסט 13 קרנות עם מעל 100 מיליון שקל שפעילות יותר מ-3 שנים. חלק מהקרנות שנותרו ברשימה פעילות בקטגוריות קטנות שלא מאפשרות השוואה של ביצועים למתחרים. לאחר ניפוי אותן קרנות נותרנו עם 14 קרנות אותן בדקנו בהשוואה לקרנות המקבילות באותן קטגוריות שעומדות באותם תנאים - 60 מיליון שקל נכסים מנוהלים ו-3 שנות פעילות. אז האם חל שיפור בתוצאות של אנליסט?   נקפוץ מעט קדימה למסקנות: במבט כולל ניתן לומר שמבין הקרנות שעומדות בקריטריונים להשוואה, לאנליסט יש שתי קרנות טובות מאד, והרבה מאד קרנות בינוניות עד גרועות, כך שהסך הכל ממשיך לאכזב, ובית ההשקעות הוותיק לא מצליח לחזור להוביל את עולם קרנות הנאמנות מבחינת התשואות כפי שנהג בעבר. נראה כעת את התוצאות ביתר פירוט לפי קטגוריות:

מניות

5 קרנות נאמנות מנייתיות נכנסו לטבלתההשוואות. הנה התוצאות: שתי הקרנות הגמישות של אנליסט (מהוותיקות ביותר בקטגוריה) מציגות פשוט תוצאות גרועות ובכל זאת גובות את דמי הניהול הגבוהים ביותר בקטגוריה (מבין הקרנות שנכנסו לבדיקה). הקרנות הגמישות לא לבד. אף אחת מהקרנות של אנליסט בתחום המניות לא נמצאת ב-20% הטובות ביותר באף אחד מטווחי הזמן שנבדקו (שנה, שלוש שנים וחמש שנים). ב-13 מבין 15 האפשרויות (5 קרנות ב-3 קטגוריות זמן) הקרנות של אנליסט נמצאות במחצית התחתונה של הטבלה. ב-4 מקרים ב-20% הגרועים ביותר. מדובר פשוט בתוצאות לא טובות בלשון המעטה. פעם אנליסט הייתה מפורסמת ביכולת ניתוח המניות שלה, ונראה שבתחומים אחרים כמו קרנות השתלמות או קופות גמל עדיין היא מציגה תוצאות טובות, אבל בתחום קרנות הנאמנות המנייתיות המשקיעות במניות ישראליות משהו בקסם של אנליסט הולך לאיבוד בחמש השנים האחרונות.  

אגרות חוב

לאנליסט ישנן 5 קרנות שנכנסו להשוואה בתחום קרנות האג"ח. המצב פה פחות גרוע מאשר בתחום המניות, ובכל זאת לא ניתן להגדיר זאת כהצלחה.     כפי שכתבנו לעיל לאנליסט ישנן שתי קרנות שבולטות לחיוב, אחת מהן היא בקטגוריית האג"ח - אנליסט (!) אג"ח. מדובר, שוב, בקרן מאד וותיקה, ולאורך השנים היא תמיד בלטה לחיוב, והיא ממשיכה בזאת גם בשנים האחרונות, אם כי באופן פחות מובהק. דמי הניהול בקרן יחסית גבוהים, אך נציין שעד לא מזמן הם היו גבוהים הרבה יותר. הקרן גבתה 1.6% עד לשנה האחרונה, הכי גבוה בקטגוריה בפער, אך החזירה גם עם התשואות הטובות ביותר, על פי רוב מהמקום הראשון. עם התגברות התחרות, והירידה בכמה מקומות בשנים האחרונות החליטו באנליסט להוריד את דמי הניהול של הקרן לסכומים מקובלים יותר, אך עדיין מעט גבוהים יחסית.   קרנות האג"ח האחרות של אנליסט פשוט לא בולטות לחיוב בשום צורה, ההיפך, על פי רוב הן בין הגרועות בקטגוריה. שוב, מבין 12 אפשרויות (4 קרנות ב-3 טווחי זמן) אנליסט מגיעה 5 פעמים ל-20% האחרונות ופעם נוספת היא ב-10% האחרונות. ב-11 מתוך 12 המקרים הקרן של אנליסט נמצאת בחצי הגרוע של הקרנות.  

מעורבות

הקטגוריה האחרונה היא של הקרנות המעורבות, המחלקות את ההשקעה בין מניות ואגרות חוב בשיעור מסוים. התוצאות מעט יותר טובות, אך לא מרשימות. ישנן  4 קרנות בטבלה, אחת טובה, והשאר לא בולטות לחיוב, אבל לפחות רובן לא גרועות:   הקרן המשקיעה באג"ח מדינה בולטת לטובה, ומובילה את הקטגוריה (הקטנה יחסית) בשנים האחרונות. ככל הנראה העובדה שהקרן משקיעה בהגדרה רק בטווחים הקצרים (עד שנתיים) מועילה לה, שכן האגרות הקצרות נפגעו פחות בירידות של השנים האחרונות. לעומת הקרן הזו, יש קרן אחת שהיא מהגרועות בקטגוריה - עד 10% מניות. שתי הקרנות הנוספות שנכנסו להשוואה נמצאות באזור אמצע הטבלה. הקרן של עד 30% מניות נמצאת בחצי התחתון, והקרן הגדולה ביותר של אנליסט, של עד 20% מניות, אמנם לא במובילות אבל  בכל זאת בחצי העליון על פי רוב.  המסקנה: בית ההשקעות אנליסט לא מצליח להתאושש, ולמרות שהוא לא תופס כותרות כמו אלטשולר שחם, גם עליו עוברת תקופה לא טובה, לפחות בתחום קרנות הנאמנות.