ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך נערכת לפתיחת שוק האיגוח הציבורי

עסקאות איגוח מאפשרות להביא לפיזור יעיל יותר של הסיכונים בשווקים הפיננסיים, לספק מקורות מימון נוספים לכלכלה הישראלית ולהעניק גיוון והרחבה של הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור
ארז ליבנה | (1)

רשות ניירות ערך פרסמה היום מסמך להערות ציבור בעניין היערכותה לפתיחת שוק האיגוח הציבורי בישראל. עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר, הנובע מתיק אשראי הכולל נכסים מגבים.

 

עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם, בעיקר המפותחים שבהם. מדינות רבות בעולם ובהן ארה"ב ומדינות אירופה, הכירו בתועלות הרבות שביכולתו של שוק איגוח להניב לפיתוח הכלכלה הריאלית ובפרט להזרמת אשראי לעסקים.

 

זאת, מאחר שעסקאות איגוח מאפשרות להביא לפיזור יעיל יותר של הסיכונים בשווקים הפיננסיים, ובכך לספק מקורות מימון נוספים לכלכלה הישראלית מחד ולהעניק גיוון והרחבה של הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור, מאידך.

 

המסמך נועד להגביר את ההכרות וההבנה של שחקני השוק עם המאפיינים המרכזיים של עסקאות איגוח, המעוררים שאלות בראיית המשקיעים. כמו כן, הרשות תוצגנה מאפייניהן של עסקאות איגוח פשוטות יחסית. בכך, מגבירה הרשות את הוודאות המשפטית בקרב גורמים השוקלים הנפקה ציבורית של אגרות חוב מגובות בנכסים, באשר לשאלות שהם עשויים להידרש אליהן.

 

הרשות למדה מניסיונם של שוקי הון מפותחים בעולם וביצעה את ההתאמות הרלוונטיות לשוק בישראל. בהתאם, חלק מהמאפיינים המתוארים במסמך נשענים על מסגרת הרגולציה האירופית הנוגעת לאיגוחים "פשוטים, שקופים וסטנדרטיים" (STS). בנוסף, חלק מהמאפיינים נשענים על תובנות מהרגולציה האמריקאית הרלוונטית. באופן זה, סבורה הרשות כי ניתן יהיה לתמחר את ניירות הערך שיונפקו במסגרת העסקה וכי במידה רבה, יינתן מענה לכשלים שהתגלו בשוק האיגוח במשבר שהתרחש בשלהי העשור הקודם.

 

בהתאם, רשות ניירות ערך מקדמת שוק איגוח מפוקח ושקוף, הנסמך על תשתית רגולטורית המסייעת למשקיעים להבין את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בעסקאות הרלוונטיות. המסמך מציג את הגדרת מאפיינים של עסקאות איגוח פשוטות, שקופות וסטנדרטיות. זאת, על מנת לאפשר את התפתחות שוק האיגוח באופן מדורג ובטוח.

 

רשות ניירות ערך רואה חשיבות רבה באסדרת שוק האיגוח ופועלת, בשיתוף משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים, לקידום חקיקה ייעודית בנושא, כפי שהוצע על-ידי הוועדות הציבוריות שעסקו בעניין זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "אנו נערכים לפתיחת שוק האיגוח הציבורי בישראל. ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי הוא יעד אסטרטגי מרכזי שהגדרתי לרשות כדי לבסס את  שוק ההון הציבורי הישראלי כשוק אטרקטיבי, מתקדם וחדשני. איגוח הוא כלי בסיסי בפעילותם של שוקי הון מפותחים בעולם, והגיעה השעה  לאפשר את פיתוחו, בהדרגה ובאחריות – מתוך הבנת חשיבותו ובאופן שיתרום לשוק ההון ולכלכלה הישראלית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תים 03/09/2019 13:06
    הגב לתגובה זו
    במקום מס הגנבים 25% והמדינה תרוויח פי כמה גם במסים גם המשקיעים יעזבו את הנדלן ויעברו לבורסה.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.