המניה שמזנקת כעת בעד 9% בעקבות חדשות מה-FDA

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה סלקט ביומד

מנייתה של סלקט ביו טסה כעת בעד 7.8% בבורסה בתל אביב, וזאת לאחר שהחברה קיבלה אינדיקציה חיובית מרשות המזון והתרופות בארה"ב (FDA) להגשת בקשה לאישור תרופה חדשה (IND) ל-ApoGraft.

הפגישה המקדימה להגשת הבקשה לאישור תרופה חדשה בקשר ל-ApoGraft של סלקט, נערכה עם חברי FDA מתחומי הריפוי התאי, הרקמות והגנים (OCTGT) במרכז להערכה ומחקר ביולוגי (CBER). מהחברה נמסר: "הנהלת סלקט עובדת בשיתוף פעולה קרוב עם הגורמים הרשמיים ב-FDA על מנת לקבל אישור לתוכן שיוצג בבקשת האישור ל-IND. התוכן הנסקר בבקשה לאישור כולל את ההיבטים הקשורים לייצור (CMC), את המידע הפרה-קליני שנאסף ואת ההיקף והתכנון של התכנית הקלינית העתידית".

שי ירקוני, מנכ"ל החברה: "השוק האמריקני הוא המפתח להתרחבות המסחרית המתוכננת שלנו וצעד זה יאפשר לנו לעבוד בקשר הדוק עם המוסדות הרפואיים המובילים בארה"ב ועם חברות פארמה גלובליות במטרה לאפשר את השימוש בתאי גזע ברפואה הרגנרטיבית".

סלקט ביוטכנולוגיה נסחרת ברשימה הראשית בנאסד"ק וכן בבורסה בתל אביב. סלקט פיתחה טכנולוגיה העשויה לאפשר הפקה כמעט בלתי מוגבלת של תאי גזע לשימושים רבים כמו השתלות איברים (כבד כליה עור וכדומה) ומוח עצם, ריפוי מחלות קשות כמו סרטן, סוכרת נעורים ומחלות מערכת החיסון, רפואת שיניים, קוסמטיקה ואורטופדיה. זאת באמצעות טכנולוגיה המאפשרת ברירה של תאי גזע המבוססת על תפקוד התאים. היכולת לבודד את תאי גזע מאוכלוסיות תאים בוגרים עשויה לשדרג שימושים שונים שנעשים בעולם בתאי גזע.

כיום, תופעות הלוואי בהשתלות אברים ורקמות נגרמות פעמים רבות כתוצאה מהתנגשות בין השתל לבין מערכות החיסון של התורם ומתבטאות בתהליכי דחייה דו צדדית של מערכות החיסון. הטכנולוגיה של סלקט מאפשרת הרס של אותם תאים בוגרים של מערכת החיסון של התורם תוך שמירה על תפקודם ופעילותם של תאי הגזע החיוניים להחלמה ובכך עשויות להימנע תופעות הלוואי בהליך ההשתלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?