ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך נערכת לפתיחת שוק האיגוח הציבורי

עסקאות איגוח מאפשרות להביא לפיזור יעיל יותר של הסיכונים בשווקים הפיננסיים, לספק מקורות מימון נוספים לכלכלה הישראלית ולהעניק גיוון והרחבה של הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור
ארז ליבנה | (1)

רשות ניירות ערך פרסמה היום מסמך להערות ציבור בעניין היערכותה לפתיחת שוק האיגוח הציבורי בישראל. עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר, הנובע מתיק אשראי הכולל נכסים מגבים.

 

עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם, בעיקר המפותחים שבהם. מדינות רבות בעולם ובהן ארה"ב ומדינות אירופה, הכירו בתועלות הרבות שביכולתו של שוק איגוח להניב לפיתוח הכלכלה הריאלית ובפרט להזרמת אשראי לעסקים.

 

זאת, מאחר שעסקאות איגוח מאפשרות להביא לפיזור יעיל יותר של הסיכונים בשווקים הפיננסיים, ובכך לספק מקורות מימון נוספים לכלכלה הישראלית מחד ולהעניק גיוון והרחבה של הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור, מאידך.

 

המסמך נועד להגביר את ההכרות וההבנה של שחקני השוק עם המאפיינים המרכזיים של עסקאות איגוח, המעוררים שאלות בראיית המשקיעים. כמו כן, הרשות תוצגנה מאפייניהן של עסקאות איגוח פשוטות יחסית. בכך, מגבירה הרשות את הוודאות המשפטית בקרב גורמים השוקלים הנפקה ציבורית של אגרות חוב מגובות בנכסים, באשר לשאלות שהם עשויים להידרש אליהן.

 

הרשות למדה מניסיונם של שוקי הון מפותחים בעולם וביצעה את ההתאמות הרלוונטיות לשוק בישראל. בהתאם, חלק מהמאפיינים המתוארים במסמך נשענים על מסגרת הרגולציה האירופית הנוגעת לאיגוחים "פשוטים, שקופים וסטנדרטיים" (STS). בנוסף, חלק מהמאפיינים נשענים על תובנות מהרגולציה האמריקאית הרלוונטית. באופן זה, סבורה הרשות כי ניתן יהיה לתמחר את ניירות הערך שיונפקו במסגרת העסקה וכי במידה רבה, יינתן מענה לכשלים שהתגלו בשוק האיגוח במשבר שהתרחש בשלהי העשור הקודם.

 

בהתאם, רשות ניירות ערך מקדמת שוק איגוח מפוקח ושקוף, הנסמך על תשתית רגולטורית המסייעת למשקיעים להבין את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בעסקאות הרלוונטיות. המסמך מציג את הגדרת מאפיינים של עסקאות איגוח פשוטות, שקופות וסטנדרטיות. זאת, על מנת לאפשר את התפתחות שוק האיגוח באופן מדורג ובטוח.

 

רשות ניירות ערך רואה חשיבות רבה באסדרת שוק האיגוח ופועלת, בשיתוף משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים, לקידום חקיקה ייעודית בנושא, כפי שהוצע על-ידי הוועדות הציבוריות שעסקו בעניין זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "אנו נערכים לפתיחת שוק האיגוח הציבורי בישראל. ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי הוא יעד אסטרטגי מרכזי שהגדרתי לרשות כדי לבסס את  שוק ההון הציבורי הישראלי כשוק אטרקטיבי, מתקדם וחדשני. איגוח הוא כלי בסיסי בפעילותם של שוקי הון מפותחים בעולם, והגיעה השעה  לאפשר את פיתוחו, בהדרגה ובאחריות – מתוך הבנת חשיבותו ובאופן שיתרום לשוק ההון ולכלכלה הישראלית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תים 03/09/2019 13:06
    הגב לתגובה זו
    במקום מס הגנבים 25% והמדינה תרוויח פי כמה גם במסים גם המשקיעים יעזבו את הנדלן ויעברו לבורסה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים