נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

רשמית: הבנקים יוכלו לבצע רכישה עצמית של מניות

מאז ויסות המניות בשנות ה-80' נאסר על הבנקים בישראל לרכוש מניות של עצמם. בשנים האחרונות חלקם קיבלו היתר פרטני, ואילו היום יצא חוזר שמתיר את הרכישות
אלי שמעוני | (5)

הפיקוח על הבנקים מפרסם היום עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 332 אשר למעשה עדכון זה מבטל את האיסור על רכישה עצמית של מניות על ידי בנקים, ומאפשר לבנקים לבצע רכישה של מניותיהם בכפוף לתנאים מסוימים.

לפי העדכון הבנקים יוכלו לבצע רכישה עצמית של מיתרת העודפים, בדומה לתנאים שחלים על בנקים לחלוקת דיבידנד. בנוסף נקבע כי היקף הרכישה בכל תוכנית בשנה קלנדית לא יעלה על 3% מהון המניות הבנק. זאת לעומת הטויטה שפורסמו בקיץ האחרון, ובה הוצע כי תקרת הרכישות תעמוד על 5%. מדובר על עדכון מהותי שמפחית את גודל הרכישות הפוטנציאליות.

כבר בקיץ האחרון הוציא הפיקוח על הבנקים טיוטה לחוזר, שבה בחן את התרת הרכישה במקרים מסויימים. עם זאת, למרות האיסור בנק לאומי והבנק הפועלים קיבלו להאחרונה אישור פרטני מבנק ישראל לרכוש מניות משום שהלימות ההון שלהם הייתה גבוהה.

לאומי 0.12%  

פועלים 0.66%

דיסקונט 0.92%

מזרחי טפחות 0.1%  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עד כה, הוראות בנק ישראל אסרו על בנקים לבצע רכישה עצמית למעט במקרים חריגים, בשעה שחוק החברות בישראל מאפשר פעולה זו לשאר החברות הציבוריות. מקור האיסור בפרשת ויסות מניות הבנקים בתחילת שנות ה-80'. הבנקים רכשו מניות של עצמם, ובכך העלו את שערי המניות. הפסקת פעולת הקניה הביאה לקריסת מניות הבנקים ולמפולת כללית בשוק המניות. בעקבות המפולת הוקמה ועדת חקירה בשם "וועדת בייסקי" שבין המלצותיה הוחלט על איסור הרכישה העצמית של המניות. 

רכישה עצמית היא פעולה בה תאגיד רוכש מניות שהונפקו על ידו, ובכך מקטין את כמות המניות המוחזקת בידי הציבור. לרכישה עצמית ולחלוקת דיבידנד השפעה דומה על הון התאגיד, אולם בשונה מדיבידנד, רכישה עצמית היא פעולה נקודתית שאינה מהווה מעין התחייבות קבועה לטווח ארוך של התאגיד כלפי בעלי המניות. בכך, רכישה עצמית נותנת מענה נקודתי לעודפי הון שנצברו תוך שמירה על יעדי ההון ומדיניות הדיבידנד של הבנק.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זיו 04/03/2019 08:34
    הגב לתגובה זו
    מניות הבנקים ינועו צפונה.
  • אתה מתלוצץ לא?! (ל"ת)
    עמי 04/03/2019 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עמי 04/03/2019 08:26
    הגב לתגובה זו
    עם כותרת כזו צריכים להכריז על השופט המנוח בייסקי כפושע, על גליה מאור כחסידת אומות העולם ולבקש ממנה סליחה על שהרשיעו אותה בפרשת הוויסות ואת ארנסט יפת המנוח לכנות כאינשטיין של העולם הפיננסי. הנגיד הזה מוכיח שבנק ישראל והבנקאות הישראלית כבר מזמן בשליטת גומים חיצוניים ששולטים גם על מדינת ישראל
  • 2.
    למה ? 03/03/2019 20:02
    הגב לתגובה זו
    בשנות השמונים .
  • 1.
    חגי 03/03/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    הבנקים עלולים להוריד את מחיר המניה בצורה מלאכותית לפני רכישה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?