לשפשף את העיניים: לא תאמינו כמה מחזיקים הגופים המוסדיים באג"ח של טבע

בשנים האחרונות המוסדיים הסתערו על כל אג"ח שזז, אך את של טבע, חברה שהם מכירים היטב, הם פספסו בענק
תומר קורנפלד | (7)
נושאים בכתבה טבע

שוק האג"ח המקומי רותח. הגופים המוסדיים מסתערים על כל נייר מדורג אשר נכנס לקטגוריה של "דרגת השקעה". לכן - מאוד מפתיע שדווקא ההחזקה באיגרות החוב שהנפיקה חברת טבע - ההחזקה הינה אפסית. תיקון - ההחזקה הכוללת של המוסדיים באיגרות חוב של טבע מסתכמת ב-15 מיליון דולר בלבד.

הגופים המוסדיים בארץ מכירים היטב את חברת טבע - החברה הגדולה ביותר בבורסה המקומית במונחי שווי שוק. לכל אחד מהגופים יש אנליזה פנימית על חברת התרופות, אנליסטים סל סייד סוקרים את החברה ואין אדם שלא מכיר את החברה. לכן - תמוה מאוד מדוע המוסדיים מתרחקים מהאג"ח של טבע אשר סיפק עד כה תשואות נאות.

את בדיקת ההחזקה באג"ח של טבע ערך Bizportal בשיתוף עם אתר stocker.co.il אשר עוקב ומנתח את החזקות הגופים המוסדיים. לאחרונה הודיעה טבע כי בכוונתה לבצע פידיון מוקדם של אג"חים בהיקף של מיליארד דולר במטרה להקטין את הוצאות המימון שלה. מהלך זה ייצא אל הפועל בשבועות הקרובים והגופים המוסדיים כלל לא ייהנו מכך.

בשנים האחרונות פעלה טבע להקטנת החוב הפיננסי שלה בצורה משמעותית. הקטנת החוב באה למרות חלוקת הדיבידנדים הנדיבה ורכישת המניות במסגרת תוכנית לרכישה עצמית של מניות. מה שהוביל להקטנת החוב של טבע היה העובדה כי בשנים האחרונות לא ביצעה רכישות משמעותיות.

בסוף 2012 מצבת החובות של טבע עמדה על 14.7 מיליארד דולר. בסוף 2013 היקף החובות ירד ל-12.2 מיליארד דולר ובסוף 2014 היקף החובות עמד על 10.3 מיליארד דולר. ככל שמהלך הפירעון המוקדם יבשיל וייצא אל הפועל - הרי שהחובות של טבע ימשיכו לרדת גם בשנת 2015 (בהנחה שלא תתבצע רכישה משמעותית). 

בעשור האחרון ביצעה טבע סידרה של רכישות משמעותיות. בשנת 2006 רכשה את איווקס תמורת סכום של 7.4 מיליארד דולר, בשנת 2008 רכשה את באר תמורת 7.5 מיליארד דולר, ב-2010 נרכשה רציופארם תמורת כ-5 מיליארד דולר  ושנה מאוחר יותר נרכשה ספאלון תמורת 6.8 מיליארד דולר.

