דב סלע, מנכ"ל ראדה
צילום: סיוון פרג'

DBSI - רווח של פי 10 ב-4 שנים על ההשקעה בראדא

ראדא תצמח ב-2020 ב-50%; היקף ההזמנות המצטבר של החברה הגיע השנה ל-60 מיליון דולר, שיא כל הזמנים; ההזמנות החדשות הסתכמו במעל 6 מיליון דולר במהלך חודש דצמבר
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה ראדא

חברת ראדא, המתמחה בפיתוח וייצור מכ"מים טקטיים לכוח המתמרן, מדווחת כי קיבלה הזמנות חדשות בהיקף של מעל 6 מיליון דולר במהלך חודש דצמבר, ובכך מגיע היקף ההזמנות המצטבר ל-60 מיליון דולר, שיא כל הזמנים עבור החברה. 

על רקע ההסלמה ביחסי ארה"ב איראן, טיפסו אתמול מרבית מניות החברות הבטחוניות, ומניית ראדא זינקה ביותר מ-16%. ראדא שנסחרת ב-240 מיליון דולר, היתה לפני 4 שנים בלבד במצב פיננסי לא פשוט כש-DBSI רכשה את השליטה במיליוני דולרים בודדים (שווי החברה בשפל היה 6 מיליון דולר, לפני הקצאת מניות נוספות).

מחברה שכמעט ונעלמה זינקה ראדא לשווי מאוד משמעותי בזכות התוצאות אבל בעיקר בזכות הפוטנציאל - מערכות מכ"מיות מתקדמות, פיתוח ראדרים ופתרונות אוויוניקה. 

DBSI היא חברת השקעות של יוסי בן שלום וברק דותן. דותן הוא בנו של בועז דותן, ממייסדי אמדוקס, טבן שלום היה סמנכ"ל הכספים של כור. האקזיטים המשמעותיים של DBSI היו בסימטרון, טלדור, דנאל, שגריר, כפרית ופוינטר.

ההכנסות ב-2020 - מעל 65 מיליון דולר

בהתבסס על היקף ההזמנות שהתקבלו, החברה צופה כי הכנסות 2020 יצמחו ליותר מ-65 מיליון דולר, גידול של 50% בהשוואה לתחזית שפרסמה החברה להכנסות של 43 מיליון דולר לשנת 2019.

בחברה מציינים כי מעל ל-80% מההזמנות שהתקבלו השנה היו עבור מנוע הצמיחה של החברה - מערכות מכ"מים טקטיים מוגדרי תוכנה, רב-משימתיים. השימושים למכ"מים שהוזמנו הינם בעיקר עבור פתרונות הגנה כנגד רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, הגנה אווירית לטווחים קצרים מאוד ומערכות הגנה אקטיביות. יתר ההזמנות היו עבור פתרונות ראדא בתחום האוויוניקה.

דב סלע, מנכ"ל ראדא אמר: "אנו בעיצומה של תקופת צמיחה מואצת ושוברת שיאים בכל הפרמטרים, הנובעת מהשוק החדש והצומח בו אנחנו פועלים - מכ"מים טקטיים. ההזמנות החדשות שהתקבלו במהלך השנה האחרונה, לצד היצע המוצרים הרחב שלנו בתחום המכ"מים הטקטיים, שהינם מנוע הצמיחה של החברה, נוטעים בנו ביטחון כי הצמיחה של יותר מ-50% בהכנסות, תמשיך אל תוך שנת 2020.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליאור 08/01/2020 08:19
    הגב לתגובה זו
    היקף מכירות בשיא אין רווחים ופילו הפסדים בועה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.