הריבית שוב נותרה ללא שינוי: שימו לב לשני משפטי המפתח בהודעה המצורפת

בפעם ה-21 ברציפות. הריבית נותרה על 0.1%. פלוג התייחסה במסיבת העיתונאים גם לשקל ולשוק הדיור 
יוסי פינק | (23)
נושאים בכתבה ריבית

בנק ישראל הותיר היום כצפוי את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי על 0.1%. זו הפעם ה-21 ברציפות (כלומר מאז מארס 2015) שהריבית עומדת במקום, וגם עדכון תוואי הריבית של הפד' לאחרונה לא הצליח להזיז את בנק ישראל מעמדתו.

שני משפטי מפתח נותרו בהודעה המצורפת ללא שינוי:

האחד - "הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב".

השני - "ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, להיוותר ברמה של 0.1% בתקופה הקרובה, לעלות ל-0.25% במהלך הרבעון הרביעי של 2017 ולעלות ל-0.5% במחצית השנייה של 2018". מדובר באותו ניסוח בדיוק מההודעה הקודמת של חטיבת המחקר של בנק ישראל. כלומר למרות שהפד' עדכן לאחרונה מעלה את התחזית מ-2 העלאות ריבית ב-2017 ל-3 העלאות ריבית, בבנק ישראל דבקים בתחזית. נראה שבבנק ישראל מנסים להבהיר שאין קשר בין כיוון ריבית הפד' לכיוון הריבית בישראל.

מדד ת"א 25

מדד ת"א בנקים

במסיבת העיתונאים

בעניין התחזקות השקל, אמרה פלוג: "מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח אינה מכוונת לפעול כנגד הכוחות הבסיסיים, אולם היא ממתנת את הכוחות לייסוף וקונה זמן ליצואנים לבצע את ההתאמות לשינויים ארוכי הטווח בשווקי היצוא, שלפעמים באים לידי ביטוי בצורה מהירה בשוקי המטבע. בכך, המדיניות תומכת בהתאוששות היצוא, והיא מהווה חלק אינטגרלי מהמדיניות המוניטרית."

בעניין שוק הדיור, אמרה פלוג: "מסתמנות מגמות בכיוונים מנוגדים. מצד אחד, קצב התחלות הבניה שב לעלות, ובשנה האחרונה נרשמו, על פי הנתונים המעודכנים, למעלה מ-50 אלף התחלות בניה; היצע הדירות הלא מכורות נמצא ברמות שיא, ומספר העסקאות רושם ירידה, בדגש על הרכישות של המשקיעים. עליית ריבית המשכנתאות הביאה לירידה מתונה אך מתמשכת בקצב החודשי של ביצועי המשכנתאות החדשות. כל אלו הם כוחות שצפויים לפעול למיתון המחירים, אך בינתיים המחירים ממשיכים לעלות בקצב מהיר יחסית. העובדה שמשך הבניה מתארך ונתוני גמר הבניה אינם מדביקים את נתוני ההתחלות מטרידה, והממשלה תצטרך להמשיך ולפעול באינטנסיביות כדי להתמיד בהגדלת ההיצע."

התייחסויות כלכלנים

שמואל בן אריה מקבוצת פיוניר: "בנק ישראל קבע את ריבית ינואר בעקבות העלאת הריבית בארה"ב. נראה כי את מירב המאמץ הוא מרכז בבלימת הייסוף של השקל מול שאר המטבעות בעולם, נכון לעתה ללא הצלחה. התחזקות השקל מקשה על היצוא ומרחיקה את השגת יעדי הצמיחה והאינפלציה. בנק ישראל בונה על המשך עליית ריבית בארה"ב שתוביל לפיחות השקל מול הדולר. בהסתכלות על האלמנטים האחרים של הריבית, גם שם בנק ישראל 'רודף אחרי הזנב של עצמו', כאשר בשוק האג"ח ראינו עליית תשואות לאורך כל העקום וגם בבנקים הריבית על המשכנתאות עלתה בצורה חדה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בזמן שבנק ישראל מנסה ליצור מדיניות מוניטרית מרחיבה, השוק דווקא מכתיב לו מדיניות מוניטרית מצמצמת. בנק ישראל מנסה בכל כוחו להפוך את התמונה, אך נכון להיום לא מצליח. הוא עדיין מקווה שעם הזמן השקל ייחלש מול הדולר והיצואנים יחזרו לשגשג ובכך יתמכו בצמיחה. בהתייחס להודעת בנק ישראל כי ברבעון האחרון של 2017 תעלה הריבית, מסתמן, כי ללא שינוי דרסטי בשער החליפין מול שער המטבעות והעלאת ריבית אגרסיבית בארה"ב מדובר במדע בדיוני".

