ניתוח: תכירו את אפיק השקעה שהוכיח את עצמו ב-14 מתוך 15 המפולות האחרונות

באתר הכלכלי 'בארונס' מסמנים את אפיק ההשקעה שעשוי להוות "גלגל הצלה" לכסף שלכם במשבר הבא
לירן סהר | (3)

איזה נכסים מלבד אגרות חוב מניבים תשואה טובה במהלך תקופות של שוק מניות דובי? מבדיקה שפורסמה באתר הכלכלי החשוב 'בארונס' עולה כי במהלך 60 השנים האחרונות, שוק הנדל"ן למגורים בארצות הברית היווה חוף מבטחים למשקיעים ועלה ב-14 מתוך 15 משברי מניות גדולים.

התקופה החריגה היחידה במהלך 60 השנים, במסגרתה דווקא נרשמה ירידה במחירי הבתים הייתה משבר הסאב-פריים בתקופה של 2007-2009, ירידה אשר לפי זוכה פרס הנובל רוברט שילר (שעל שמו קרוי מדד מחירי הבתים בארה"ב), נחשבת לאנומליה.

 לפי שילר, אין בהכרח מתאם ישיר בין מחירי הנדל"ן למגורים לשוק המניות. שילר מציין שגם במשבר הכלכלי הגדול של 1929 מחירי הבתים התרסקו יחד עם שוק המניות. לפי שילר, צניחת מחירי הבתים במשבר של תחילת המאה הקודמת הייתה ייחודית ונבעה מהתפתחות בועת סאב פריים דומה לזו שהתפתחה ב-2007-2009. שילר מעריך שבמשבר הבא לא נראה השפעה שלילית דומה על מחירי הבתים, זאת בעקבות המגבלות הקשות שהוטלו על שוק הנדל"ן האמריקני לאחר משבר הסאב פריים.

 

בבארונס מסבירים שבמשבר הבא, שוק הנדל"ן למגורים עשוי להיות אמצעי גידור טוב בהרבה מאגרות חוב שכן בעוד הנדל"ן נטה לעלות במהלך ההיסטוריה יחד עם האינפלציה, תשואות אגרות החוב נוטות לרדת במהלך שכזה. אם האינפלציה תרים ראש במשבר הבא, כפי שקרה בתקופת הסטגנציה של שנות ה-70, אגרות החוב צפויות לספוג מכה קשה. לאור האמור, ייתכן וההמלצה כעת למשקיעים היא לגדר חלק מהונם בנדל"ן למגורים. אולם שילר מציין כי "קל יותר להגיד מאשר לעשות", ואפיקי השקעה נדל"ניים מובהקים רבים אינם מספקים חשיפה מיוחדת לשוק המגורים.

שילר מתייחס לרכישת בית להשקעה ומציין כי מאחר ולכל נכס מאפיינים ייחודיים משלו, קשה לאמוד את החזר ההשקעה הסופי, במיוחד כשמדובר באפיק השקעה לא נזיל עם עלויות עסקה מאוד גבוהות. שילר שולל גם את ההשקעה בקרנות ריט כאמצעי גידור וכן את מניות חברות הבנייה אשר לדבריו פועלות ביחס ישיר לשוק המניות. בבארונ'ס מסבירים כי ניסיונות העבר להקים קרן צמודה למדד קייס שילר למחירי הבתים כשלו, והקרן היחידה שהוקמה נסגרה לאחר שנה. 

אז היכן בכל זאת ניתן לגדר את הכסף? ייתכן ושוק החוזים העתידיים בבורסת הסחורות של שיקגו (Chicago Mercantile Exchange),  אשר תואם את המגמות של מדד קייס שילר, עשוי לספק הסחורה. אולם השקעה באפיק זה עשויה להיות בעייתית מאחר וחוזים על סחורות אינם נזילים כמו השקעה במניות. על משקיע המעריך שהשוק פונה לכיוון דובי לבחור חוזה עתידי עם מועד הבשלה ארוך מספיק כדי לנסות לכלול את מלוא תקופת המשבר. לפי חברת המחקר Dabis Ned, מאז המשבר הגדול של 1929, במהלכו השוק היה דובי במשך שנתיים, הזמן הממוצע של שוק דובי עמד על 13 חודשים.

משקיעים רבים סולדים משוק הסחורות, אשר לדבריהם נחשב למסוכן מדיי ונושא קושי בביצוע עסקאות. אולם ייתכן והסיכון בחוזים עתידיים טמון ברמות המינוף הגבוהות בהן הסוחרים בוחרים, לא החוזים עצמם. סטיית התקן של התשואה השנתית של מדד קייס שילר, אשר כאמור תואם את המגמות בתשואת החוזים העתידיים, היא כמחצית מזו של מדד ה-S&P 500 ויותר משליש מזו של אגרות החוב של ארצות הברית לטווח ארוך. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זהב (ל"ת)
    אחד 02/09/2015 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריק 02/09/2015 13:04
    הגב לתגובה זו
    חוזה על מה ? על מחירי נדלן ? שורט על האס אן פי ? מישהו יכול לעזור ?
  • 1.
    חה חה בכותרות יומרניות (ל"ת)
    תמיד הייתם מעולים 02/09/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

דלק רכב טיפסה 5.7%, מנורה קפצה 5.3%; מדד הביטוח עלה ב-4%

מגזר הפיננסים בלט לחיוב בהובלת מניות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

אחרי יום חיובי במיוחד, המדדים המרכזיים בבורסה סגרו במגמה מעורבת. ת"א 35 עלה 0.4% בעוד ת"א 90 ירד כ-0.2%.

בהסתכלות ענפית - מגזר הפיננסים בלט לחיוב - מדד הבנקים עלה 1.2%, בעוד מדד ת"א ביטוח עלה 4% בו בולטות מנורה מב החז , כלל עסקי ביטוח 4.12%  , ו- הפניקס 4.93%  . מדד הנדל"ן ירד 0.5%, ת"א נפט וגז הוסיף 1.2%.



המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות לפקדונות בבנקים, וחלק מהכסף מוצא את דרכו לשוק האג"ח הקונצרני. מתחילת השנה היקף הגיוסים טיפס ל-127.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-71% לעומת 2024 ופי שניים מהיקף ההנפקות בשנת 2023 תמונת מצב - שוק האג"ח הקונצרני: ירידה של 10% באוקטובר אך זינוק של 200% בשנתיים 


ואם דיברנו על האג"ח, באפיק הממשלתי נרשמו ירידות היום, בדגש על האפיקים הארוכים. ייתכן כי האמירות של יו"ר הפד מאמש ציננו מעט את ציפיות הורדת הריבית גם בישראל, אם כי השוק עדיין מצפה להורדת ריבית אחת עד לסוף השנה. אג"ח ממשלתי עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.02%.



בשורות טובות לנהגים (ולאינפלציה) מחירי הדלק ירדו ב-16 אגורות החל ממוצ"ש. לאור ירידה במחיר הבינלאומי ובשער הדולר, מעדכן משרד האנרגיה והתשתיות כי מחירי הדלק שבפיקוח יירדו החל מהלילה שבין שבת לראשון; המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בשירות עצמי יעמוד על 7.07 שקלים, ירידה של 16 אגורות לעומת העדכון הקודם