התיקון לחוק איסור הלבנת הון: "אחריות עצומה תוטל על עורכי דין ורואי חשבון"
תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון עבר אשתקד בוועדת חוקה וייכנס לתוקף בחודש ספטמבר הקרוב. עו"ד אורי גולדמן, מומחה במיסוי ואיסור הלבנת הון, מסביר לגולשי Bizportal על התיקון לחוק החל על המייצגים חובות זיהוי של לקוח המקבל מהם "שירות עסקי" בעל אופי פיננסי.
חוק איסור הלבנת הון משנת 2000 מבהיר כי כל העושה פעולה ברכוש אסור
במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר של 10 שנים או קנס גבוה.
לפי התיקון החדש חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי. החל מחודש ספטמבר לכל משרד עורכי דין או רואי חשבון חייב להיות קלסר שמכיל טפסים של הכרת כל הלקוחות של המשרד, אלא שבעלי המקצוע בתחום עדיין לא הפנימו את הבשורה.
עו"ד אורי גולדמן: "חוק איסור הלבנת הון מתחלק לעולם התחתון של עבריינים כבדים וסעיף 3-ב' שהוא נוגע לעברות טכניות והן כוללות עורכי דין ורואי חשבון. יש בעיה בכך ששמו בסל אחד את עבירות המקור הקשות ביחד עם עבירות טכניות של דיווח".
מה ההגדרה של "לקוח" לפי התיקון החדש לחוק הלבנת הון? "הלקוח זה מי שפונה לקבל שירות מעורך דין או רואה חשבון" .
על איזה סוג שירות עסקי יחולו חובות הדיווח החדשות? כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:
1. קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן;
2. קנייה או מכירה של עסק;
3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים הבאים: חבר בורסה, מנהל תיקים, מבטח וסוכן ביטוח, חברה מנהלת קופות גמל, בנק הדואר;
4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
ועל אילו פעולות לא יחולו חובות הזיהוי? "על כל שאר הפעולות מלבד אותן 5 פעולות".
כיצד מומלץ להיערך לקראת כניסתו לתוקף של החוק? "לצערם של המשרדים הגדולים הם צריכים להכין את הקרקע כבר היום ולהתחיל להכשיר עובד במשרד שיהיה אחראי על חובת הדיווח הזאת. בדומה לנוהל בבנקים בפתיחת חשבון חדש. כעת לקוחות יצטרכו להציג שתי תעודות זהות ולענות על שאלות כמו למשל מה מקור הכסף שלהם".
היכן תיתכן בעיה? "הבעיות מתחילות במקרים שלא ברור מתי נגמר הייעוץ ומתחיל השירות. לדוגמא - אם עו"ד או רו"ח מטפל בכסף של לקוח ואח"כ הוא מתבקש על ידו לרכוש עבורו. החוק לכאורה כללי מדי ולא מבהיר ואילו בדין הפלילי הדין חייב להיות חד וברור".
למי התיקון מפריע יותר: רו"ח או עו"ד בהיבט של חסיון?
"התיקון מפריע יותר לעו"ד, אשר יש ללקוח המתייעץ עמם חיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות, חיסיון שאינו קיים לרוה"ח. לפיכך כאשר לקוח מספר לעו"ד נתונים שונים, הוא מסתמך על אותו חיסיון עו"ד-לקוח, שחל בצורה גורפת על כל מידע שמוחלף בין עו"ד ללקוח. אמנם התיקון לחוק קובע כי אין בו או בהוראות הצו שהוצא מכוחו, כדי לפגוע בחיסיון, אך למעשה אין דרך מעשית לבחון על מה חל החיסיון ועל מה לא, וזאת יוכל להכריע רק בית המשפט אליו יפנו המבקשים לבחון זאת (בדומה להסדר הקיים במס הכנסה- מעטפה סגורה לשופט)".
על רקע פרשיות השחיתות שבהן פוליטיקאים מעורבים והצהרות ההון שהסכימו חלק מהמועמדים לבחירות לכנסת לפרסם, כדאי לציין שבתיקון לחוק יש התייחסות מיוחדת לפוליטיקאים.
"בתיקון יש התייחסות למה שמכונה PEP - כלומר אדם שחשוף מבחינה פוליטית. זהו מונח המתאר מישהו בפונקציה בולטת ציבורית, או פרטית שקשור באופן הדוק לאדם כזה.PEP בדרך כלל מציג סיכון גבוה יותר למעורבות אפשרית בשוחד ושחיתות מכוח תפקידם ואת ההשפעה שהם עשויים להחזיק. במקרים כאלה, הצו בטופס 'הכר את הלקוח' מוסיף החמרת יתר עם אנשים מסוג זה".
- 5.המוציא 25/01/2015 22:17הגב לתגובה זוכבר תוך כדי קריאה שמתי לב שעו"ד גולדמן מצא פיתרון- להגדיר את השירות כ"יעוץ", אבל נראה לי שהרשויות כבר ימצאו איך להילחם בזה
- 4.אין ספק 25/01/2015 07:16הגב לתגובה זושיעשו בשבילה את העבודה בחינם. שהמדינה תמנה בודק מטעמה ועל חשבונה. שתקים רשות בדיקות מטעמה עם מקורבים מטעמה ותשלם מהמיסים המופרזים שהם גובים פה מכולם. ושכל עסקה שהם יבדקו. נראה אותם עושים כזה דבר מדינה בהפרעה
- 3.לא קאפו, יישור קו עם שאר העולם המערבי (ל"ת)בהתאם לכללי ה-OECD 24/01/2015 18:56הגב לתגובה זו
- ישור קו 24/01/2015 21:47הגב לתגובה זולאן הלכו . כי מצלמות כבר פזורות בחצי מדינה. והשר כץ רוצה להתקין מעקב במכוניות לבדוק כמה ק"מ כל אחד נוסע. יש כבר דרכון ביומטרי . כדי שהפקוח יהיה יותר טוב צריך שאחד ילשין על השני. קו הצדק חחחח.
