חדוה בר
צילום: גלית סברו

הפיקוח על הבנקים - הפעילות בחדרי המסחר בבנקים צריכה להיות הוגנת ושקופה יותר

הפיקוח על הבנקים רומז על חוסר בהירות והגינות במרווח הפיננסי בעסקאות מט"ח בבנקים, וכן על התנהגות לא ראויה של סוחרים בבנקים - נו, ואתם חשבתם שבזירות הסוחר יש בעיה? 

ערן סוקול | (1)

הפיקוח על הבנקים ממשיך להוכיח כמה הוא מתרפס בפני הבנקים, כמה הוא חי לצד הבנקים ולא באמת מפקח עליהם. מזמן כבר ידוע שהפיקוח על הבנקים משרת את הבנקים ולא מפקח עליהם, כשמטרתו העיקרית היא לשמור על יציבות הבנקים. איך שומרים על יציבות הבנקים? דואגים לרווחי הבנקים וליציבות הבנקים. כן - זה נשמע הפוך, אבל הפיקוח על הבנקים מעוניין בבנקים יציבים, רווחיים שאין להם תחרות משמעותית. 

ואחרי ההקדמה הזו, הנה עוד דוגמה. הפיקוח על הבנקים ערך ביקורת על חדרי המסחר בבנקים. דוח הביקורת עדין, מאוד עדין, כאשר הביקורת מוטמעת בתוך הטקסט בזהירות רבה. אבל כשקוראים אותה, אי אפשר להתעלם - יש חדרי מסחר בבנקים שמתנהלים בצורה מאוד בעייתית - לא שקופה, לא הוגנת מול הלקוחות. זה ידוע, אבל הנה גם הפיקוח על הבנקים מודה בכך. 

 

הפיקוח על הבנקים פועל לגישתו לשפר את פעילות המסחר של הבנקים בעבור לקוחות במכשירים פיננסיים שונים. פעילות זו באה על רקע סדרה של שערוריות פיננסיות גדולות שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות כתוצאה מהתנהלות לקויה של סוחרים (דילרים) בחדרי עסקאות של בנקים גדולים בעולם. עם זאת, בפיקוח על הבנקים מדגישים כי במערכת הבנקאית הישראלית לא התרחשו אירועים מסוג זה.

הפיקוח ערך סקירה מקיפה של ההתנהלות בבנקים הישראלים אל מול עקרונות נבחרים שנקבעו בקוד בינלאומי, אשר מהווה סטנדרט עולמי חדש בתחום זה, ה-FX CODE. 

"סקירתנו העלתה כי לצד מספר חוזקות שקיימות במערכת הבנקאות בישראל - למשל, מנגנון התגמול של סוחרים הנהוג בישראל הינו ככלל שמרני יותר מזה שנהוג במדינות מפותחות רבות, כך שהתמריץ להשיג ולדווח על רווחים הינו קטן יותר - ישנו מקום לשיפור ההתנהלות בכמה תחומים", כותבים בפיקוח ומוסיפים - "ובעיקר בתחום ההוגנות והשקיפות ללקוחות בזמן ביצוע עסקאות, בניהול התקשורת בין הסוחרים ללקוחות ולגורמים אחרים ובאופן שבו מתבצע הניטור והפיקוח על אותה התקשורת. זאת על מנת להקטין את הסיכוי להתממשות סיכונים והפסדים כאמור במערכת הישראלית. בהתאם לכך, הפיקוח דרש מהבנקים ללמוד את עקרונות הקוד הבינלאומי ולפעול לצמצום מושכל של הפערים שזוהו".

בנוסף לסקירה האמורה, הפיקוח ערך בנושא ביקורות בשטח - בחדרי העסקות של הבנקים, וכן הוא מקדם הוראות חדשות לניהול בנקאי תקין בתחום זה. בביקורות שנערכו נדרשו מספר בנקים, לפי העניין, להסדיר כללי התנהגות מפורטים לסוחרים ולשפר את הניטור אחר ערוצי התקשורת של הסוחרים.

פעילות מט"ח בארץ

בישראל, הבנקים המקומיים הינם פעילים מרכזיים בשוק הש"ח-מט"ח. במסגרת זו הם מספקים שירותים לחברות עסקיות במשק ולגופים מוסדיים, המעוניינים לרכוש ולמכור מט"ח. כנהוג בחדרי עסקאות, העסקאות נסגרות בין הסוחרים במהירות רבה ותוך אינטראקציה בלתי פוסקת עם התנודות  במחירים, והן נעשות בהיקפים גדולים מאוד.

"במצב זה,, מציינים בפיקוח, "קיים באופן מובנה אתגר גדול במיוחד לקיים בקרה ופיקוח אפקטיביים על הפעילות בחדרי העסקאות, ולוודא שהיא אכן מתבצעת באופן נאות ובהתאם לכללים. חולשות בבקרה ובפיקוח על חדר עסקאות עלולות לגרום במצבים מסוימים להפסדים לבנק עצמו, במצבים אחרים להפסדים ללקוחות שלו, וכאשר מדובר בהטיה של מחירי השוק כפי שנעשה בחו"ל, גם להפסדים לציבור הרחב, לקופות גמל ופנסיה וכו' .

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

 "הסקירה העלתה כי נדרש מהבנקים בישראל לעבות ולהרחיב את הכללים לגבי ההתנהגות המצופה מסוחרים מול לקוחות בחדרי העסקאות. בהיעדר כללים הסוחרים נשארים תכופות ללא הכוונה אל מול מצבים ודילמות שבהם הם נתקלים בחיי היום יום. קביעת כללים ברורים הינה צעד משמעותי מצד הנהלת הבנק, אשר יסייע לסוחרים, וגם לגורמי הבקרה אשר אחראים על בדיקת תקינות הפעילות.

"להלן דוגמאות לנושאים שבהם העדר כללים יכול לגרום נזק ללקוחות או לבנק: מטבע הדברים, בחדרי העסקאות סוחרים נחשפים למידע מוקדם, אשר אותו הם יכולים לנצל לטובת הבנק ולטובתם. לדוגמה לעיתים הם יקבלו מידע על רכישות מט"ח צפויות בהיקפים גדולים של לקוחות, כגון יבואנים, אשר צפויים להשפיע על שערי החליפין. במצב כזה סוחרים עלולים לנצל את המידע בכך שיכנסו לפוזיציות אשר ייצרו לבנק ולהם רווח בעת שינוי שער החליפין, על חשבון הלקוחות. כתוצאה מכך על הבנק להגדיר את המותר והאסור לסוחרים במצבים אלה.

"עסקאות מט"ח כרוכות במרווחי מכירה\קנייה (bid\ask spread) אשר הבנק קובע, באופן שהמחיר שבו הבנק מוכן לקנות נמוך מהמחיר שבו הוא מוכן למכור. ראוי לקבוע כללים להגינות המרווח, לרבות שיקוף המרווח וסיוע ללקוחות להבין את האופן שבו הוא נקבע, כך שהלקוחות יוכלו לבצע השוואות מחירים ולקבל מחיר תחרותי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד 13/01/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    הבורסה רק עולה כולם חושבים שכסף גדל על העצים וגם בחממות הבורסה רק עולה בלי פורפוציה זה רק מרצים את הבורסה חייב חקירות מאפו בה הכסף לבורסה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?

על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים  טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה. 

מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי.  למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.

העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח. 

בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.

הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.