על מה נלחמים בעלי מניות המיעוט בגוליבר?
גוליבר היא חברה קטנה מאוד במונחי הבורסה המקומית, אולם בימים אלו מתנהל מאבק על עתיד החברה או יותר נכון - מי ישלוט בקופת החברה שצפויה לצאת מתחת לידי הציבור.
גוליבר, שנמצאת בשליטת רמי קרמין ויאיר קרני, היא חברת חיפושי נפט והבעלים של שותפויות החיפושים זרח וחברת גינקו. הקבוצה פעלה מסוף העשור הקודם בקידוחי נפט יבשתיים בישראל, בעיקר באזור ים המלח, ובין היתר הייתה שותפה בקידוח שמן, שנכשל.
עם השנים, הקופה של גוליבר התרוקנה, לאחר שהחברה השקיעה מליוני דולרים ב-2 סקרים ססמיים מאוד יקרים בחיפושי אורניום שהעלו חרס, העניין במניה דעך וההון העצמי קטן, דבר שהוביל להכנסתה לרשימת השימור לפני לפני כ-3.5 שנים. המשמעות היא כי אם לא יקרה בחברה משהו שיגרום להעברתה לרשימה הראשית - בעוד כחצי שנה היא צפויה להימחק מהמסחר.
אוצר חבוי
הסיפור של גוליבר יכול היה להיות כמו של חברות אחרות שנמחקות מהמסחר בשל העדר סחירות, אלא שלפני שנה, בקיץ 2017, קרה משהו בחברה שכעת מעורר את בעלי מניות המיעוט מקרב הציבור המתנגדים למחיקת החברה. אז מכרה גוליבר את שותפות זרח ל-Energy Texas (אשר שינתה את שם השותפות מזרח לפטרוטקס), ובתמורה למניות התחייבו הרוכשים (קבוצה של יוצאי נובל אנרג'י, וכן ויוסי לוי מנכ"ל ישראמקו לשעבר שחבר אליהם) לשלם לגוליבר שיעור מהתמלוגים שתקבל פטרוטקס מנכסי הנפט שלה, וכן מכל תמורה שתקבל פטרוטקס מעסקאות מעסקאות בהם תמכור זכויות נפט.
- כולם מדברים על אורניום - אבל, מה זה בכלל? כל מה שצריך לדעת
- האם איראן עדיין קרובה לפצצה - ככה רומז ראש סבא"א שאמור לדעת יותר טוב מכולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטרוטקס יהש 1.23% התחייבה לשלם לגוליבר סכום מינימלי (בין 500 ל-750 אלף דולר), כשהתשלום לגינקו ישולם באופן חודשי, כאשר סכום המינימום לא יפחת מ-20 אלף דולר לחודש. בכל מקרה, התקרה של התמלוגים שפטרוטקס מחויבת לשלם לגוליבר לאורך השנים עומדת על 12 מיליון דולר. סכום זה אמור להיות מחולק בשלב כלשהוא כדיבידנד לבעלי מניות החברה, אולם רק אחרי כיסוי הוצאותיה של החברה.
מכיוון שלחברה נגמר הכסף, דירקטוריון גוליבר אישר בשנים 2015-2017 לשלם שכר לשני בעלי השליטה בחברה, רמי קרמין ויאיר קרני בצורה של חוב, שהצטבר בתקופה הזו לכ-856 אלף דולר בחלקים שווים (428 אלף דולר כ"א). במאי 2017, אסיפת בעלי המניות של גוליבר לא אישרה את המשך ההתקשרות הזו, ומאז זכאים השניים רק לגמול דירקטורים והוצאות רכב.
לאחר שבעלי מניות המיעוט התנגדו להמשך הסדר השכר הזה, הפסיק החוב להיצבר לטובת בעלי השליטה, ואז פנה קרני במכתבים רשמיים לגוליבר עם דרישת תשלום, בהם ציין ביתן היתר כי "במהלך השנה הקרובה הוא מתכוון לפעול לגביית השכר שלא שולם לו".
- חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
בדו"חותיה הכספיים השנתיים נתנה החברה גילוי על כך וציינה: "בהתאם לחוות דעת כלכלית שנערכה על ידי מומחה חיצוני, ריבית שוק בעסקאות דומות עומדת על כ-23%, ובהתאם לכך דמי הניהול שטרם שולמו מוצגים לתאריך הדוחות הכספיים בהתאם לריבית השוק האמורה". יש לומר, ריבית שיותר מזכירה מספרים בשוק אפור.
וכך, הגיעו בעלי השליטה בגוליבר, למצב שבו אין לחברה כסף לשלם להם את החוב שהצטבר, ובנוסף הם לא יכולים למשוך שכר נוסף מהחברה.
