רוסאריו על בזק: "צריכה להיות השקעת העוגן בענף"

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה בזק

בזק דיווחה הבוקר על ירידה בכל הפרמטרים ברבעון הראשון של השנה, והמניה סופגת ירידות של 2.4% בבורסה בתל אביב. ברוסאריו ייעוץ ומחקר הוציאו התייחסות לדו"חות וכותבים בכותרת המסמך: "אם כבר להשקיע בענף אז בזק -0.38% צריכה להיות השקעת העוגן". ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, העניק שווי הוגן של 7 שקלים למניית בזק. 

יעקובי: "אין לנו ספק, שככל שיהיה קשה יותר בענף, יהיה קל יותר להיצמד לבזק כמשענת ולהסתמך על יכולת חלוקת הדיבידנדים שלה. שוק התקשורת הופך משנה לשנה להיות קשה יותר עבור כל המפעילים. הדבר נובע מרגולציה עקומה, פופוליזם בקבלת החלטות ועכשיו גם נספר כי אין באמת משרד תקשורת. למיטב הבנתנו מרבית הנהלת המשרד אינה קיימת בשל הדחות/פרישות וכו'. לדוגמא: כרגע חסרים לבד מהסמנכ"לית למנהל ומשאבי אנוש שפרשה השבוע, בעלי התפקידים הבאים: סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים, יועצת משפטית, סמנכ"ל בכיר דואר, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, מדען ראשי, ראש אגף חירום, ראש אגף תכנון מדיניות, כלומר: כ-80% מצמרת משרד התקשורת מאוישת על ידי ממלאי מקום זמניים, לפרקי זמן ארוכים, וכרגע לא ברורים לנו היכולות הניהוליות/מקצועיות. בעצם נשארנו בגדול עם שלמה פילבר ששמו עולה בהקשר של תפקידים אחרים שמייעד לו רוה"מ. רוצה לומר: משרד די משותק שלא מקבל החלטות מקצועיות".

"מצד שני, בנוגע להחלטות לגבי הוט ושוק סיטונאי וכמובן ריבוי השחקנים בעולם הטלוויזיה ומעבר קווים סיטונאיים מבזק החוצה, לא משאירים הרבה ברירה, כנראה גם למשרד האוצר ומבקר המדינה ולכן אנו מעריכים כי הכרזה על ביטול ההפרדות  המבניות תגיע מוקדם ממה שרובינו מעריכים. בתוך השוק הקשה הזה, בזק מהווה משענת הרבה יותר בטוחה לעתיד הנראה לעין. כשלכולם מאד קשה, בעל המשאבים הגדול יותר, בד"כ נוגס עוד... ולכן בד"כ מאשרים קונסולידציה. בארץ אין חשש שמישהו יאשר מיזוגים בשנתיים הקרובות, לכן החזק עוד יתחזק".

לגבי מחירי חבילות הסלולר של החברה הבת פלאפון, כתב יעקובי: "ה-ARPU כרגיל אינו נותן תמונה אמתית מאחר והוא תוצאה של מונה ומכנה משתנים. בגדול, אפשר להסיק מדו"חות פלאפון שאין שינוי מהותי במחירים בשוק וכנראה להיפך. פלאפון גם גייסה ברבעון כ-28 אלף מנויים נטו. מי שחשב שמחירי הסלולר יעלו בשנה-שנתיים הקרובות, שיחשוב שוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.