הבנק שנסחר בחצי חינם
על רקע חוסר הוודאות בקשר עם המשך פעילותו של בנק אגוד כבנק עצמאי, הבנק בניהולו של ישראל טראו, דיווח היום (ה') על תוצאותיו לרבעון השני של 2018, עם ירידה של 3.2% בהכנסות ורווח נקי של 35 מיליון שקל, ללא שינוי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
הבנק נסחר בתשואה של כ-11.7% על ההון הכלכלי
מניית הבנק נפלה ב-15% מתחילת השנה והבנק נסחר עמוק מתחת להון העצמי, במכפיל הון של כ-0.5. בנוסף, הבנק הציג תשואה להון של 5.7% ברבעון, המשקף (בהתאם למכפיל ההון) תשואה של כ-11.7% על ההון הכלכלי.
הכנסות בנק אגוד ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-271 מיליון שקל, ירידה של כ-3.2% ביחס להכנסות של כ-280 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מצניחה של כ-13.5% בהכנסות שאינן מריבית, אשר הסתכמו בכ-83 מיליון שקל ברבעון השני, וקוזזה בעלייה של כ-2.2% בהכנסות מריבית אשר הסתכמו בכ-188 מיליון שקל ברבעון השני של 2018.
בשורה התחתונה דיווח הבנק על רווח נקי של כ-35 מיליון שקל, בדומה לרווח הנקי בתקופה המקבילה.
זינוק בהפסדי האשראי
היקף החובות האבודים של הבנק זינק ב-66.7% ברבעון השני של 2018, והסתכם בכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הוצאות השכר ונלוות של הבנק הסתכמו בכ-126 מיליון שקל, ירידה של 0.8% ביחס לתקופה המקבילה.
ההוצאות האחרות של הבנק הסתכמו בכ-60 מיליון שקל, ירידה של כ-6.3% ביחס להוצאות אלו בתקופה המקבילה, אשר הסתכמו בכ-64 מיליון שקל, לאור הצגה מחדש נוכח יישום חוזר בדבר שיפור ההצגה של הוצאות בגין פנסיה והטבות אחרות שלאחר סיום העסקת עובדי הבנק.
- הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
- תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי של הבנק הסתכם בכ-53 מיליון שקל, אשר היוו כ-19.6% מההכנסות, ירידה של כ-5.4% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-56 מיליון שקל, אשר היוו כ-20% מההכנסות.
חוסר וודאות לגבי העתיד
דירקטוריון בנק מזרחי טפחות -1.28% דיווח בתחילת שבוע שעבר כי החליט להגיש לבית הדין להגבלים עסקיים ערר על ההחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים להתנגד למיזוג בנק מזרחי עם בנק אגוד (לכתבה המלאה).
- 4.ז' מזליכה 19/08/2018 12:11הגב לתגובה זוהבנק הכי קטן והכי לא תחרותי. אין לבנק שום יתרון תחרותי. מה יהיה בעתיד?
- 3.ישראל 17/08/2018 20:38הגב לתגובה זובנק יציב שלמרות הנסיבות הבעייתיות ממשיך להיות רווחי, למה שבית הדין להגבלים ישנה את החלטת הרשות?! כנראה עורכי הדין והיועצים שלהם שכנעו אותם, על מנתנלהמשיך להתפרנס מהם עוד כמה חודשים... ובסוף ימצאו עצמם קרחים מכאן ומכאן - ללא מיזוג ועם שווי מניות עלוב.
- 2.לא ברור 17/08/2018 14:17הגב לתגובה זוסופם יהיה כשל משפחת ברונפמן: מכרו את החזקתם בדיסקונט בבורסה במחיר נמוך, ואחרי כן הבנק התחיל לצמוח.
- 1.! 16/08/2018 16:29הגב לתגובה זוהפנים המכוערות של הקפיטליזם....
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