את הנקודה הראשונה מקווים הצמד לפתור בעזרת מתווה עסקת פטרוטקס, והתמלוגים שצפויים להגיע בעקבותיו; אבל מה עושים הלאה, איך ממשיכים למשוך בעתיד משכורת מהחברה אם בעלי מניות המיעוט מתנגדים? לשם כך נדרש פתרון יצירתי.
צא מהדלת, כנס מהחלון
באפריל 2018, הודיע יאיר קרני כי הוא מתפטר מתפקידו כיו"ר גוליבר ופורש מכל תפקידיו בחברה ובחברות הבנות, וכתוצאה מכך הוא חדל מלהיות בעל שליטה בחברה. בדוח ההתפטרות ציינה החברה כי "החל ממועד זה יאיר קרני ורמי קרמין אינם נחשבים כמחזיקים ביחד במניות החברה".
במצב העניינים הנוכחי, יאיר קרני כבר לא בעל שליטה ולא קשור לרמי קרמין, אבל הוא עדיין מחזיק 14% מהמניות, רק שעכשיו הן לא 'נגועות' ונחשבות כציבור לכל דבר ועניין בהצבעות באסיפות בעלי מניות.
אלא שלאחרונה הוציאה החברה זימון אסיפה לאוגוסט בה התבקשו בעלי המניות לאשר התקשרות בהסכם ניהול עם חברה בבעלות רמי קרמין. התשלום שאותו מבקש קרמין לאשר לעצמו - 15 אלף דולר לחודש.
על הרקע הזה פנו בתחילת החודש שני בעלי מניות שמחזיקים 7.35% מהון החברה בדרישה לכינוס אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה החלפת דירקטוריון החברה. המטרה של בעלי מניות המיעוט היא מניעת מינוי הדירקטורים מטעם קרמין, ומינוי דירקטוריון חלופי לחברה, שיפעל לחלוקת התמלוג לכלל בעלי המניות בחברה, וינסה לגייס כסף או למזג פעילות שתחלץ את הנייר מרשימת השימור.
קרמין מצידו ירצה כי דירקטוריון החברה הנוכחי ימשיך לכהן בתפקידו, שכרו יאושר, ועוד חצי שנה תימחק החברה מהמסחר, שכן במצב שבו החברה מחוקה ואין פלטפורמה ציבורית, הסיכוי לגייס כסף חדש לפעילות קלוש עד אינו קיים, החברה ממשיכה להתנהל והמשכורת ממשיכה להיות משולמת. וכך, באופן הזה, ייהנה מקצבה חודשית של 15 אלף דולר על חשבון התמלוג של פטרוטקס, ללא הגבלת זמן.
- 7.אייל 15/08/2018 13:26הגב לתגובה זופשוט עצוב לראות שכך דברים מתנהלים. אכן צריך דם חדש ולהצעיד את החברה למקום אחר
- 6.ותיק בשוק 14/08/2018 23:14הגב לתגובה זורמי קרמין אמר שיש תפוח אדמה לוהט אחרי זה אורניום המשרדים של גוליבר בבעלות יאיר קרני .אתם חושבים שזה צרוף מיקרים צרכים להצביע נגד רמי קרמין והדירקטורים הקימים ובעד אבי חזן והדירקטורית החדשה
- 5.השתתפות באסיפה 14/08/2018 18:16הגב לתגובה זולא נראה לי שהמחזיקים בגוליבר בכלל יודעים שהאסיפה הגורלית להחלפת דירקטוריון היא בעוד שבוע ושהם צריכים כציבור להצביע ולהשתתף אחרת הם יאבדו את התמלוג של ה12 מיליון דולר לטובת משכורות וחברה מחוקה...
- 4.אצבעוני 14/08/2018 16:53הגב לתגובה זוסליחה, בלי מזומנים...
- 3.החתול שמיל 14/08/2018 16:19הגב לתגובה זואם לא דיי בהשקעות הכושלות והבזבזנות של החברה - המנכ"ל הזה מרשה לעצמו לחלוב אותה עד הגרוש האחרון - דוגמא מצוינת לחזירות
- 2.אבי 14/08/2018 16:04הגב לתגובה זוכל מי שמחזיק גוליבר צריך להצביע באסיפה הקרובה ב 22 לאוגוסט להחלפת הדירקטורים שנהלו גרוע את גוליבר ולשמור על 12 מליון הדולר שיגיעו למשקיעים ולא רק להנהלה מי שצריך עזרה בהצבעה יצור קשר איתי 0522644823
- 1.המנכ"ל נבהל והוריד את דרישת השכר ב-10 אלף דולר... בדיחה (ל"ת)לא, דיי נו... 14/08/2018 15:35הגב לתגובה זו

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.9% והכסף כסף 1.51% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
