בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock

הבורסה משיקה שישה מדדי תל בונד חדשים

מדדי האג"ח החדשים יחולקו לפי דירוג ולפי ענפים, בין היתר יתווספו מדדים לתחומי הביטוח והנדל"ן
נועם בראל | (1)

דירקטוריון הבורסה לניירות ערךאישר השקת ארבעה מדדי אג"ח תאגידיות חדשים לפי דירוג וכן השקת שני מדדי אג"ח תאגידיות לפי ענפים  - תל בונד שקלי בנקים וביטוח ותל בונד צמודות נדל"ן. עם השקת המדדים החדשים תחשב הבורסה 28 מדדי תל בונד, מהם 10 הושקו ב- 2017.

המדדים החדשים אשר יושקו הינם:

מדדי תל בונד לפי דירוג

מדד "תל בונד צמודות A" – שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1) או שדורגו בדירוג מעלות בטווח דירוגים שבין (A-) עד (A+).

 

שווי שוק - כ-43 מיליארד שקל.

מספר הסדרות – 66.

מספר המנפיקים – 36.

משקל המנפיק הגדול (קבוצת דלק) – 7.02%.

תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.54%

מח"מ משוקלל – 3.82 שנים.

 

מדד "תל בונד צמודות AAA-AA"– שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, אשר דורגו במינימום דירוג מדרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-).

 

שווי שוק - כ-115.7 מיליארד שקל.

מספר הסדרות – 82.

מספר המנפיקים – 29.

משקל המנפיק הגדול (פועלים) – 16.85%.

תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 0.94%

מח"מ משוקלל – 4.13 שנים.

 

מדד "תל בונד שקלי A" – שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד שקלי, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1) או שדורגו בדירוג מעלות בטווח דירוגים שבין (A-) עד (A+).

 

שווי שוק - כ-41.3 מיליארד שקל.

מספר הסדרות – 76.

מספר המנפיקים – 58.

משקל המנפיק הגדול (אשטרום) – 5.17%.

תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 2.95%

מח"מ משוקלל – 3.76 שנים.

 

מדד "תל בונד שקלי AAA-AA" – שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד שקלי, אשר דורגו במינימום דירוג מדרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-).

 

שווי שוק - כ-40.9 מיליארד שקל.

מספר הסדרות – 45.

מספר המנפיקים – 30.

משקל המנפיק הגדול (מזרחי) – 17.59%.

תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.7%

מח"מ משוקלל – 4.49 שנים.

 

מדדי תל בונד ענפיים

מדד תל בונד שקלי-בנקים וביטוח - במדד יכללו סדרות אג"ח של בנקים וחברות ביטוח שנכללות במדד תל בונד-שקלי.

 

שווי שוק - כ-22 מיליארד שקל.

מספר הסדרות – 24.

מספר המנפיקים – 12.

משקל המנפיק הגדול (מזרחי) – 18%.

תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.6%

מח"מ משוקלל – 4.78 שנים.

 

מדד תל בונד-שקלי ומדד "תל בונד צמודות-נדל"ן" – במדד יכללו סדרות אג"ח של חברות נדל"ן שנכללות במדד תל בונד-צמודות. מדדים אלה משלימים את תל בונד צמודות-בנקים ואת תל בונד-גלובל (שמאופיין באג"ח שקליות של חברות בענף הנדל"ן).

 

שווי שוק - כ-63 מיליארד שקל.

מספר הסדרות – 76.

מספר המנפיקים – 33.

משקל המנפיק הגדול (גזית גלוב) – 11.6%.

תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.42%

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כוסות רוח למת... תורידו את המס על הבורסה... (ל"ת)
    פ פח פחלון 28/01/2018 16:19
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.