נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

נגיד בנק ישראל: "רמת הסיכון בשווקים לא דומה לשנת 2008"

לדברי פרופ' אמיר ירון, ניתוח מכלול השווקים והסיכונים אינו מצביע על רמת סיכון דומה לזו שהייתה ערב משבר הסאב פריים. "הכלכלה מראה סימני האטה, אך המשק במצב טוב"
נועם בראל | (16)

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נאם הבוקר (ה') בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה ואמר כי הכלכלה העולמית אמנם מראה סימני האטה, אולם ניתוח מכלול השווקים והסיכונים אינו מצביע על רמת סיכון יציבותי דומה לזו שהייתה ערב משבר 2008.

לדברי הנגיד, ההתפתחויות האחרונות בכלכלה העולמית אינן מזכירות את אלו שהיו לפני המשבר ב-2008, כשלדבריו, "ניתן לומר כי המשק במצב טוב, ותחזית הצמיחה נראית כיום יציבה, אך למרות זאת, ישנן התפתחויות שעלינו לתת את תשומת הלב אליהן - שבמידה ויחמירו הן עשויות גם להשפיע על ישראל".

ירון מנה מספר נקודות שלפיהן הוא מעריך את החוסן של המשק הישראלי, וביניהן, שוק האשראי וצעדים מקרו יציבותיים, פיקוח מבוסס סיכון על המוסדות הפיננסיים, התאמת הסביבה הרגולטורית לסביבה הפיננסית המשתנה, יתרות מטבע החוץ שהוגדו, והאחריות הפיסקלית הנוגעת ליעד הגירעון של ישראל. 

בנוגע לפיקוח על המוסדות הפיננסיים, חשף ירון הצצה ראשונה למבחני קיצון שיערוך הפיקוח על הבנקים וצפויים להתפרסם בקרוב, וציין כי נבחנה עמידות המערכת לתרחיש מקרו-כלכלי מקומי חמור כתוצאה מאירועים גיאו-פוליטיים ותוצאות המבחן מלמדות כי התרחיש ישפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אך לא צפוי לסכן את יציבותה וחוסנה, למרות שבמהלכו יירשמו בחלק מהבנקים הפסדים. 

פרופ' אמיר ירון: "בפרוץ המשבר העולמי של 2008 חלה ירידה חדה ומהירה בתחזיות לצמיחה בכלכלה העולמית והמשק הישראלי, כמו משקים אחרים בעולם, היה חשוף למצוקה הפיננסית שנוצרה, שנתנה אותותיה במדדי המניות, בשיעורי הצמיחה והאבטלה".

"המשק אמנם נפגע מהמשבר הפיננסי, אך באופן מתון יחסית למרבית המדינות המפותחות, ולכך תרמו תנאי הרקע ששררו בישראל אז: המשק היה במצב איתן, לאחר כארבע שנות צמיחה מהירה. הממשלות השונות ניהלו מדיניות פיסקלית אחראית לאורך מרבית השנים שהובילה לירידה מתמשכת בנטל החוב הציבורי, וערב המשבר הגירעון היה אפסי. אלו לוו בהתנהלות שמרנית של המערכת הפיננסית, ובפרט המערכת הבנקאית, שמפוקחת בישראל באופן הדוק, מה שהוביל לכך שבניגוד למדינות רבות, בישראל לא התפתחו מינוף יתר ובועות במחירי הנכסים".

