נגיד בנק ישראל: "רמת הסיכון בשווקים לא דומה לשנת 2008"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נאם הבוקר (ה') בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה ואמר כי הכלכלה העולמית אמנם מראה סימני האטה, אולם ניתוח מכלול השווקים והסיכונים אינו מצביע על רמת סיכון יציבותי דומה לזו שהייתה ערב משבר 2008.
לדברי הנגיד, ההתפתחויות האחרונות בכלכלה העולמית אינן מזכירות את אלו שהיו לפני המשבר ב-2008, כשלדבריו, "ניתן לומר כי המשק במצב טוב, ותחזית הצמיחה נראית כיום יציבה, אך למרות זאת, ישנן התפתחויות שעלינו לתת את תשומת הלב אליהן - שבמידה ויחמירו הן עשויות גם להשפיע על ישראל".
ירון מנה מספר נקודות שלפיהן הוא מעריך את החוסן של המשק הישראלי, וביניהן, שוק האשראי וצעדים מקרו יציבותיים, פיקוח מבוסס סיכון על המוסדות הפיננסיים, התאמת הסביבה הרגולטורית לסביבה הפיננסית המשתנה, יתרות מטבע החוץ שהוגדו, והאחריות הפיסקלית הנוגעת ליעד הגירעון של ישראל.
בנוגע לפיקוח על המוסדות הפיננסיים, חשף ירון הצצה ראשונה למבחני קיצון שיערוך הפיקוח על הבנקים וצפויים להתפרסם בקרוב, וציין כי נבחנה עמידות המערכת לתרחיש מקרו-כלכלי מקומי חמור כתוצאה מאירועים גיאו-פוליטיים ותוצאות המבחן מלמדות כי התרחיש ישפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אך לא צפוי לסכן את יציבותה וחוסנה, למרות שבמהלכו יירשמו בחלק מהבנקים הפסדים.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' אמיר ירון: "בפרוץ המשבר העולמי של 2008 חלה ירידה חדה ומהירה בתחזיות לצמיחה בכלכלה העולמית והמשק הישראלי, כמו משקים אחרים בעולם, היה חשוף למצוקה הפיננסית שנוצרה, שנתנה אותותיה במדדי המניות, בשיעורי הצמיחה והאבטלה".
"המשק אמנם נפגע מהמשבר הפיננסי, אך באופן מתון יחסית למרבית המדינות המפותחות, ולכך תרמו תנאי הרקע ששררו בישראל אז: המשק היה במצב איתן, לאחר כארבע שנות צמיחה מהירה. הממשלות השונות ניהלו מדיניות פיסקלית אחראית לאורך מרבית השנים שהובילה לירידה מתמשכת בנטל החוב הציבורי, וערב המשבר הגירעון היה אפסי. אלו לוו בהתנהלות שמרנית של המערכת הפיננסית, ובפרט המערכת הבנקאית, שמפוקחת בישראל באופן הדוק, מה שהוביל לכך שבניגוד למדינות רבות, בישראל לא התפתחו מינוף יתר ובועות במחירי הנכסים".
"תנאי רקע אלו הביאו לכך שעל אף הצניחה בשוק ההון, עלייה במרווחי האשראי ובפרמיית הסיכון של המשק, המוסדות הפיננסים בישראל היו עמידים, שום מוסד לא קרס, ובניגוד למצב במרבית המשקים המפותחים, שם נפלו עשרות בנקים וממשלות נאלצו להזרים סכומים אדירים מכספי משלמי המיסים, בישראל נמנע החלחול של המשבר מהשווקים הפיננסיים לכלכלה הריאלית, ונחסך נזק עצום לציבור".
- פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים
- התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
- 11.נשמע כמו ניסיון הרגעה מתוך הבנה שזה מגיע (ל"ת)משקיע 18/05/2019 16:15הגב לתגובה זו
- 10.למה שהשוק יקרוס? 16/05/2019 20:06הגב לתגובה זוימשיכו לגלגל אותו עוד מאה שנהתסבירו לי....
- רועי 18/05/2019 18:59הגב לתגובה זויש מאגר נטוני האשראי זה מכת מוותלכל הבועות
- 9.עוד משת"פ של הפד (ל"ת)מייק 16/05/2019 20:04הגב לתגובה זו
- 8.וואלה העציץ מדבר ? 16/05/2019 18:20הגב לתגובה זובמקום להתעסק במשברים בעולם.
- 7.ליצנים מריצי שווקים 16/05/2019 17:56הגב לתגובה זוהכל שקר של ריבית
- 6.haha 16/05/2019 13:41הגב לתגובה זוהמסיבה עוד ארוכה. הדור הבא יסבול
- 5.רועי 16/05/2019 12:55הגב לתגובה זובזכות המשבר צמחנו בחובות ועכשיו אין מי שיכנס את החוב פשוט אסון
- 4.קשקשן 16/05/2019 12:52הגב לתגובה זוטען שמצבנו מצויין. הכי טוב בעולם אבל כשהיו ירידות הןא שתק בטח קנה מניות . כעת בעזרת כחלון ובעזרתו הכל יתרסק. הבורסה משקפת את המצב העיקר השודדהעלב מס והכל קורס
- 3.יום לפני המפולת 16/05/2019 12:34הגב לתגובה זו... אז נכון שלגבי הארץ זה כנראה נכון לגבי המחירים המנופחים בארה"ב זה עשוי לקרות הרבה יותר גרוע.
