לאחר 7 שנים: דודי פריד מנכ"ל מכללת מגמות פורש מתפקידו
קו מנחה, הקבוצה המובילה בישראל באספקת מידע ממוחשב ושירותים בתחומי שוק ההון, פיננסים, מכירות וכספים, הודיעה היום (ב') כי דודי פריד, מנכ"ל מכללת מגמות, פורש מתפקידו לאחר 7 שנים שבהן ניהל את המכללה. את פריד יחליף איציק חיקי, לשעבר מנכ"ל רשת מלונות צביאלי וסמנכ"ל "בישולים", ביה"ס הגבוה לקולינריה.
פריד הצטרף למכללת מגמות, הנמצאת בבעלות קו מנחה (50%) וחברת CGL, של איש העסקים מאיר ברק, בשנת 2012, לאחר שליווה את ברק בפעילות שוק ההון עוד מ-2004. בתקופת כהונתו כמנכ"ל מגמות הזניק את הכנסות המכללה בעשרות אחוזים, העלה את מספר הסטודנטים דרמטית, פעל רבות להגדלת מסלולי הלמידה במכללה וגיוון את מקורות הכנסותיה לתחומי הנדל"ן, יעוץ משכנתאות, שיווק ומכירות, מסחר אלקטרוני, לימודי היי-טק ועוד.
את פריד יחליף איציק חיקי, בעל ותק של 20 שנה בהובלת ארגונים ומערכות במגוון ארגונים במשק הישראלי, ועם ניסיון עשיר ורב בתפקידי מכירות ושיווק בכירים. בתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל רשת בתי מלון בתל אביב ובנוסף שימש כיועץ ומאמן מנהלים בארגונים גדולים.
דודי פריד מסר: "ברצוני להודות למאיר ברק ואבי בגס, בעלי השליטה של חברות האם של מכללת מגמות, על האמון הרב שהעניקו לי בכל שנותיי במכללת מגמות, היתה זו זכות גדולה להוביל את המכללה, ביחד עם הצוות שניהל איתי את המכללה הגענו להישגים יוצאי דופן ואין לי ספק כי המכללה תמשיך בצמיחה ותוביל את תחומי הלימוד שלה גם בשנים הבאות. אני מודה לכל העובדים, המרצים והשותפים הרבים לדרך, הצלחתי היא הצלחתם“.
שי מגל, מנכ"ל קו מנחה המשמש גם כיו"ר מגמות, הוסיף: "פריד הוביל את המכללה בשנים האחרונות להישגים רבים במגזר עסקי שידוע באופיו המורכב והתחרותי. בפעלתנותו ובחתירה בלתי נלאית, הצליח להפחית את תלות המכללה במגזר שוק ההון באמצעות גיוון היצע המקצועות הנלמדים ותוך שמירה קנאית על איכות הקורסים והמרצים". עוד ציין מגל כי פריד ימשיך ללוות את המכללה בחודשים הקרובים ובהעברת שרביט הניהול למנכ"ל החדש.
מאיר ברק, בעל השליטה ב-CGL, מסר: "אני מודה לפריד על שנות תרומתו הרבות בתפקידי מפתח שונים אצלי ב-CGL. בזכותו, מגמות גדלה והפכה להיות המכללה המובילה בישראל בשוק ההון ובמגוון תחומים חדשים, ואין לא אלא לאחל לו הצלחה רבה גם בתפקידיו הבאים".
מכללת מגמות מעבירה מדי שנה לאלפי סטודנטים, מגוון רחב של קורסים בתחומי שוק ההון, נדל"ן, מסחר אלקטרוני ובאחרונה גם היי-טק. תוכניות הלימודים השונות מציעות חומר לימוד תיאורטי לצד התנסות מעשית, וזאת באמצעות כלי הדרכה חדשניים ובמחשבים המחוברים לבורסות בארץ ובעולם בזמן אמת. החברה נמצאת בבעלות קבוצת קו מנחה (50%) וחברת CGL מחזיקה את ה-50% הנותרים.
- סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- 2.שחר 06/05/2019 21:32הגב לתגובה זוזה מספיק לשוק ההון??
- 1.אפס תגובות (ל"ת)כותב 06/05/2019 19:42הגב לתגובה זו

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