את הרכישות מימנה טבע באמצעות איגרות חוב ארוכות. כך למשל, בשנת 2006 כאשר רכשה טבע את איווקס הנפיקה איגרות חוב לתקופה של 30 שנה. הריבית שנקבעה בעסקה עמדה על 6.15%. אילו המוסדיים היום מחזיקים את איגרות החוב האלו - פרט לעובדה שהיו נהנים מריבית שנתית של 6.15% - הם היו נהנים מעליית ערך ההשקעה בצורה משמעותית מאחר והיום הן נסחרות בתשואה ברוטו לפידיון של 4.14% בלבד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איגרות החוב של טבע נהנות מדירוג גבוה על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות המובילות  אשר משקף אמון רב לגבי יכולת החזר החוב של החברה. עבור המשקיעים המוסדיים,  אשר מחפשים להגדיל את התשואה בסביבת הריבית האפסית, השקעה באיגרות החוב של טבע - יכולה לעשות את העבודה. אמנם האג"ח של טבע צמוד לשער הדולר - אך ניתן לבצע פעולות גידור כדי לנטרל את השפעת המטבע. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כשמחזיקים כל כך הרבה במניה מוותרים על האגח (ל"ת)
    איציק 15/02/2015 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איזו כותרת צהובה (ל"ת)
    צהוב 15/02/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חסר קישור לאג"ח -קצת מעוף לא יזיק (ל"ת)
    haky1 15/02/2015 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ובמה המוסדיים כן השקיעו את כספינו? אצל תשובה הספר. (ל"ת)
    ישראלי 15/02/2015 12:08
    הגב לתגובה זו
  • תשובה הוא ספר מצויין אבל יקרן (ל"ת)
    דינו 15/02/2015 18:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נחום 15/02/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    אם הייתם מדברים עם האנשים הנכונים הייתם רואים שהמוסדיים רצו להשתתף אבל לא קיבלו נתח. כל ההנפקות בוצעו בחו"ל והאג"חים נרשמו למסחר בחו"ל ולא בארץ. הגופים בארץ פשוט לא קיבלו הזדמנות לקנות בהנפקה - התחרו מול גופים גדולים מידי.
  • 1.
    טבע היא מניית בלוף כמו האגח שלה. (ל"ת)
    טוב עשו 15/02/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף
ניתוח Bizportal

מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?

אחרי דוחות מרשימים למחצית הראשונה, מניית ארית דווקא איבדה גובה כשהמשקיעים החלו לתמחר אפשרות של האטה; האם מדובר בשינוי סנטימנט בתחום, או שהתמחור של החברה הפך להיות יקר מדי?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ארית

אחרי מחצית ראשונה שבה סיפקה תוצאות נהדרות (תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל), מניית ארית תעשיות ארית תעשיות  נמצאת בנקודה נמוכה יותר מזו שרשמה אחרי הדוחות. השווי עומד כיום על כ-4.1 מיליארד שקל, כאשר הסנטימנט סביב הסקטור והחברה משתנה - מהתלהבות שוק שנשבה בנתוני רווחיות חריגים וצמיחה פנומנלית, לחשדנות זהירה כלפי קצב ההזמנות והיכולת לשמור על הדינמיקה הזו גם בשנה הבאה.

עם זאת, כבר לאחר הדוחות שמנו זרקור על נתון שעשוי להיות מכשול בהמשך, צבר ההזמנות של החברה ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?

בנוסף, נציין שהסקטור סובל משינוי סנטימנט (איך יושפעו המניות הביטחוניות מ"היום שאחרי"?) וכבר יש מחלוקות סביב התקציב לשנה הבאה התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

תוצאות שיא

בדוחות למחצית הראשונה של 2025 הציגה ארית זינוק חד בהכנסות לכ-155 מיליון שקל, פי חמש מהתקופה המקבילה, ושיעור רווח גולמי של כ-61%. מדובר בנתון חריג לחברה ביטחונית, שמתמחה במרעומים ולא בשבבים מתקדמים. הרווח התפעולי הגיע ל-84.8 מיליון שקל, שהם 55% מההכנסות, והרווח הנקי קפץ ל-96 מיליון שקל, שולי רווח של 62%, גבוה מהרווח התפעולי של החברה.

הסיבה לרווחיות הזו טמונה במבנה ההוצאות של החברה שנותר נמוך יחסית למרות הגידול בהכנסות. הוצאות הנהלה, מכירה ומחקר יחד עמדו על פחות מ-8% מההכנסות. הוצאות המימון נטו היו חיוביות, לאחר שהחברה רשמה הכנסות של 7.7 מיליון שקל מהשקעות פיננסיות. הנתונים האלה הפכו את ארית לתופעה בשוק ההון, יצרנית לואו-טק שמציגה מספרים של חברת טכנולוגיה.