- 2.להיות עורך דין 24/01/2015 16:54הגב לתגובה זושמציפים את השוק. לא די בכך שמתערבים בסכומים שעורכי דין גובים עבור חוזי קניית דירה. עכשיו הם צריכים לעבוד כמלשינים ומפקחים. המדינה לא מתפקדת בכלל אפילו לא מסוגלת להגביל את כמות עורכי הדין. אין אף אחד שם בלשכה שמתעורר ועושה סוף לפארסה הזאת? בושה של מדינה
- שמואל ברגר 24/01/2015 18:53הגב לתגובה זולמה שהמדינה לא תגביל את מספר הסופרים, או מספר מפתחי התוכנה? אתם ליצנים. הרבה אנשים רק אומר שתהיה תחרות רבה יותר, וזה רק טוב. אם אתה מוכשר, אתה תצליח להתבלט בתחרות. ואם אתה לא מוכשר, אתה האדם שהמדינה אמורה למנוע ממנו ללמוד לפי תפיסתך, אז למה שלא תלך ותחפש עבודה חדשה בעצמך?
- מעניין 24/01/2015 21:42כי חסר רופאים? דווקא בעורכי דין כי זה לא עולה לה כסף . ההשקעה הכי נמוכה של המדינה בעורכי דין. וזה מספק למדינה תעסוקה לכמה מרצים שאין להם מה לעשות בחיים. וקובר עוד אנשים ל שנות לימוד ועבודה בשכר זעום. אחכ הם עושים הסבה מקצועית. לידיעתך, זה לא תחרות זה הרס המקצוע . כל פרחה עם מסטיק ונעלי עקב שיש לה אבא עם כסף בוחרת להציל את העולם ולהיות עורכת דין. הטובים בורחים ראשונים . ולידיעתך יש הרבה עורכי דין מעולים בוגרי אוניברסיטה שעוזבים את המקצוע ולגבי הסופרים. חוק הספרים של לימור לבנת דואג לסופרים מחירי הספרים עולים ורק הסופרים הוותיקים מוכרים ספרים לשאר אין סיכוי. וזה לא אומר שהם הכי טובים . אין צאנס לצעירים. אם הממשלה דאגה לסופרים שלא תציף את המקצוע בערסים ופרחות ותגרום בכך נזקים לאלה שצריכים יצוג מתאים וברמה כמה נזקים שהם עושים זה קשה לאמוד אבל יש נזקים. ודי כבר עם הקלישאות והפופוליזים . המדינה מונעת מהמוכשרים לעבוד במקצוע הם בורחים. רואים שאתה לא מבין כלום .
- 1.הקאפו 24/01/2015 16:49הגב לתגובה זויעסיקו מישהו בשכר שידווח ? מי ישלם למלשין?
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
רועי ברגיל, מנכ"ל אקוואריוס. קרדיט: התעשייה האוויריתאקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
לאחר קריסת החלום ההנדסי: אקוואריוס מחפשת עתיד חדש, בלי ליבה ועם הרבה סימני שאלה
אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי בכוונתה למקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. בו בזמן, החברה דיווחה על כך שתבחן אפשרות למסחר בפעילות המנועים שהיתה בליבת החברה עד כה, עם מודל תמלוגים לטווח ארוך לצד שלישי כלשהו.
אקוואריוס, להזכירכם, בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר והמהלך הנוכחי הוא המסמר האחרון בפעילות החברה כפי שפעלה עד היום.
ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שמנכ"ל החברה, עמית בירק, הודיע על התפטרותו לאחר קצת פחות מחצי שנה בתפקיד. בשיחה איתנו לפני כחודשיים, אמר לנו בירק "אני שם את הרקורד שלי על השולחן". ועכשיו, לא רק שהוא עזב את החברה, אלא החברה אף מצהירה על זניחת הליבה שלה, ללא מודל עסקי מפורש ועל מעבר אסטרטגי לתחום הבטחון, בהתבסס על רכישות. ונשאלת השאלה, על בסיס איזה כספים מתכננת אקוואריוס את המהלך ומי מבעלי המניות הקיימים יגייס הון.
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה
חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים
האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
- עמית בירק פורש מאקוואריוס - מה המשכורת של המנכ"ל החדש?
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל אופן, החדשות האחרונות מגיעות כבר תחת ניהולו של רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. ייתכן ועברו המקצועי של בר-גיל בתעשייה האווירית הוא זה שהכתיב את המהלך הנוכחי של אקוואריוס, אבל שימו לב שגם ללא פעילות ליבה כלשהי, תנאי השכר שלו בולטים: 90,000 שקל בחודש, לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לכל הפחות. הצלחה עסקית אכן אמורה להוביל לתגמול נאה לשכבת ההנהלה, אבל אקוואריוס היא חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון, שנה אחר שנה.
