רוסאריו על בזק: "צריכה להיות השקעת העוגן בענף"
בזק דיווחה הבוקר על ירידה בכל הפרמטרים ברבעון הראשון של השנה, והמניה סופגת ירידות של 2.4% בבורסה בתל אביב. ברוסאריו ייעוץ ומחקר הוציאו התייחסות לדו"חות וכותבים בכותרת המסמך: "אם כבר להשקיע בענף אז בזק 0% צריכה להיות השקעת העוגן". ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, העניק שווי הוגן של 7 שקלים למניית בזק.
יעקובי: "אין לנו ספק, שככל שיהיה קשה יותר בענף, יהיה קל יותר להיצמד לבזק כמשענת ולהסתמך על יכולת חלוקת הדיבידנדים שלה. שוק התקשורת הופך משנה לשנה להיות קשה יותר עבור כל המפעילים. הדבר נובע מרגולציה עקומה, פופוליזם בקבלת החלטות ועכשיו גם נספר כי אין באמת משרד תקשורת. למיטב הבנתנו מרבית הנהלת המשרד אינה קיימת בשל הדחות/פרישות וכו'. לדוגמא: כרגע חסרים לבד מהסמנכ"לית למנהל ומשאבי אנוש שפרשה השבוע, בעלי התפקידים הבאים: סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים, יועצת משפטית, סמנכ"ל בכיר דואר, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, מדען ראשי, ראש אגף חירום, ראש אגף תכנון מדיניות, כלומר: כ-80% מצמרת משרד התקשורת מאוישת על ידי ממלאי מקום זמניים, לפרקי זמן ארוכים, וכרגע לא ברורים לנו היכולות הניהוליות/מקצועיות. בעצם נשארנו בגדול עם שלמה פילבר ששמו עולה בהקשר של תפקידים אחרים שמייעד לו רוה"מ. רוצה לומר: משרד די משותק שלא מקבל החלטות מקצועיות".
"מצד שני, בנוגע להחלטות לגבי הוט ושוק סיטונאי וכמובן ריבוי השחקנים בעולם הטלוויזיה ומעבר קווים סיטונאיים מבזק החוצה, לא משאירים הרבה ברירה, כנראה גם למשרד האוצר ומבקר המדינה ולכן אנו מעריכים כי הכרזה על ביטול ההפרדות המבניות תגיע מוקדם ממה שרובינו מעריכים. בתוך השוק הקשה הזה, בזק מהווה משענת הרבה יותר בטוחה לעתיד הנראה לעין. כשלכולם מאד קשה, בעל המשאבים הגדול יותר, בד"כ נוגס עוד... ולכן בד"כ מאשרים קונסולידציה. בארץ אין חשש שמישהו יאשר מיזוגים בשנתיים הקרובות, לכן החזק עוד יתחזק".
לגבי מחירי חבילות הסלולר של החברה הבת פלאפון, כתב יעקובי: "ה-ARPU כרגיל אינו נותן תמונה אמתית מאחר והוא תוצאה של מונה ומכנה משתנים. בגדול, אפשר להסיק מדו"חות פלאפון שאין שינוי מהותי במחירים בשוק וכנראה להיפך. פלאפון גם גייסה ברבעון כ-28 אלף מנויים נטו. מי שחשב שמחירי הסלולר יעלו בשנה-שנתיים הקרובות, שיחשוב שוב".
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
