רוסאריו על בזק: "צריכה להיות השקעת העוגן בענף"

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה בזק

בזק דיווחה הבוקר על ירידה בכל הפרמטרים ברבעון הראשון של השנה, והמניה סופגת ירידות של 2.4% בבורסה בתל אביב. ברוסאריו ייעוץ ומחקר הוציאו התייחסות לדו"חות וכותבים בכותרת המסמך: "אם כבר להשקיע בענף אז בזק -2.64% צריכה להיות השקעת העוגן". ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, העניק שווי הוגן של 7 שקלים למניית בזק. 

יעקובי: "אין לנו ספק, שככל שיהיה קשה יותר בענף, יהיה קל יותר להיצמד לבזק כמשענת ולהסתמך על יכולת חלוקת הדיבידנדים שלה. שוק התקשורת הופך משנה לשנה להיות קשה יותר עבור כל המפעילים. הדבר נובע מרגולציה עקומה, פופוליזם בקבלת החלטות ועכשיו גם נספר כי אין באמת משרד תקשורת. למיטב הבנתנו מרבית הנהלת המשרד אינה קיימת בשל הדחות/פרישות וכו'. לדוגמא: כרגע חסרים לבד מהסמנכ"לית למנהל ומשאבי אנוש שפרשה השבוע, בעלי התפקידים הבאים: סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים, יועצת משפטית, סמנכ"ל בכיר דואר, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, מדען ראשי, ראש אגף חירום, ראש אגף תכנון מדיניות, כלומר: כ-80% מצמרת משרד התקשורת מאוישת על ידי ממלאי מקום זמניים, לפרקי זמן ארוכים, וכרגע לא ברורים לנו היכולות הניהוליות/מקצועיות. בעצם נשארנו בגדול עם שלמה פילבר ששמו עולה בהקשר של תפקידים אחרים שמייעד לו רוה"מ. רוצה לומר: משרד די משותק שלא מקבל החלטות מקצועיות".

"מצד שני, בנוגע להחלטות לגבי הוט ושוק סיטונאי וכמובן ריבוי השחקנים בעולם הטלוויזיה ומעבר קווים סיטונאיים מבזק החוצה, לא משאירים הרבה ברירה, כנראה גם למשרד האוצר ומבקר המדינה ולכן אנו מעריכים כי הכרזה על ביטול ההפרדות  המבניות תגיע מוקדם ממה שרובינו מעריכים. בתוך השוק הקשה הזה, בזק מהווה משענת הרבה יותר בטוחה לעתיד הנראה לעין. כשלכולם מאד קשה, בעל המשאבים הגדול יותר, בד"כ נוגס עוד... ולכן בד"כ מאשרים קונסולידציה. בארץ אין חשש שמישהו יאשר מיזוגים בשנתיים הקרובות, לכן החזק עוד יתחזק".

לגבי מחירי חבילות הסלולר של החברה הבת פלאפון, כתב יעקובי: "ה-ARPU כרגיל אינו נותן תמונה אמתית מאחר והוא תוצאה של מונה ומכנה משתנים. בגדול, אפשר להסיק מדו"חות פלאפון שאין שינוי מהותי במחירים בשוק וכנראה להיפך. פלאפון גם גייסה ברבעון כ-28 אלף מנויים נטו. מי שחשב שמחירי הסלולר יעלו בשנה-שנתיים הקרובות, שיחשוב שוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').