התייחסות כלכלנים טרם עדכון הריבית היום:

אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות

לדברי גרינפלד, "החלטת הריבית צפויה להיות החלטה חשובה מאוד. לא, הריבית לא הולכת לעלות ובטח לא לרדת אך הודעת הריבית ביחד עם מסיבת העיתונאים שתתלווה לה כנראה יהפכו את ההחלטה הקרובה להיות מעניינת הרבה יותר מאשר החלטות הריבית המשמימות של התקופה האחרונה".

"הודעת הריבית מגיעה בתזמון מעניין לאחר העלאת הריבית בארה"ב וטון אופטימי ו"ניצי" משהו של הפד ולאחר ההחלטות האחרונות של ה-ECB ששוב הצליח לתת לשווקים יותר ממה שהם ציפו. בנוסף, מדד נובמבר הפתיע כלפי מטה והאינפלציה לא מתרוממת, הציפיות האינפלציוניות ירדו בשבועות האחרונים, השקל ממשיך להתחזק מול סל המטבעות ואפילו מול הדולר שומר על יציבות יחסית (מאז הבחירות בארה"ב, השקל הוא המטבע שהציג את הביצועים הטובים ביותר מול הדולר אחרי הראנד הדרום אפריקאי). יש לציין גם שבמובן מסוים הריבית בישראל כבר עלתה הריבית למשכנתאות עלתה דרמטית, התשואות בשוק האג"ח עלו בכל הטווחים, השקל מתחזק כאמור ולכן, למרות שבנק ישראל ממש לא כיוון לשם, הירידה בתנאים הפיננסיים שקולה למדיניות מוניטרית מרחיבה פחות היום מאשר לפני מספר חודשים. אז האם בבנק ישראל רוצים לאזן את התמונה?"

"בהודעה הקרובה יש גם מסיבת עיתונאים שכמובן תגיע גם עם עדכון תחזיות חטיבת המחקר לגבי הצמיחה, האינפלציה והריבית השנה ובשנתיים הקרובות. אז מה להערכתנו נראה בהחלטה הקרובה?"

1. "תחזיות הצמיחה יעלו. תחזית הצמיחה ל-2016 תעלה ל-3.2% לפחות (מ-2.8% בתחזית הקודמת). מאז התחזית הקודמת, התפרסמו נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי שמלמדים שגם ללא צמיחה ברבעון הרביעי הצמיחה בשנת 2016 תסתכם ב-3.1%. לכן, גם תחת הנחת צמיחה מתונה (1.6%) ברבעון האחרון של השנה מגיעים ל-3.2%. ככל הנראה גם התחזית ל-2017 תעלה ב-0.1%-0.2% (מ-3.1% בתחזית הקודמת)".

2. "תחזית האינפלציה לשנת 2016 לא תשתנה (-0.2%-) אך התחזית לשנת 2017 אשר בספטמבר עמדה על 1.1% צפויה לרדת מעט."

3. "התחזית החשובה מכל היא כמובן תחזית הריבית. בספטמבר האחרון בנק ישראל חזה העלאת ריבית ב-Q'4 של 2017. רוב הסיכויים שתחזית זו לא תשתנה אך אם בבנק ישראל ירצו לשדר בתקיפות מסר "יוני" ולהפתיע את השוק, דחייה ל-1'Q תעשה את העבודה. מה הסבירות שזה ייקרה? לא גבוהה אך זה בהחלט על השולחן".

4. "באופן כללי אנו מצפים מבנק ישראל לשדר מסרים וטון "יוניים" למדי. נשמע משפטים כמו: "זה שהריבית עלתה בארה"ב ממש לא אומר שהריבית בישראל תעלה", "השקל חזק מדי" ו"שער החליפין הריאלי מיוסף לעומת שער החליפין בשיווי משקל".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב-דש

"הבעיה העיקרית של בנק ישראל היא ייסוף השקל מול האירו, היין היפני, המטבע הסיני, הבריטי, הטורקי ועוד שורה של מטבעות, המדינות איתן ישראל מקיימת קשרי סחר נרחבים. התחזקות השקל מקשה על היצוא ומרחיקה השגת יעד האינפלציה. האינפלציה השלילית לא ממש מטרידה כמו האיום על יצוא הסחורות שמתכווץ בישראל מעבר להשפעות הסחר העולמי".

