ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך נערכת לפתיחת שוק האיגוח הציבורי

עסקאות איגוח מאפשרות להביא לפיזור יעיל יותר של הסיכונים בשווקים הפיננסיים, לספק מקורות מימון נוספים לכלכלה הישראלית ולהעניק גיוון והרחבה של הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור
ארז ליבנה | (1)

רשות ניירות ערך פרסמה היום מסמך להערות ציבור בעניין היערכותה לפתיחת שוק האיגוח הציבורי בישראל. עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר, הנובע מתיק אשראי הכולל נכסים מגבים.

 

עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם, בעיקר המפותחים שבהם. מדינות רבות בעולם ובהן ארה"ב ומדינות אירופה, הכירו בתועלות הרבות שביכולתו של שוק איגוח להניב לפיתוח הכלכלה הריאלית ובפרט להזרמת אשראי לעסקים.

 

זאת, מאחר שעסקאות איגוח מאפשרות להביא לפיזור יעיל יותר של הסיכונים בשווקים הפיננסיים, ובכך לספק מקורות מימון נוספים לכלכלה הישראלית מחד ולהעניק גיוון והרחבה של הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור, מאידך.

 

המסמך נועד להגביר את ההכרות וההבנה של שחקני השוק עם המאפיינים המרכזיים של עסקאות איגוח, המעוררים שאלות בראיית המשקיעים. כמו כן, הרשות תוצגנה מאפייניהן של עסקאות איגוח פשוטות יחסית. בכך, מגבירה הרשות את הוודאות המשפטית בקרב גורמים השוקלים הנפקה ציבורית של אגרות חוב מגובות בנכסים, באשר לשאלות שהם עשויים להידרש אליהן.

 

הרשות למדה מניסיונם של שוקי הון מפותחים בעולם וביצעה את ההתאמות הרלוונטיות לשוק בישראל. בהתאם, חלק מהמאפיינים המתוארים במסמך נשענים על מסגרת הרגולציה האירופית הנוגעת לאיגוחים "פשוטים, שקופים וסטנדרטיים" (STS). בנוסף, חלק מהמאפיינים נשענים על תובנות מהרגולציה האמריקאית הרלוונטית. באופן זה, סבורה הרשות כי ניתן יהיה לתמחר את ניירות הערך שיונפקו במסגרת העסקה וכי במידה רבה, יינתן מענה לכשלים שהתגלו בשוק האיגוח במשבר שהתרחש בשלהי העשור הקודם.

 

בהתאם, רשות ניירות ערך מקדמת שוק איגוח מפוקח ושקוף, הנסמך על תשתית רגולטורית המסייעת למשקיעים להבין את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בעסקאות הרלוונטיות. המסמך מציג את הגדרת מאפיינים של עסקאות איגוח פשוטות, שקופות וסטנדרטיות. זאת, על מנת לאפשר את התפתחות שוק האיגוח באופן מדורג ובטוח.

 

רשות ניירות ערך רואה חשיבות רבה באסדרת שוק האיגוח ופועלת, בשיתוף משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים, לקידום חקיקה ייעודית בנושא, כפי שהוצע על-ידי הוועדות הציבוריות שעסקו בעניין זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "אנו נערכים לפתיחת שוק האיגוח הציבורי בישראל. ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי הוא יעד אסטרטגי מרכזי שהגדרתי לרשות כדי לבסס את  שוק ההון הציבורי הישראלי כשוק אטרקטיבי, מתקדם וחדשני. איגוח הוא כלי בסיסי בפעילותם של שוקי הון מפותחים בעולם, והגיעה השעה  לאפשר את פיתוחו, בהדרגה ובאחריות – מתוך הבנת חשיבותו ובאופן שיתרום לשוק ההון ולכלכלה הישראלית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תים 03/09/2019 13:06
    הגב לתגובה זו
    במקום מס הגנבים 25% והמדינה תרוויח פי כמה גם במסים גם המשקיעים יעזבו את הנדלן ויעברו לבורסה.
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.