בנק אגוד
צילום: אלכסנדר כץ

הבנק שנסחר בחצי חינם

בנק אגוד נסחר עמוק מתחת להון העצמי והציג תשואה להון של 5.7% - המשקפת ביחס למחיר המניה תשואה להון הכלכלי של כ-12%. מה הסיבה?
ערן סוקול | (4)

על רקע חוסר הוודאות בקשר עם המשך פעילותו של בנק אגוד כבנק עצמאי, הבנק בניהולו של ישראל טראו, דיווח היום (ה') על תוצאותיו לרבעון השני של 2018, עם ירידה של 3.2% בהכנסות ורווח נקי של 35 מיליון שקל, ללא שינוי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

הבנק נסחר בתשואה של כ-11.7% על ההון הכלכלי

מניית הבנק נפלה ב-15% מתחילת השנה והבנק נסחר עמוק מתחת להון העצמי, במכפיל הון של כ-0.5. בנוסף, הבנק הציג תשואה להון של 5.7% ברבעון, המשקף (בהתאם למכפיל ההון) תשואה של כ-11.7% על ההון הכלכלי.

הכנסות בנק אגוד ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-271 מיליון שקל, ירידה של כ-3.2% ביחס להכנסות של כ-280 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מצניחה של כ-13.5% בהכנסות שאינן מריבית, אשר הסתכמו בכ-83 מיליון שקל ברבעון השני, וקוזזה בעלייה של כ-2.2% בהכנסות מריבית אשר הסתכמו בכ-188 מיליון שקל ברבעון השני של 2018.

בשורה התחתונה דיווח הבנק על רווח נקי של כ-35 מיליון שקל, בדומה לרווח הנקי בתקופה המקבילה.

זינוק בהפסדי האשראי

היקף החובות האבודים של הבנק זינק ב-66.7% ברבעון השני של 2018, והסתכם בכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות השכר ונלוות של הבנק הסתכמו בכ-126 מיליון שקל, ירידה של 0.8% ביחס לתקופה המקבילה.

ההוצאות האחרות של הבנק הסתכמו בכ-60 מיליון שקל, ירידה של כ-6.3% ביחס להוצאות אלו בתקופה המקבילה, אשר הסתכמו בכ-64 מיליון שקל, לאור הצגה מחדש נוכח יישום חוזר בדבר שיפור ההצגה של הוצאות בגין פנסיה והטבות אחרות שלאחר סיום העסקת עובדי הבנק.

הרווח התפעולי של הבנק הסתכם בכ-53 מיליון שקל, אשר היוו כ-19.6% מההכנסות, ירידה של כ-5.4% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-56 מיליון שקל, אשר היוו כ-20% מההכנסות.

חוסר וודאות לגבי העתיד

דירקטוריון בנק  מזרחי טפחות 0.91% דיווח בתחילת שבוע שעבר כי החליט להגיש לבית הדין להגבלים עסקיים ערר על ההחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים להתנגד למיזוג בנק מזרחי עם בנק אגוד (לכתבה המלאה). 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ז' מזליכה 19/08/2018 12:11
    הגב לתגובה זו
    הבנק הכי קטן והכי לא תחרותי. אין לבנק שום יתרון תחרותי. מה יהיה בעתיד?
  • 3.
    ישראל 17/08/2018 20:38
    הגב לתגובה זו
    בנק יציב שלמרות הנסיבות הבעייתיות ממשיך להיות רווחי, למה שבית הדין להגבלים ישנה את החלטת הרשות?! כנראה עורכי הדין והיועצים שלהם שכנעו אותם, על מנתנלהמשיך להתפרנס מהם עוד כמה חודשים... ובסוף ימצאו עצמם קרחים מכאן ומכאן - ללא מיזוג ועם שווי מניות עלוב.
  • 2.
    לא ברור 17/08/2018 14:17
    הגב לתגובה זו
    סופם יהיה כשל משפחת ברונפמן: מכרו את החזקתם בדיסקונט בבורסה במחיר נמוך, ואחרי כן הבנק התחיל לצמוח.
  • 1.
    ! 16/08/2018 16:29
    הגב לתגובה זו
    הפנים המכוערות של הקפיטליזם....
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."