"בנק ישראל בנה על עליית ריבית ה-FED שתוביל לפיחות השקל מול הדולר, אך זה לא ממש קרה. הדרך היחידה להתמודד עם הלחצים להתחזקות השקל זאת הורדת הריבית לשלילית. ניסיון המדינות הנמצאות במצב כלכלי תקין, בהם יש מערכת בנקאית חזקה, כגון שוויץ, דנמרק ושוודיה מראה שזה היה צעד מועיל. בכל המדינות הללו המטבעות נחלשו ביחס לדולר האמריקאי בצורה משמעותית, האינפלציה יותר גבוהה מישראל והצמיחה הכלכלית מתונה, אך יציבה. ההשפעה המזיקה של הריבית השלילית בשלב הנוכחי, תהיה קטנה יחסית. הריבית על המשכנתאות נמצאת במהלך עלייה מסיבות שונות. שוק האג"ח התקרר לאחר עליית תשואות האג"ח האמריקאיות. אולם, בנק ישראל לא ילך לכיוון זה".

"הריבית צפויה להישאר ללא שינוי עוד זמן רב. פער הריבית השלילית של כחצי אחוז בין הריבית בישראל לבין זו בארה"ב צפוי לגדול לכאחוז בשנה הקרובה. אפשר רק לקוות שהפגיעה ביצוא הישראלי בגלל השקל החזק תתקזז עם השיפור במצב של סחר החוץ בעולם שיסייע ליצואנים הישראלים."

יניב חברון, כלכלן ראשי באקסלנס:

חברון מעריך כי בנק ישראל לא יעלה את הריבית ב-2017, בניגוד לציפיות הריבית המשתקפות משוק האג"ח ובניגוד לתחזית של בנק ישראל עצמו. "שוק ההון הישראלי מעריך העלאת ריבית בישראל כבר בעוד כחצי שנה. להערכתנו, זוהי תפיסה מוטעית. בנק ישראל לא מייחס כל חשיבות לפער הריביות בין ישראל לארה"ב, אלא לשער סל המטבעות, שנמצא בשפל מול השקל. רמת ריבית גבוהה יותר בעוד מספר חודשים משמעותה הוספת לחץ על שער השקל. בנוסף, אנחנו אחרי 3 שנים של דיפלציה, לכן לא רואים סיבה להעלות ריבית בישראל בשנה הקרובה, ספק אם בשנתיים הקרובות".

באקסלנס צופים כי האינפלציה בשנה הבאה תסתכם בכ-0.9%. זאת, לאחר שנתיים של אינפלציה אפסית עד שלילית. הצמיחה צפויה להסתכם בכ-3.7% ושיעור האבטלה יעלה מעט מ-4.8% ב-2016 ל-5% ב-2017. ייצוא הסחורות והשירותים צפוי לעלות ב-3% ב-2017, והיבוא צפוי לזנק ב-7.1%. הגרעון צפוי להמשיך לעלות ולהסתכם בכ-2.5%.

דודי רזניק, לאומי

"מאז תוצאות הבחירות בארה"ב והעלאת ריבית הפד לפני שבוע. יהיה מעניין לעקוב האם ישנה בנק ישראל את הנימה היונית שלו מההודעות האחרונות והאם הערכתו הנוכחית להעלאת ריבית אחת בסוף שנת 2017 השתנתה. אנו סבורים כי שוק האג"ח הממשלתי המקומי ימשיך להציג ביצועים עודפים ביחס לשוקי אג:ח ממשלתיים בעולם, בדגש על ארה"ב. עדין מוקד הסיכון העיקרי לשוק האג"ח הממשלתי המקומי, יהיה המשך מגמת עליית התשואות בעולם, ככל שתתרחש עם הכניסה לשנת 2017."

