הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

האם הטכנולוגיה הצבאית של ''מגנא'' יכולה להוביל גם בשוק הרכב האוטונומי? בחברה הזו מאמינים שכן

פורסייט הישראלית מודיעה על גיוס בהיקף של כ-3.5 מיליון שקל, ומעוניינת להשתמש בטכנולוגיה הבטחונית לזיהוי עצמים - למניעת תאונות דרכים

גיא ארז | (3)
נושאים בכתבה פורסייט

שוק המערכות החכמות למניעת תאונות, שצפוי לגדול עם כניסתן של הענקיות גוגל ואפל לתחום הרכב האוטונומי (רכב ללא נהג) מוערך כיום בכ-11 מיליארד דולר בשנה, וצפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. מי שמובילה את שוק המערכות החכמות למניעת תאונות היא כידוע מובילאיי הישראלית, עם שווי שוק של 8 מיליארד דולר והכנסות של כ-240 מיליון דולר בשנת 2015.

לשוק זה הצטרפה לאחרונה חברת פורסייט -2.05% (ForeSight) הישראלית, הנסחרת לפי שווי שוק של 137 מיליון שקל, ודיווחה היום (ד') על גיוס של כ-3.5 מיליון שקל ממשקיעים אמריקאים, והשלמת גיוס בהיקף כולל של 21 מיליון שקל. ההון שגוייס ישמש את החברה להאצת תהליכי המחקר וההכנה למסחור. 

החברה הקטנה תנסה לנגוס בחלק מהצלחתה של מובילאיי הגדולה, ובפורסייט לא חוששים להצהיר כי יש להם יתרונות מסויימים עליה - ומציגים את גיוסי הכספים מרשימה מכובדת של משקיעים כתעודת יושר לחברה (פירוט בהמשך).

הראש מאחורי פורסייט הוא חיים סיבוני, המוכר מהתחום הבטחוני כמנכ"ל ומייסד חברת מגנא שמתמחה בפיתוח מערכות לזיהוי חדירות. מערכות החברה פרוסות בגדר המערכת בגבולות ישראל ובגבול עזה, וסיבוני מעוניין להשתמש בטכנולוגיית זיהוי העצמים לשוק הרכבים: "אנו מצליחים להגיע לאחוי דיוק גבוהים במיוחד באיתור חדירות של מחבלים ומסתננים ולא מקפיצים את כל צה"ל על חזיר בר שהחליט לעבור את הגבול", אומר סיבוני. "הטכנולוגיה שלנו מאוד אמינה אנו מדברים על עיבוד תמונה בתלת מימד ולכן אנו ממוקמים בגבולות הרגישים ביתר בארץ ובעולם".

את הטכנולוגיה הזו, של זיהוי עצמים, החליטו בפורסייט לקחת מהתחום הצבאי אל התחום האזרחי, ושוק הרכב האוטונומי הינו היעד המרכזי של החברה: "נושא האמינות הוא עקב האכילס של שוק המערכות החכמות", מסביר סיבוני, "במערכות הקיימות היום הנוסע מקבל אינסופר התראות שרק חלק מהן הינן התראות אמת, אנו יודעים להגיע לאחוזי דיוק גבוהים הרבה יותר – את המהפכה שעשינו בתחום הבטחוני אנו רוצים לעשות גם בתחום הרכב".

 

לאחרונה נודע כי החברה עומלת על פיתוח מערכת התראה גם מפני תאונות שרשרת, כלומר מתן התראה לא רק לנהג המחזיק העומד בפני תאונה אלא גם לנהג הנמצא מאחוריו ושעלול להיפגע כתוצאה מתאונה או עצירת פתע. במידה ופיתוח זה אכן יצליח פורסייט תהיה לחברה הראשונה בעולם שיודעת להתריע על תאונות שרשרת. חשוב לציין כי מידי שנה כ-1.2 מיליון אנשים ברחבי העולם, נהרגים בתאונות דרכים וכ-50 מיליון נפצעים. הגורם האנושי הוא הגורם הדומיננטי ביותר הגורם לתאונות.

סיבוני הדגיש כי מעבר להתראה על תאונות דרכים ותאונות שרשרת בכוונת פורסייט להתמקד בסל פתרונות כולל שמבוסס על הטכנולוגיה במטרה להיות מוכנים ליום בו יעלה הרכב האוטונומי על הכביש: "מובילאיי אמנם פתחו את השוק, אבל אנחנו נהיה השחקן הדומיננטי על הכביש, אנחנו טובים יותר מהמתחרים ויכולים להפחית משמעותית את תאונות הדרכים"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הרבה חלומות הם אחרו את רכבת .... (ל"ת)
    אביב 06/04/2016 15:44
    הגב לתגובה זו
  • אחד שקרא 06/04/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
    התראה בכל מזג אויר.התראה תאונות שרשרת . התראה על מעבר ברמזור אדום ובעתיד עצירה הרכב אוטומטית. בעתיד רכב בסטיה מהנתיב התראה והחזרתו לנתיב.ועוד...
  • 1.
    איציק 06/04/2016 13:26
    הגב לתגובה זו
    כידוע שצה"ל בודק את הטכנולוגיה עד לדיוק מקסימלי.וכידוע שכל בוגרי טכנולוגיות 8200 הם הקימו חברות ענק. וכן יבואני הרכב בארץ משקיעים במניה ופיתוח ומאמינים בה. כל זה מביא להרבה תובנות על הצלחות עתידייות.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הבורסה בתל אביב איתי בן זאב

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

להמשך הכתבה לחץ כאן