מתחת לתחזיות: כיל הרוויחה 85 מיליון דולר בלבד ב-Q4; יציבות במכירות

חברת כיל סגרה את הרבעון הרביעי של השנה עם מכירות של 1.4 מיליארד דולר - ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל
תומר קורנפלד | (11)
נושאים בכתבה כיל סטפן בורגס

חברת כיל פרסמה לפני זמן קצר את תוצאותיה הכספיות המסכמות את שנת 2014. חברת הדשנים הישראלית סגרה אמנם רבעון חיובי אך מדובר ברווח אשר היה נמוך מתחזיות האנליסטים.

את הרבעון הרביעי של השנה סגרה כיל עם ירידה קלה במכירות לרמה של 1.4 מיליארד דולר. תחזיות האנליסטים היו למכירות של 1.38 מיליארד דולר, כך שכיל הציגה בשורה העליונה מכירות גבוהות מעט מהתחזיות.

במהלך הרבעון הרביעי המשיכה כיל באימוץ תוכנית התייעלות אשר תגדיל את הרוח התפעולי שלה ב-350 מיליון דולר החל מסוף שנת 2016. בשנת 2014 התרומה של צעדי ההתייעלות הסתכמו ב-100 מיליון דולר. במקביל, חיזקה כיל את השותפות האסטרטגית שלה עם יצרנית פוספטים מובילה בסין לצד מכירת מספר עסקים שאינם בעסקי הליבה.

בשורה התחתונה - נרשמה אכזבה. הרווח התפעולי של החברה הסתכם ב-174 מיליון דולר בלבד, בעוד בשוק ציפו לרווח של 230 מיליון דולר. הרווח הנקי החשבונאי הסתכם ב-85 מיליון דולר בלבד, זאת לעומת 119 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי המתואם של כיל ברבעון הרביעי הסתכם ב-108 מיליון דולר, נמוך מתחזיות השוק לרווח נקי מתואם של 154 מיליון דולר. 

מה שפגע בביצועים הכספיים של חברת כיל היו הוצאות מימון גבוהות ברבעון הרביעי - 66 מיליון דולר. בחברה מסבירים זאת בגידול של 6 מיליון דולר על הוצאות ריבית. עם זאת, הסיפור המרכזי מתייחס להוצאה של 23 מיליון דולר כתוצאה משינוי בשווי ההוגן של עסקאות גידור. כמו כן, השפעת הפרשי שער על הפרשות להטבות עובדים בהיקף של 35 מיליון דולר. 

מנכ"ל כיל סטפן בורגס ציין כי "בשנת 2014 עשתה כיל התקדמות משמעותית ביישום אלמנטים מרכזיים באסטרטגיית הצעד הבא קדימה. אנו מחזקים את מיצוב נכסי המינרלים שלנו ע"י השותפות האסטרטגית בסין, הרחבות כושר הייצור של אשלג ומלח ואקום וע"י שותפותנו עם אלנה פוטאש לכריית אשלג באתיופיה".

"שנת 2014 הייתה שנת מעבר לכיל ותוצאותינו הושפעו לא רק משיבושי העבודה בישראל אלא גם ממאמצים פרו-אקטיביים שכללו פתרון נושא תמלוגי העבר, הפחתת ערך נכסים שאינם בעסקי הליבה ויישום מגוון צעדים להשגת הפחתת עלויות. כל אלה יהוו בסיס איתן לתוצאות משופרות ב-2015".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2014 רשמה כיל תזרים חזק מפעילות שוטפת - 313 מיליון דולר. במקביל, כיל המשיכה להקטין את ההשקעות ברכוש קבוע, זאת על רקע סיום מרבית עבודות בניית החציץ בסוללות התוחמות את בריכה מס' 5 בים המלח. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    קולע למטרה 13/02/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
    האנליסטים בביספורטל יש להם חלק גדולבפיטורי עובדים כל הזמן היתרעתי שבעיקבותהכתבות ההרסניות מישהו ישלם מחיר כבדויגיע ללשכת עבודה והנה היגיע הרגע שזה יתממש
  • 9.
    מומי 11/02/2015 14:35
    הגב לתגובה זו
    אני חושב בתנאים שהיו ב 2014 גם בעולם וגם עם עיצומי העובדים אזי הרווח הנקי הוא נאה. מצפא לרווחים גדולים בהמשך.
  • 8.
    למה לא הסכמת למכירת כיל לפוטאש? כמה נזק עשית לכולם (ל"ת)
    לפיד 11/02/2015 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מה איתו (ל"ת)
    דיבידנד 11/02/2015 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ברור 11/02/2015 14:00
    הגב לתגובה זו
    אחרת איך תסבירו ירידה של 3% בשער המניה החל מאתמול? צריך לפתוח בחקירה כדי לברר מי עבר על החוק והדליף את הדו"חות!
  • 5.
    חי 11/02/2015 14:00
    הגב לתגובה זו
    מניה טובה מכל המעוף המעפן
  • 4.
    צדקתי שהקמתי את שישינסקי ? (ל"ת)
    יהיר לפיד 11/02/2015 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    להעלות מיד לעובדים את המשכורות ולתת להם בונוס. (ל"ת)
    זליכה יחימוביץ ופרץ 11/02/2015 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ממשיכים לפטר או שזה המפעל המרויח ביותר במדינה. (ל"ת)
    אז 11/02/2015 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כיל תעבור להפסד. (ל"ת)
    בקרוב 11/02/2015 13:30
    הגב לתגובה זו
  • חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    יוני 11/02/2015 15:21
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?