"תנאי רקע אלו הביאו לכך שעל אף הצניחה בשוק ההון, עלייה במרווחי האשראי ובפרמיית הסיכון של המשק, המוסדות הפיננסים בישראל היו עמידים, שום מוסד לא קרס, ובניגוד למצב במרבית המשקים המפותחים, שם נפלו עשרות בנקים וממשלות נאלצו להזרים סכומים אדירים מכספי משלמי המיסים, בישראל נמנע החלחול של המשבר מהשווקים הפיננסיים לכלכלה הריאלית, ונחסך נזק עצום לציבור".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    נשמע כמו ניסיון הרגעה מתוך הבנה שזה מגיע (ל"ת)
    משקיע 18/05/2019 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    למה שהשוק יקרוס? 16/05/2019 20:06
    הגב לתגובה זו
    ימשיכו לגלגל אותו עוד מאה שנהתסבירו לי....
  • רועי 18/05/2019 18:59
    הגב לתגובה זו
    יש מאגר נטוני האשראי זה מכת מוותלכל הבועות
  • 9.
    עוד משת"פ של הפד (ל"ת)
    מייק 16/05/2019 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    וואלה העציץ מדבר ? 16/05/2019 18:20
    הגב לתגובה זו
    במקום להתעסק במשברים בעולם.
  • 7.
    ליצנים מריצי שווקים 16/05/2019 17:56
    הגב לתגובה זו
    הכל שקר של ריבית
  • 6.
    haha 16/05/2019 13:41
    הגב לתגובה זו
    המסיבה עוד ארוכה. הדור הבא יסבול
  • 5.
    רועי 16/05/2019 12:55
    הגב לתגובה זו
    בזכות המשבר צמחנו בחובות ועכשיו אין מי שיכנס את החוב פשוט אסון
  • 4.
    קשקשן 16/05/2019 12:52
    הגב לתגובה זו
    טען שמצבנו מצויין. הכי טוב בעולם אבל כשהיו ירידות הןא שתק בטח קנה מניות . כעת בעזרת כחלון ובעזרתו הכל יתרסק. הבורסה משקפת את המצב העיקר השודדהעלב מס והכל קורס
  • 3.
    יום לפני המפולת 16/05/2019 12:34
    הגב לתגובה זו
    ... אז נכון שלגבי הארץ זה כנראה נכון לגבי המחירים המנופחים בארה"ב זה עשוי לקרות הרבה יותר גרוע.
  • 2.
    פפו 16/05/2019 12:26
    הגב לתגובה זו
    הלכה האימפוטנטית ומצאו בסוף העולם אימפוטנט חדש, לא יאמן, אלפי שקלים בחודש בשביל לא לעשות כלום, אשכרה כלום.
  • מה הענין? 16/05/2019 13:24
    הגב לתגובה זו
    דולרים וקונים שקלים. הוא לא יכול ללכת נגד המגמה. יוסי פרנק כבר 10 שנים צועק שהדולר נמוך, והוא יורד עוד ועוד. כלכלת ישראל טובה וחזקה.
  • פפו 16/05/2019 18:20
    כל העולם קונה דולרים ולא מוכר, חוץ מזה שהשקל מתחזק מול הסל כולו, כל הכלכלה המהוללה שלנו בנויה על ערימת חובות שמישהו יצטרך לשלם בסוף.
  • יוסי 16/05/2019 15:10
    כמי שעוקב אחר יוסי פרנק אני יכול להגיד שאתה טועה ומטעה ומעניין מה המניע שלך. בכל פעם שיוסי פרנק טען שהדולר נמוך הוא אכן עלה באופן דרמטי. לא ראיתי את יוסי פרנק אומר לקנות דולרים ב 3.8 בסוף שנה שעברה(אני יכול לומר לך שהוא אף המליץ למכור ושוב צדק) וגם לא בעליות שהיו לפני שנתיים או ארבע. הוא תמיד אומר לקנות כשהשקל חזק מדי ובדרך כלל הוא צודק גם בראייה של 10 שנים לאחור.אז מה שאתה אומר נובע מטמטום, רוע ו/או קנאה-תבחר
  • 1.
    רועי 16/05/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
    כמות הנגזרים היא בערך פי 10 מכמות הכסף בסירקולציה. הכל יקרוס לתוך עצמו בקרוב.
  • מאמין לנגיד 16/05/2019 13:28
    הגב לתגובה זו
    מדדי המניות בישראל לא עלו כמעט 12 שנה, מאז 2007, ומדדי ארה"ב עלו הרבה יותר , אולם הם לא בועה, בשלב זה. המניות בישראל זולות מאד, יחסית לכלכלה הריאלית שלה.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


אירודרום; קרדיט: החברהאירודרום; קרדיט: החברה

פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים

חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי ארודרום ועכבו בכירים לחקירה בקשר עם מכרז משרד הביטחון שבוטל עליו דיווחה באיחור של שבועיים למשקיעים בשל "תקלה טכנית"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אירודרום

חוקרי רשות ניירות ערך ערכו אתמול חיפוש במשרדי חברת אירודרום, במסגרת חקירה שמנהלת הרשות בחשד לביצוע עבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין. אירודרום מסרה כי למיטב ידיעתה, במסגרת החקירה נחקרו גם מספר נושאי משרה בחברה, נוכחיים ולשעבר, במשרדי רשות ניירות ערך. החקירה נוגעת למכרז של משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024.

המכרז המדובר נחשב בזמנו לאבן דרך משמעותית עבור אירודרום. החברה דיווחה אז על זכייה בהיקף כולל של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים למשרד הביטחון, והציגה את ההתקשרות כהזמנה מחייבת. בהמשך התברר כי ועדת המכרזים של משרד הביטחון העבירה חלק מההזמנה למתחרה, בנדא מגנטיק, וכי תנאי המכרז אפשרו למשרד הביטחון לצמצם או לבטל את היקף ההתקשרות.

הדיווח המעודכן של אירודרום על השינוי בהזמנה פורסם באיחור של קרוב לשבועיים, שאותו תירצה אירודרום באי יכולתה לגשת למערכת שבה שודרה הודעת צמצום ההזנה. בעקבות הפרשה הוגשה נגד החברה בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בטענה כי הציגה לציבור תמונה מטעה בנוגע לאופי ההזמנה ולמחויבות משרד הביטחון, בעוד שבפועל מדובר היה בהתקשרות ראשונית.

ההודעה של אירודרום מ-16 למרץ למערכת הבורסה:


פרישת הדח"ציות

בדצמבר 2024 הודיעו שתי הדירקטוריות החיצוניות, מיה נצר וחנה פרי-זן, על התפטרותן, תוך שהן מותחות ביקורת פומבית על התנהלות ההנהלה ועל ליקויים בממשל התאגידי. בדברי הפרישה ציינו השתיים פערים מהותיים בין תפיסת הניהול שלהן לבין גישת המנכ"ל ובעל השליטה דאז, רועי דגני, והוסיפו כי שינויים שנדרשו לדבריהן לא יושמו בפועל. בהמשך הודיע גם דגני עצמו על סיום תפקידו.