מידרוג מסכמת את חודש מאי: 2.8 מיליארד שקל באג"ח קונצרני

ערן היימר מנכ"ל חברת דירוג האשראי: "ניתן לראות המשך הנפקות של חברות נדל"ן זרות"
אבי שאולי |
נושאים בכתבה אג"ח

חברת דרוג האשראי מידרוג פרסמה את סיכום הנפקות מאי 2015 ומצטבר מתחילת השנה. בחודש מאי 2015 הסתכמו גיוסי אגרות החוב הקונצרניות בכ-2.8 מיליארד שקל ערך נקוב, זאת לעומת כ-1.7 מיליארד שקל שגוייסו בחודש אפריל החולף ובהשוואה לכ-12.9 מיליארד שקל שהונפקו במאי אשתקד. כ-6.9 מיליארד שקל מהסכום שגוייס בחודש מאי 2014 נבע מגיוס אג"ח תמר בונד של קבוצת דלק.

בסך הכול הנפיקו החודש 14 מנפיקים (לעומת 8 בחודש הקודם) - 11 מהם מדורגים, 8 מתוך אלו המדורגים, מדורגים בקבוצת ה-A ומעלה. 11 מנפיקים משתייכים לענף הנדל"ן והיוו כ- 94% מהיקף הגיוסים.

 

ערן היימר מנכ"ל מידרוג: "מתחילת שנת 2015 ובהמשך למגמה שנצפתה בשנת 2014, ניתן לראות המשך הנפקות של חברות נדל"ן זרות, כאשר במאי בוצעה ההנפקה הגדולה ביותר עד כה בסך של כ- 1.4 מיליארד שקל. בשבועות הקרובים אנו צופים גיוסים משמעותיים נוספים, שעיקרם הנפקת אג"ח של בנק מזרחי בכ-2.3 מיליארד שקל, חברת החשמל בכ-1.5 מיליארד שקל, חברת הביטוח מגדל בסך של עד כ-2 מיליארד שקל וכן הנפקת ענק של חברת הנדל"ן האמריקנית וורטון בסך כ-2 מיליארד שקל".

 

ינואר - מאי 2015: גידול חד בהיקפי ההנפקות בהובלת הבנקים ומגזר הנדל"ן

בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2015 הונפקו בשוק האג"ח הקונצרני כ-22.5 מיליארד שקל ערך נקוב לעומת כ-24.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד (הנתון לתקופה המקבילה כלל את אג"ח ביקום בסך של כ-2.8 מיליארד שקל ערך נקוב בדולר ואת אג"ח תמר בונד בסך כ- 6.9 מיליארד שקל שהונפקו למשקיעים מוסדיים זרים ובישראל).

חברות מענף הנדל"ן המשיכו בקצב הגיוסים הגבוה ובחמשת החודשים הראשונים של שנת 2015, גייסו חברות בתחום כ-9.5 מיליארד שקל - כ-42% מסך הגיוסים בתקופה וזאת, בהשוואה לכ-6.6 מיליארד שקל (כ-27% מסך הגיוסים בתקופה) בתקופה המקבילה בשנת 2014.

היקף הגיוסים של מוסדות פיננסיים בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2015 הסתכם בכ-8.2 מיליארד שקל והיווה כ-36% מסך ההנפקות בתקופה, לעומת כ-3.3 מיליארד שקל בלבד בתקופה המקביל אשתקד. מזרחי-טפחות ופועלים אחראים לכ-6 מיליארד מגיוסי הבנקים בארבעת הרבעונים הראשונים של שנת 2015 זה, כל אחד מהם כ-3 מיליארד שקל.

בנטרול מוסדות פיננסיים וחברות תשתית ממשלתיות עמד היקף הגיוסים בתקופה של ינואר-מאי 2015 על סך של כ-13.3 מיליארד שקל ערך נקוב, זאת בדומה לתקופה המקבילה אשתקד, כ-12.9 מיליארד שקל. בנטרול גם של הנפקת ביקום ותמר בונד קיים גידול של למעלה מ-300% בין התקופות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הצמדה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?