ענקית ההימורים הישראלית '888' רוכשת את bwin.Party

העסקה תמצב את '888' כאחת מהחברות המובילות בעולם המשחקים המקוונים
מתן בן ברוך |

ענקית ההימורים הישראלית '888 הולדינגס', אחת החברות המובילות בעולם בתחום המשחקים וההימורים המקוונים הודיעה הבוקר על רכישת המתחרה הגדולה bwin.party מוינה לפי שווי של 898.3 מיליון פאונד. 888 נוסדה בשנת 1997, ומאוגדת בגיברלטר. החברה נסחרת בבורסה הראשית של לונדון (London Stock Exchange) תחת הסימול: 888.L.

888 תשלם סכום של כ-352 מיליון פאונד במזומן והיתר במניות החברה. העסקה תיצור את אחת החברות הגדולות והמובילות בתחום המשחקים המקוונים וצפויה להציג הכנסות משולבות של כ-1.1 מיליארד דולר. כמו כן הרכישה מגוונת את פורפוליו המשחקים של 888 שמתמחה בעיקר במשחקי פוקר וקזינו ומוסיפה לה גם את תחום המומחיות של bwin.party - תחום משחקי הספורט. עסקת הרכישה שתושלם סופית בתחילת שנת 2016 צפויה לחסוך לחברה סכום של כ-45 מיליון פאונד כבר החל מסוף שנת 2018.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה


רקע מאקרו: ריבית, גרעון וזהירות

ברקע המהלכים בתשתיות עומדים גם תנאי המאקרו. בפרוטוקול האחרון של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל נכתב כי "הוועדה דנה בכך שלנוכח אי הוודאות הגאופוליטית, הפעילות הערה, ושוק העבודה ההדוק, החלטות הריבית נדרשות להיות שקולות וזהירות". הניסוח הזה מצביע על גישה זהירה, ואפשר לקרוא בו גם מידה מסוימת של ניציות, כלומר העדפה שלא למהר עם הורדות ריבית חדות.

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

מצד שני, הירידה ההדרגתית בגרעון התקציבי נותנת לממשלה ולבנק ישראל מעט יותר מרחב תמרון. סביבת ריבית שאינה קיצונית מדי יכולה להקל על מימון פרויקטים גדולים, במיוחד כשמדובר בזיכיונות ארוכי טווח שמבוססים על חוב. אם האינפלציה תישאר בשליטה והריבית תרד בהדרגה, עלות המימון של פרויקטים כמו מס הגודש עשויה להיות יציבה יותר. אם הסיכון הגיאופוליטי או האינפלציה יעלו מחדש, העלות הזו עלולה לטפס.


לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


לאן זה הולך מכאן

מס הגודש בגוש דן מחבר בין כמה קווים מרכזיים: עומסי התנועה הגבוהים בישראל, הצורך בהמשך השקעות בתשתיות, והשאיפה לנהל את התנועה במטרופולין בדרך יותר מתוכננת. אלקטרה מצידה מוסיפה לפרויקט הזה ניסיון קיים בתחבורה ותשתיות, לצד זיכיון ארוך טווח שמעניק לה ודאות הכנסות לשנים קדימה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים