בנק ישראל בהסבר על חובות הטייקונים לבנקים: "אפקט הילה תרם להערכות אופטימיות"

הדו"ח המיוחד מסביר שכשלי האשראי קשורים במתן אשראי לחברות במבנה פירמידאלי, מינוף גבוה, לצד הסתמכות שווי כבסיס להעמדת האשראי. כמו כן, הסתמכות יתר על האיש שעמד בראש הקבוצה 

ענת דניאלי | (13)
נושאים בכתבה אשראי

בנק ישראל מפרסם היום (א') דו"ח על 'הלקחים מכשלי האשראי, פעולות הפיקוח על הבנקים והמצב כיום', זאת ברקע להתרסקות הכלכלית של אליעזר פישמן שנמצאת כיום בכותרות. הנתונים בדו"ח מצביעים על כך שמתוך תיק אשראי של כ-940 מיליארד שקל במערכת הבנקאית, כ-2.3% מהאשראי הוא לחברות החזקה ממונפות בקבוצות הלווים הגדולות בהן הסיכון גבוה יותר.

בבנק ישראל מסבירים כי במערכת הבנקאות, כמו גם בשוק ההון הישראלי, היו בשנים האחרונות "מספר אירועים של הפסדי אשראי גדולים בעקבות כשל של קבוצות לווים גדולות. הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית הפיקו לקחים מאירועים אלו לאורך השנים".

על כשלי מתן אשראי הסביר בנק ישראל כך: "כשלי האשראי הללו נבעו ברובם מהעמדת אשראי לחברות החזקה (במבנה פירמידאלי) במינוף גבוה (כלומר עם חוב גדול) שהלך ועלה עם השנים, גם באמצעות גיוסים שביצעו החברות בשוק אגרות החוב. זאת, לצד הסתמכות על שווי החברות כבסיס להעמדת האשראי והסתמכות יתר על היכולת והניסיון הקודם של האיש שעמד בראש הקבוצה ("אפקט הילה")".  

בבנק ישראל מסבירים כי גורמים אלו (אפקט הילה, מינוף גבוה) "תרמו להערכות אופטימיות של הבנקים, כמו גם של חברות הדירוג והגופים המוסדיים, לגבי כושר ההחזר של הלווים. כשלי האשראי נבעו גם מכישלון עסקי של החברות, שלא תמיד ניתן היה לחזות אותו בעת מתן האשראי.למעט במקרים בודדים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, אם כי הכלים של הפיקוח לבצע בדיקות שיאתרו מצבים כאלו הינם מוגבלים".

בנק ישראל מתייחס לטענה כי היה יחס שונה ללווים הגדולים

"בניגוד למה שמרבים לטעון, הנתונים אינם מראים שהיחס של הבנקים כלפי הלווים הגדולים יותר סלחני מאשר כלפי לווים צרכניים, ובשנים האחרונות אנו עדים למאמצים גדולים של הבנקים לקדם תהליכי הסדר ו"גביה רכה" דווקא מול הלקוחות הצרכניים".

"למרות הכשלים שהיו והסיכון לכשל אשר מטבעו קיים בכל אשראי חדש שניתן, חשוב לאפשר ולעודד את הבנקים להעמיד אשראים גם ללווים גדולים ולחברות עסקיות גדולות במשק, באופן זהיר, שכן לאלה תפקיד חשוב ביצירת הצמיחה הכלכלית ומקומות העבודה. חשוב גם להכיר בכך שפעילות כלכלית-עסקית מעצם טבעה כרוכה באי וודאות, ולכן המימון שלה כרוך בסיכון". 

על פי בנק ישראל, הפסדי הבנקים טובים מזה של מדינות מפותחות אחרות: "בהסתכלות על סך תיק האשראי של הבנקים, הפסדי האשראי של קבוצות הלווים הללו לא היו בהיקף חריג בפרספקטיבה בינלאומית, ולמרות הכשלים איכות תיק האשראי של הבנקים בישראל טובה מזו של בנקים במרבית המדינות המפותחות בעולם. להפסדי האשראי יש משמעות ציבורית נרחבת, אולם הם לא סיכנו בשום שלב את יציבותה של המערכת הבנקאית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    משקיע שדוד 20/02/2017 17:53
    הגב לתגובה זו
    צריך לחקור את זה. ומי שכשל שיעמוד לדין ויחזיר את כל כספו כולל החותמים והמנהלים בבנקים
  • 11.
    האשם תמיד 20/02/2017 08:52
    הגב לתגובה זו
    מה שגרם זה אפקט ריכוזיות היתר בשוק-הגיבור של היה נותן כסף לדנקנר יכל לחפש
  • 10.
    רן 19/02/2017 18:51
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל פישל בענק. דלת מסתובבת של בכירי האוצר והממונה על הבנקים לחברות הביטוח והבנקים. תירוץ עלוב!
  • 9.
    רן 19/02/2017 18:50
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל פישל בענק. דלת מסתובבת של בכירי האוצר והממונה על הבנקים לחברות הביטוח והבנקים. תירוץ עלוב!
  • 8.
    monka 19/02/2017 15:41
    הגב לתגובה זו
    כשהבנקים מפסידים זה אפקט ההילה, כשמרוויחים זה השג המנהלים ויש בונוסים. מספיק כבר למרוח אותנו, יש לקרוא לדין את האחראים.
  • 7.
    אריק בר 19/02/2017 15:37
    הגב לתגובה זו
    המושחתות שלכם .....
  • 6.
    חילוט רכוש וכסף לכל הבכירים (ל"ת)
    מפלגת הלאמה 19/02/2017 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גדי 19/02/2017 14:28
    הגב לתגובה זו
    כישלון של הבנקים. לא בודקים וסומכים על סמוך על סמוך ועל הפוך על הפוך...
  • 4.
    x 19/02/2017 14:19
    הגב לתגובה זו
    בזיון אחד גדול,איפה הפיקוח שמיליארדים של המשק יורדים לטמיון.
  • 3.
    אורן 19/02/2017 13:56
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל נרדם בשמירה ומגן על הפושעים שזרקו מיליארדים מכספי הציבור לקבוצה של רמאים עם חיוך מפחד פן יכתבו עליהם איזו כתבה. כולכם פושעים וצריכים ללכת הביתה לאלתר. כן גם המנהלים המצוינים של הבנקים שבכו על 2000000 שכר
  • 2.
    איתי 19/02/2017 13:37
    הגב לתגובה זו
    אתם אמורים לעצור את אפקט ההילה , ואתם אמורים לתת אשראי לכולם תחת מגבלות שוות ונכסים ראויים , אבל בסוף זה ייפול על הציבור והפנסיות או תעלו מיסים - אז למה אמור להפריע לכם במנוחה שלכם אתם לא תיפגעו !!!!! אני אפגע בפנסיה ועם ההרעה בעסקים שנפלו - לכם מותר לטעות אין צורך להתנצל
  • 1.
    יוסף 19/02/2017 13:32
    הגב לתגובה זו
    אתם בבנק אנשי מקצוע או שרלטנים ש"אפקט ההילה" משפיע עליכם
  • אמת החיים 19/02/2017 16:40
    הגב לתגובה זו
    מישהו במערכת קיבל 10% מכל ההלוואות הממונפות והלא בטוחות. זה ההסבר היחיד והנכון. אמת חיים.
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.