- 2.פפו 16/05/2019 12:26הגב לתגובה זוהלכה האימפוטנטית ומצאו בסוף העולם אימפוטנט חדש, לא יאמן, אלפי שקלים בחודש בשביל לא לעשות כלום, אשכרה כלום.
- מה הענין? 16/05/2019 13:24הגב לתגובה זודולרים וקונים שקלים. הוא לא יכול ללכת נגד המגמה. יוסי פרנק כבר 10 שנים צועק שהדולר נמוך, והוא יורד עוד ועוד. כלכלת ישראל טובה וחזקה.
- פפו 16/05/2019 18:20כל העולם קונה דולרים ולא מוכר, חוץ מזה שהשקל מתחזק מול הסל כולו, כל הכלכלה המהוללה שלנו בנויה על ערימת חובות שמישהו יצטרך לשלם בסוף.
- יוסי 16/05/2019 15:10כמי שעוקב אחר יוסי פרנק אני יכול להגיד שאתה טועה ומטעה ומעניין מה המניע שלך. בכל פעם שיוסי פרנק טען שהדולר נמוך הוא אכן עלה באופן דרמטי. לא ראיתי את יוסי פרנק אומר לקנות דולרים ב 3.8 בסוף שנה שעברה(אני יכול לומר לך שהוא אף המליץ למכור ושוב צדק) וגם לא בעליות שהיו לפני שנתיים או ארבע. הוא תמיד אומר לקנות כשהשקל חזק מדי ובדרך כלל הוא צודק גם בראייה של 10 שנים לאחור.אז מה שאתה אומר נובע מטמטום, רוע ו/או קנאה-תבחר
- 1.רועי 16/05/2019 12:04הגב לתגובה זוכמות הנגזרים היא בערך פי 10 מכמות הכסף בסירקולציה. הכל יקרוס לתוך עצמו בקרוב.
- מאמין לנגיד 16/05/2019 13:28הגב לתגובה זומדדי המניות בישראל לא עלו כמעט 12 שנה, מאז 2007, ומדדי ארה"ב עלו הרבה יותר , אולם הם לא בועה, בשלב זה. המניות בישראל זולות מאד, יחסית לכלכלה הריאלית שלה.
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
אירודרום; קרדיט: החברהפשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים
חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי ארודרום ועכבו בכירים לחקירה בקשר עם מכרז משרד הביטחון שבוטל עליו דיווחה באיחור של שבועיים למשקיעים בשל "תקלה טכנית"
חוקרי רשות ניירות ערך ערכו אתמול חיפוש במשרדי חברת אירודרום, במסגרת חקירה שמנהלת הרשות בחשד לביצוע עבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין. אירודרום מסרה כי למיטב ידיעתה, במסגרת החקירה נחקרו גם מספר נושאי משרה בחברה, נוכחיים ולשעבר, במשרדי רשות ניירות ערך. החקירה נוגעת למכרז של משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024.
המכרז המדובר נחשב בזמנו לאבן דרך משמעותית עבור אירודרום. החברה דיווחה אז על זכייה בהיקף כולל של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים למשרד הביטחון, והציגה את ההתקשרות כהזמנה מחייבת.
בהמשך התברר כי ועדת המכרזים של משרד הביטחון העבירה חלק מההזמנה למתחרה, בנדא מגנטיק, וכי תנאי המכרז אפשרו למשרד הביטחון לצמצם או לבטל את היקף ההתקשרות.
הדיווח המעודכן של אירודרום על השינוי בהזמנה פורסם באיחור של קרוב לשבועיים, שאותו תירצה אירודרום
באי יכולתה לגשת למערכת שבה שודרה הודעת צמצום ההזנה. בעקבות הפרשה הוגשה נגד החברה בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בטענה כי הציגה לציבור תמונה מטעה בנוגע לאופי ההזמנה ולמחויבות משרד הביטחון, בעוד שבפועל מדובר היה בהתקשרות ראשונית.
ההודעה של אירודרום מ-16 למרץ למערכת הבורסה:
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- "מנכ"ל אירודרום התעלם מהדירקטוריון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרישת הדח"ציות
בדצמבר 2024 הודיעו שתי הדירקטוריות החיצוניות, מיה נצר וחנה פרי-זן, על התפטרותן, תוך שהן מותחות ביקורת פומבית על התנהלות ההנהלה ועל ליקויים בממשל התאגידי. בדברי הפרישה ציינו השתיים פערים מהותיים בין תפיסת הניהול
שלהן לבין גישת המנכ"ל ובעל השליטה דאז, רועי דגני, והוסיפו כי שינויים שנדרשו לדבריהן לא יושמו בפועל. בהמשך הודיע גם דגני עצמו על סיום תפקידו.
.jpg)