לא לשימוש
צילום: דוברות בנק ישראל

בשורה לעסקים: העמלה הצולבת תופחת בכ-30%

ההפחתה מוערכת בחיסכון של כחצי מיליארד שקל בשנה בעמלות לעסקים; "מאחר ובתי העסק אינם יכולים להתמקח על גובה העמלה, נדרשת התערבות רגולטורית"

מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה קרנית פלוג

נגידת בנק ישראל הודיעה היום (ג') על כוונתה להפחית את העמלה הצולבת בעסקאות חיוב נדחה בשיעור של כ-30% משיעור של 0.7% מהיקף העסקה כיום, לשיעור של 0.5%, בשלוש פעימות, במהלך השנים הקרובות.

הפחתה זו צפויה להקטין את העמלות המשולמות על ידי עסקים בישראל בכחצי מיליארד שקלים מידי שנה. הפעימה הראשונה ליישום המתווה תיעשה בתום מועד ההסדר הנוכחי ותבטא ירידה מ-0.7% ל-0.6% בגובה העמלה (על פי ההערכות מדובר בחיסכון של כ-250 מיליון שקל בעמלות לבתי העסק). הפעימה השנייה תבוצע בינואר 2021 כאשר העמלה תעמוד על 0.55%, ובפעימה השלישית שתיעשה בינואר 2024 תרד העמלה ל-0.5%. 

העמלה הצולבת משקפת את התמורה בגין ההתחייבות של הגוף שסיפק ללקוח את כרטיס החיוב (המנפיק), לשלם את הכסף לבית העסק, גם במקרה בו לא ניתן לגבות את התשלום ממחזיק הכרטיס, למשל מאחר והוא חרג מהמסגרת שהוקצתה לו, או שכרטיסו נגנב או זויף. התחייבות זו מהווה את הבסיס לנכונות של בתי עסק לכבד תשלומים בכרטיסי חיוב.

גובה העמלה הצולבת במתווה החדש חושב על בסיס מתודולוגיה שאושרה בשנת 2006 על ידי בית הדין להגבלים עסקיים ושימשה בסיס לקביעת גובה העמלה הצולבת במשק בשנים האחרונות. בהתאם לחישובים שנעשו בבנק ישראל, גובה העמלה הנגזר מהמתודולוגיה האמורה עומד על כ-0.6% מסכום העסקאות בחיוב נדחה וכ-0.3% מסכום העסקאות בחיוב מיידי (דביט). הפחתת  גובה העמלה בעסקאות חיוב נדחה תעשה במספר פעימות במהלך השנים הקרובות, אף מעבר לשיעור שהתקבל לפי המתודולוגיה כאמור, מתוך ראיה צופת פני עתיד של התייעלות וגידול בהיקפי העסקאות, שיובילו להפחתה בעלויות בגינן משולמת העמלה הצולבת על ידי בית העסק.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "מאחר ובתי העסק שמכבדים את כרטיסי החיוב אינם יכולים להתמקח על גובה העמלה הצולבת, נדרשת התערבות רגולטורית בקביעת העמלה. לאחר בחינה מקצועית ובהתאם למתודולוגיה שהוכרה על ידי בית הדין להגבלים עסקיים, הגענו למסקנה שיש מקום להפחתת העמלה הצולבת, במתווה עליו הכרזנו היום. על פי ניסיון העבר, הפחתת העמלה הצולבת צפויה להביא להפחתת העמלות שמשלמים בתי עסק בסך כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה".

 

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "קביעת מתווה העמלה הצולבת לשנים הקרובות יטיב עם העסקים במשק וגם ייתן ודאות רגולטורית שתאפשר את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי והפיכתן לגופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים. צעדים אלה נועדו להגביר את התחרות בתחום הסליקה ובתחומים פיננסיים נוספים, על-פי מסקנות ועדת שטרום והחוק לקידום התחרות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: