האנליסט גלעד שריג משיק סיקור לבזק: "מניה בסיסית בכל תיק השקעות"

בבנק הפועלים משיקים היום סיקור ראשוני לענקית התקשורת - "הייתה ותמשיך להיות קבוצת התקשורת החזקה בישראל"
יוסי פינק | (4)
נושאים בכתבה בזק

במחלקת המחקר של בנק הפועלים הוציאו היום תחילת סיקור למניית ענקית התקשורת בזק. האנליסט גלעד שריג כותב כך בהמלצה: "למרות האתגרים (הפרדה מבנית, שימוש בתשתית פאסיבית, ושוק סיטונאי קווי), בזק הייתה ותמשיך להיות קבוצת התקשורת החזקה בישראל. ביצוע ההפרדה המבנית יתרחש, אולם קשה להעריך מתי. בהערכה לא לקחנו בחשבון ביטול הפרדה ב-2017, ולכן התוצאות הפיננסיות די יציבות בשנים הקרובות... אנחנו רואים את בזק כמניה בסיסית בכל תיק השקעות, לאור מרכזיותה בשוק הישראלי, ועוצמתה בשוק התקשורת."

בחלוקה למגזרים, כותב שריג כך: "בשוק הקווי אנחנו רואים יציבות בהכנסות עם צמיחה קלה בשנה הבאה בעיקר בשל העוצמה באינטרנט שתפצה את החברה על החולשה בטלפוניה, בזק בינ"ל תמשיך לשמור על המספרים עם 350-360 מ' EBITDA באופן יציב, ב-YES צפוי אתגר לא קטן לחברה גם ברמת הלקוחות (עם אובדן צפוי של 20 א' לקוחות בשנה) וגם בגיזרת המחיר, לאור הכניסה המרחפת באוויר של פרטנר לטלויזיה וכמובן לאור הכרסום של סלקום TV בשוק הטלויזיה.  בפלאפון   לא צפויות הפתעות לטובה, מלבד גיוס חיובי של מנויים אחרי יציאת גולן מהשוק. שוק הסלולר עדיין רווי תחרות, והנסיון של גיל שרון לרמוז כאילו לא ניתן לקיים חברות סלולר ברמות המחירים הללו גרם נזק בעיקר לגולן שנרכשה על ידו זמן קצר קודם לכן. כל עוד ישנם מסלולים של 30-40 ₪ ללא הגבלה בשיחות ועם חבילות גלישה נדיבות, לא נראה עליות מחירים בשוק. בהנחה שהחבילות הללו יהיו בתוקף שנה לפחות, המשמעות שלפני 2018 לא יתרחשו עליות מחירים בסלולר, והחברות תיאלצנה למצוא מקורות צמיחה אחרים, החל ממכירת ציוד קצה ועד כניסה לשיתופי פעולה קמעונאיים אחרים על מנת למקסם את הפדיון מכל צרכן".

בשורה התחתונה כותב שריג כי "בהיוון תזרים המזומנים של בזק, השנים הקרובות נראות די דומות האחת לרעותה. בשימוש של מכפיל 8 על EBITDA ובהנחה של 9.4 מיליארד חוב נטו אנו מעריכים את שווי מניית בזק ב 8 שקלים, וזאת מבלי לקחת בחשבון את האפשרות שהחברה תהנה מחיסכון מצטבר של מאות מיליונים בגין ההפרדה המבנית, כאשר זו תתרחש".

מניית בזק 1.45% נסחרת כעת במחיר של 6.6 שקלים, כלומר מחיר היעד של הפועלים משקף אפסייד של 21%.  מתחילת 2017 איבדה מניית בזק 9% וזאת לאחר נפילה של 8.5% בשנת 2016. הנה גרף המניה מתחילת 2016:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 25/01/2017 16:23
    הגב לתגובה זו
    ברור לגמרי שהטלפוניה לא תמשיך להיות פרת מזומנים כ"כ שמנה, כי עוד ועוד לקוחות לא מוכנים לשלם יותר עשרות שקלים על קו נייח בשעה שהם יכולים לקבל במחיר הזה קו נייד. גם המחירים בטלויזיה שלהם גבוהים מדי וסלקום TV הולכת וצוברת עוד ועוד צופים מרוצים, שנהנים ממחיר נמוך משמעותית, על חבילה מצומצמת יותר, בפרט אחרי הכללת הספורט. מניית בזק פשוט יקרה.
  • 3.
    בנתיים הכיוון ברור - אין מה לגעת בנייר (ל"ת)
    Rsi-69.1 25/01/2017 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מיכה הכהן 25/01/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
    תסגור שנה 850-870 בקרוב
  • 1.
    שאול 25/01/2017 13:37
    הגב לתגובה זו
    מה שמשתמע מהכותב הוא שבזק תמשיך להיות מונופול אכזרי בחסות המדינה , שאין סיכוי לפרקה לגורמים והכנסת מתחרים חדשים .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?