צילום: רודי אלמוג

משרד הביטחון: קבוצת שפיר-אוריין זכתה במכרז של 5.5 מיליארד שקל

הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה; חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט

ערן סוקול | 22/01/2020 12:07

נושאים בכתבה אוטומציה ביטול כתב אישום שפיר הנדסה

משרד הביטחון הכריז הבוקר כי בתום בדיקת ההצעות של חמש הקבוצות המתמודדות במכרז להקמת מרכזי אספקה בכ-5.5 מיליארד שקל, הוחלט כי הקבוצה הנבחרת היא שפיר הנדסה -2.44% (60%) - אוריין -1.16% לוגיסטיקה (40%), הקבוצה תתכנן, תממן תקים ותפעיל (PPP) את המרכז הלוגיסטי האחוד לצה"ל למשך תקופה של 26 שנה.

> מלם תים גם - צפויה להכנסות של כ-780 מיליון שקל מפרויקט המרלו"ג

חתימה על חוזה הזיכיון תתרחש בחודשים הקרובים, ולאחריה יעמדו לרשות הקבוצה שנה לצורך סגירה פיננסית ועוד כארבע שנים להקמת הפרויקט.

חמש הקבוצות שהתמודדו במכרז הן: שיכון ובינוי -0.81% , ממ"ן ואלייד; אשטרום קבוצה -1.19% , אפקון החזקות 0.17% ופליינג קרגו; שפיר-אוריין; מנרב, אלקטרה -1.92% ו-Leidos; הכשרת הישוב -0.35% ו-Seldat.

זרם התשלומים

הקבוצה תקבל מענק הקמה של 1.25 מיליארד שקל לאורך תקופת ההקמה. בנוסף, החל ממועד תחילת הפעלת הפרויקט תקבל הקבוצה תשלומים שוטפים בהיקף מוערך של כ-5.5 מיליארד שקל (כולל מענק ההקמה).

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל החל באיחוד ארגוני של כלל המרכזים הלוגיסטיים תחת מפקדת המרה"ס. המרכז הלוגיסטי האחוד יהיה מורכב משלושה מוקדים – בצפון, במרכז ובדרום – ופעילותו צפויה להתחיל ב-2024 עד 2026. שלושת המוקדים שנבחרו למרה"ס מתבססים על מחנות קיימים.

הדמיית הפרויקט. מקור: משרד הביטחון

המרה"ס צפוי לכלול יותר מ-250 אלף מ"ר בנוי לגובה בכדי לצמצם שימוש בקרקע ולהימנע מהרחבת שטחי המחנות. התכנסות צה"ל לכדי שלושה מוקדים לוגיסטיים תפנה כ-1,800 דונמים - חלק ניכר מהם באזורי הביקוש - מה שיאפשר למדינה לבנות עשרות אלפי יחידות דיור, שטחים פתוחים וציבוריים ושימושים שונים לרווחת הציבור.

תפיסת ההפעלה של מרכז ההספקה החדש מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות לשליטה במלאי בשילוב מערכות אוטומציה שונות. התכנון החדש יאפשר מתן מענה רב זרועי ושיפור השירות ליחידות: בכל אחד מהמוקדים יאוחסן מגוון רחב של ציוד, המאפשר את הקיום השוטף של צה"ל, בשגרה ובחירום - החל במחט לעירוי וכלה בחלקי חילוף לטנקים. תכנון המרכזים נעשה מתוך מחשבה על שיפור המענה המבצעי מבלי לוותר על התייעלות וחיסכון בהוצאות תפעול, בתשלומי ארנונה, בעלויות הפצה, שמירה על המלאי ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תא"ל במיל' רון אילוז, מנהל הצעת המכרז של "שפיר", לשעבר קצין הלוגיסטיקה הראשי: “זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית היושב על הציר המבצעי של הצבא, שישפר משמעותית את שרשרת האספקה של צה"ל בזכות חדשנותו הטכנולוגיות. אנחנו בשפיר שמחים להמשיך בתנופת העשייה, בניהול והקמה של מגה פרויקטים לאומיים כדוגמת כביש 6, הרכבת הקלה בירושלים ונמל חיפה".

ראש מינהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') איציק כהן: "מדובר ביום משמעותי, במיוחד עבורי כמי ששירת כראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל שנים רבות. היום החטיבה מתחברת לעידן הטכנולוגי בהקמת תשתית חכמה, חדשנית ויעילה, שתצעיד את צה"ל עוד שנים קדימה. מינהל המעבר דרומה ממשיך לקדם פרויקטים לאומיים ענקיים, הכוללים פינוי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לטובת בניית יחידות דיור".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר | 14/12/2025 10:47

נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן