דב סלע, מנכ"ל ראדה
צילום: סיוון פרג'

DBSI - רווח של פי 10 ב-4 שנים על ההשקעה בראדא

ראדא תצמח ב-2020 ב-50%; היקף ההזמנות המצטבר של החברה הגיע השנה ל-60 מיליון דולר, שיא כל הזמנים; ההזמנות החדשות הסתכמו במעל 6 מיליון דולר במהלך חודש דצמבר
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה ראדא

חברת ראדא, המתמחה בפיתוח וייצור מכ"מים טקטיים לכוח המתמרן, מדווחת כי קיבלה הזמנות חדשות בהיקף של מעל 6 מיליון דולר במהלך חודש דצמבר, ובכך מגיע היקף ההזמנות המצטבר ל-60 מיליון דולר, שיא כל הזמנים עבור החברה. 

על רקע ההסלמה ביחסי ארה"ב איראן, טיפסו אתמול מרבית מניות החברות הבטחוניות, ומניית ראדא זינקה ביותר מ-16%. ראדא שנסחרת ב-240 מיליון דולר, היתה לפני 4 שנים בלבד במצב פיננסי לא פשוט כש-DBSI רכשה את השליטה במיליוני דולרים בודדים (שווי החברה בשפל היה 6 מיליון דולר, לפני הקצאת מניות נוספות).

מחברה שכמעט ונעלמה זינקה ראדא לשווי מאוד משמעותי בזכות התוצאות אבל בעיקר בזכות הפוטנציאל - מערכות מכ"מיות מתקדמות, פיתוח ראדרים ופתרונות אוויוניקה. 

DBSI היא חברת השקעות של יוסי בן שלום וברק דותן. דותן הוא בנו של בועז דותן, ממייסדי אמדוקס, טבן שלום היה סמנכ"ל הכספים של כור. האקזיטים המשמעותיים של DBSI היו בסימטרון, טלדור, דנאל, שגריר, כפרית ופוינטר.

ההכנסות ב-2020 - מעל 65 מיליון דולר

בהתבסס על היקף ההזמנות שהתקבלו, החברה צופה כי הכנסות 2020 יצמחו ליותר מ-65 מיליון דולר, גידול של 50% בהשוואה לתחזית שפרסמה החברה להכנסות של 43 מיליון דולר לשנת 2019.

בחברה מציינים כי מעל ל-80% מההזמנות שהתקבלו השנה היו עבור מנוע הצמיחה של החברה - מערכות מכ"מים טקטיים מוגדרי תוכנה, רב-משימתיים. השימושים למכ"מים שהוזמנו הינם בעיקר עבור פתרונות הגנה כנגד רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, הגנה אווירית לטווחים קצרים מאוד ומערכות הגנה אקטיביות. יתר ההזמנות היו עבור פתרונות ראדא בתחום האוויוניקה.

דב סלע, מנכ"ל ראדא אמר: "אנו בעיצומה של תקופת צמיחה מואצת ושוברת שיאים בכל הפרמטרים, הנובעת מהשוק החדש והצומח בו אנחנו פועלים - מכ"מים טקטיים. ההזמנות החדשות שהתקבלו במהלך השנה האחרונה, לצד היצע המוצרים הרחב שלנו בתחום המכ"מים הטקטיים, שהינם מנוע הצמיחה של החברה, נוטעים בנו ביטחון כי הצמיחה של יותר מ-50% בהכנסות, תמשיך אל תוך שנת 2020.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליאור 08/01/2020 08:19
    הגב לתגובה זו
    היקף מכירות בשיא אין רווחים ופילו הפסדים בועה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.