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    יוסי 27/12/2016 08:35
    הגב לתגובה זו
    מה עם ההבטחה להוריד את הריביות במשכנתא ?
  • 20.
    איזה נגידה עלובה לא הבנה לא חזון לא אומץ (ל"ת)
    nbf 27/12/2016 07:15
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    מדריך טיולים יכול להחליף את פלוג בתפקידה ולהצליח כמוה! (ל"ת)
    מוסמך בכלכלה 26/12/2016 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    תזהרו משרלטנים אנחנו בכיוון מטה - מיתון ובידוד (ל"ת)
    ישראל ישראלי 26/12/2016 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    o.k. 26/12/2016 19:19
    הגב לתגובה זו
    קונה דולרים בזול דופקת את היצואנים ותקבל משכורת של מיליונים וגם פיצןיים
  • 16.
    אוצר 26/12/2016 19:13
    הגב לתגובה זו
    צמיחה שבנויה מחובות הציבור לבנקים וניפוח של הנדל"ן מביא בסופו של דבר למשבר עמוק וכל העולם חווה סוג כזה של משבר על כן ככל שהדחייה תימשך כך ההתרסקות תגבר וזה לא משנה שנה יותר או שנה פחות..
  • 15.
    בוזו 26/12/2016 19:07
    הגב לתגובה זו
    לפני שקמה המדינה האשכנזים תכננו מדינת רק לאירופאים מהמזרח ולא לפרנקים ואולי זה הולך להתממש
  • 14.
    דן 26/12/2016 18:49
    הגב לתגובה זו
    כשהיא מנווטת את כוחות השוק של הדולר רק לכיוון מטה . בהתחזקות השקל .שצריך הרבה ממנו לחיות בארץ - יוקר מחיה , שכר דירה , מיסים שרק עולים עם שקל חזק בחסות פלוג !!!
  • 13.
    משה 26/12/2016 18:48
    הגב לתגובה זו
    ומורידים את שער הדולר בניגוד למגמה העולמית
  • 12.
    פ 26/12/2016 18:15
    הגב לתגובה זו
    שתקצור רבים ממשקי הבית . התעלמות טוטאלית מקצב הזינוק של חובות משקי הבית ביחס לשכר וההשלכות העתידיות של זה על הצמיחה העתידית בישראל.
  • 11.
    תרשמו לפניכם! מילים ומעשים בכיוונים מנוגדים. (ל"ת)
    משקיע 26/12/2016 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אזרח ותיק 26/12/2016 17:46
    הגב לתגובה זו
    פוליטיקאים ואנשי ציבור לעולם אינם אומרים אמת.
  • 9.
    שלומי 26/12/2016 16:36
    הגב לתגובה זו
    הריבית בארה"ב תעלה בעוד חצי אחוז לפחות בשנה הבאה, במצב כזה הריבית בישראל תעלה ואז מה יקרה? חחחח ->קריסה של המערכת הפיננסית בגלל נפילת מחירי הדירות . תחשבו לבד מי שמבין.
  • כבר 5 שנים מדברים ששוק הדירות קורס - זה לא יקרה פפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 26/12/2016 17:29
    הגב לתגובה זו
  • ליאור 27/12/2016 11:40
    להרוויח על הציבור שקונה עכשיו בתים ולראות איך הם קורסים תחת החובות שיגדלו נוכח עליית הריבית, ואז מי מרוויח שוב ? הבנקים והמדינה! נחכה עוד שנה שנתיים ונראה אותך מחזיר לבנק כל חודש 1.6 יותר בתשלום בחודשי. אדיוס אמיגוס, עוד שנתיים אני בא לקנות את הדירה שלך ב-40% מערכה היום.
  • 8.
    חכו טראמפ עוד יטרוף את הקלפים ויוריד שוב הריבית (ל"ת)
    נגד העדר 26/12/2016 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מהמר 26/12/2016 15:39
    הגב לתגובה זו
    הנגידה חוששת יותר מעלייה פראית של הריבית על המשכנתאות שתגרום לזעם ציבורי רחב שעלול לצאת משליטה , מאשר ייסוף השקל שגורם בעיות ליצואנים כי ממילא הדולר מתחזק בעולם מול סל המטבעות ובקרוב גם אצלנו באופן יותר חד כשהספקולנטים ינטשו בהמוניהם את השקל ויעברו למקומות אחרים , מה שצפוי בהחלט עם העלאת הריבית הבאה באמריקה שצפוייה ביוני 2017 , אם לא תהיינה שם תהפוכות שליליות בלתי צפויות בכלכלה .
  • 6.
    גידי 26/12/2016 15:28
    הגב לתגובה זו
    רבית שמותירה את הדולר חלש לעומת שקל "חזק" .
  • 5.
    ללכת בעקבות ארהב ולעלות הריבית. (ל"ת)
    מתבקש! 26/12/2016 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 26/12/2016 14:14
    הגב לתגובה זו
    בהסטוריה של מדינת ישראל אשמח אם יהיה עיתונאי שישאל את הפוסטמה הזאת איך הדולר בארץ רק יורד בעוד שבעולם הוא טס למעלה .....
  • 3.
    עקב התדרדרות הייצוא בגלל השקל החזק, ב"י יאפס את הריבית (ל"ת)
    ***גזור ושמור*** 26/12/2016 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רוני 26/12/2016 13:17
    הגב לתגובה זו
    קופיף היה עושה את אותה עבודה בתמורה ל3 בננות ביום
  • 1.
    המטיף בשער 26/12/2016 13:13
    הגב לתגובה זו
    שקל/סל יורד בכ-1%. בכל מסיבת עיתונאים שנערכה עם נגידת הבנק השקל התחזק. דבריה הלא מרוסנים עושים זאת. עדיף שמסיבת העיתונאים לא תצא לפועל והשקל יתחזק במשורה.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?