מתחת לתחזיות: כיל הרוויחה 85 מיליון דולר בלבד ב-Q4; יציבות במכירות

חברת כיל סגרה את הרבעון הרביעי של השנה עם מכירות של 1.4 מיליארד דולר - ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל
תומר קורנפלד | (11)
נושאים בכתבה כיל סטפן בורגס

חברת כיל פרסמה לפני זמן קצר את תוצאותיה הכספיות המסכמות את שנת 2014. חברת הדשנים הישראלית סגרה אמנם רבעון חיובי אך מדובר ברווח אשר היה נמוך מתחזיות האנליסטים.

את הרבעון הרביעי של השנה סגרה כיל עם ירידה קלה במכירות לרמה של 1.4 מיליארד דולר. תחזיות האנליסטים היו למכירות של 1.38 מיליארד דולר, כך שכיל הציגה בשורה העליונה מכירות גבוהות מעט מהתחזיות.

במהלך הרבעון הרביעי המשיכה כיל באימוץ תוכנית התייעלות אשר תגדיל את הרוח התפעולי שלה ב-350 מיליון דולר החל מסוף שנת 2016. בשנת 2014 התרומה של צעדי ההתייעלות הסתכמו ב-100 מיליון דולר. במקביל, חיזקה כיל את השותפות האסטרטגית שלה עם יצרנית פוספטים מובילה בסין לצד מכירת מספר עסקים שאינם בעסקי הליבה.

בשורה התחתונה - נרשמה אכזבה. הרווח התפעולי של החברה הסתכם ב-174 מיליון דולר בלבד, בעוד בשוק ציפו לרווח של 230 מיליון דולר. הרווח הנקי החשבונאי הסתכם ב-85 מיליון דולר בלבד, זאת לעומת 119 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי המתואם של כיל ברבעון הרביעי הסתכם ב-108 מיליון דולר, נמוך מתחזיות השוק לרווח נקי מתואם של 154 מיליון דולר. 

מה שפגע בביצועים הכספיים של חברת כיל היו הוצאות מימון גבוהות ברבעון הרביעי - 66 מיליון דולר. בחברה מסבירים זאת בגידול של 6 מיליון דולר על הוצאות ריבית. עם זאת, הסיפור המרכזי מתייחס להוצאה של 23 מיליון דולר כתוצאה משינוי בשווי ההוגן של עסקאות גידור. כמו כן, השפעת הפרשי שער על הפרשות להטבות עובדים בהיקף של 35 מיליון דולר. 

מנכ"ל כיל סטפן בורגס ציין כי "בשנת 2014 עשתה כיל התקדמות משמעותית ביישום אלמנטים מרכזיים באסטרטגיית הצעד הבא קדימה. אנו מחזקים את מיצוב נכסי המינרלים שלנו ע"י השותפות האסטרטגית בסין, הרחבות כושר הייצור של אשלג ומלח ואקום וע"י שותפותנו עם אלנה פוטאש לכריית אשלג באתיופיה".

"שנת 2014 הייתה שנת מעבר לכיל ותוצאותינו הושפעו לא רק משיבושי העבודה בישראל אלא גם ממאמצים פרו-אקטיביים שכללו פתרון נושא תמלוגי העבר, הפחתת ערך נכסים שאינם בעסקי הליבה ויישום מגוון צעדים להשגת הפחתת עלויות. כל אלה יהוו בסיס איתן לתוצאות משופרות ב-2015".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2014 רשמה כיל תזרים חזק מפעילות שוטפת - 313 מיליון דולר. במקביל, כיל המשיכה להקטין את ההשקעות ברכוש קבוע, זאת על רקע סיום מרבית עבודות בניית החציץ בסוללות התוחמות את בריכה מס' 5 בים המלח. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    קולע למטרה 13/02/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
    האנליסטים בביספורטל יש להם חלק גדולבפיטורי עובדים כל הזמן היתרעתי שבעיקבותהכתבות ההרסניות מישהו ישלם מחיר כבדויגיע ללשכת עבודה והנה היגיע הרגע שזה יתממש
  • 9.
    מומי 11/02/2015 14:35
    הגב לתגובה זו
    אני חושב בתנאים שהיו ב 2014 גם בעולם וגם עם עיצומי העובדים אזי הרווח הנקי הוא נאה. מצפא לרווחים גדולים בהמשך.
  • 8.
    למה לא הסכמת למכירת כיל לפוטאש? כמה נזק עשית לכולם (ל"ת)
    לפיד 11/02/2015 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מה איתו (ל"ת)
    דיבידנד 11/02/2015 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ברור 11/02/2015 14:00
    הגב לתגובה זו
    אחרת איך תסבירו ירידה של 3% בשער המניה החל מאתמול? צריך לפתוח בחקירה כדי לברר מי עבר על החוק והדליף את הדו"חות!
  • 5.
    חי 11/02/2015 14:00
    הגב לתגובה זו
    מניה טובה מכל המעוף המעפן
  • 4.
    צדקתי שהקמתי את שישינסקי ? (ל"ת)
    יהיר לפיד 11/02/2015 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    להעלות מיד לעובדים את המשכורות ולתת להם בונוס. (ל"ת)
    זליכה יחימוביץ ופרץ 11/02/2015 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ממשיכים לפטר או שזה המפעל המרויח ביותר במדינה. (ל"ת)
    אז 11/02/2015 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כיל תעבור להפסד. (ל"ת)
    בקרוב 11/02/2015 13:30
    הגב לתגובה זו
  • חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    יוני 11/02/2015 15:21
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.