התיקון לחוק איסור הלבנת הון: "אחריות עצומה תוטל על עורכי דין ורואי חשבון"

תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון עבר אשתקד בוועדת חוקה וייכנס לתוקף בחודש ספטמבר הקרוב. עו"ד אורי גולדמן, מומחה במיסוי ואיסור הלבנת הון, מסביר לגולשי Bizportal על התיקון לחוק החל על המייצגים חובות זיהוי של לקוח המקבל מהם "שירות עסקי" בעל אופי פיננסי.

חוק איסור הלבנת הון משנת 2000 מבהיר כי כל העושה פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר של 10 שנים או קנס גבוה.

לפי התיקון החדש חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי. החל מחודש ספטמבר לכל משרד עורכי דין או רואי חשבון חייב להיות קלסר שמכיל טפסים של הכרת כל הלקוחות של המשרד, אלא שבעלי המקצוע בתחום עדיין לא הפנימו את הבשורה.

עו"ד אורי גולדמן: "חוק איסור הלבנת הון מתחלק לעולם התחתון של עבריינים כבדים וסעיף 3-ב' שהוא נוגע לעברות טכניות והן כוללות עורכי דין ורואי חשבון. יש בעיה בכך ששמו בסל אחד את עבירות המקור הקשות ביחד עם עבירות טכניות של דיווח".

מה ההגדרה של "לקוח" לפי התיקון החדש לחוק הלבנת הון? "הלקוח זה מי שפונה לקבל שירות מעורך דין או רואה חשבון" .

על איזה סוג שירות עסקי יחולו חובות הדיווח החדשות? כל אחת מהפעולות המפורטות להלן: 1. קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן; 2. קנייה או מכירה של עסק; 3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים הבאים: חבר בורסה, מנהל תיקים, מבטח וסוכן ביטוח, חברה מנהלת קופות גמל, בנק הדואר; 4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; 5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

ועל אילו פעולות לא יחולו חובות הזיהוי? "על כל שאר הפעולות מלבד אותן 5 פעולות".

כיצד מומלץ להיערך לקראת כניסתו לתוקף של החוק? "לצערם של המשרדים הגדולים הם צריכים להכין את הקרקע כבר היום ולהתחיל להכשיר עובד במשרד שיהיה אחראי על חובת הדיווח הזאת. בדומה לנוהל בבנקים בפתיחת חשבון חדש. כעת לקוחות יצטרכו להציג שתי תעודות זהות ולענות על שאלות כמו למשל מה מקור הכסף שלהם".

היכן תיתכן בעיה? "הבעיות מתחילות במקרים שלא ברור מתי נגמר הייעוץ ומתחיל השירות. לדוגמא - אם עו"ד או רו"ח מטפל בכסף של לקוח ואח"כ הוא מתבקש על ידו לרכוש עבורו. החוק לכאורה כללי מדי ולא מבהיר ואילו בדין הפלילי הדין חייב להיות חד וברור".

למי התיקון מפריע יותר: רו"ח או עו"ד בהיבט של חסיון? "התיקון מפריע יותר לעו"ד, אשר יש ללקוח המתייעץ עמם חיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות, חיסיון שאינו קיים לרוה"ח. לפיכך כאשר לקוח מספר לעו"ד נתונים שונים, הוא מסתמך על אותו חיסיון עו"ד-לקוח, שחל בצורה גורפת על כל מידע שמוחלף בין עו"ד ללקוח. אמנם התיקון לחוק קובע כי אין בו או בהוראות הצו שהוצא מכוחו, כדי לפגוע בחיסיון, אך למעשה אין דרך מעשית לבחון על מה חל החיסיון ועל מה לא, וזאת יוכל להכריע רק בית המשפט אליו יפנו המבקשים לבחון זאת (בדומה להסדר הקיים במס הכנסה- מעטפה סגורה לשופט)".

על רקע פרשיות השחיתות שבהן פוליטיקאים מעורבים והצהרות ההון שהסכימו חלק מהמועמדים לבחירות לכנסת לפרסם, כדאי לציין שבתיקון לחוק יש התייחסות מיוחדת לפוליטיקאים.

"בתיקון יש התייחסות למה שמכונה PEP - כלומר אדם שחשוף מבחינה פוליטית. זהו מונח המתאר מישהו בפונקציה בולטת ציבורית, או פרטית שקשור באופן הדוק לאדם כזה.PEP בדרך כלל מציג סיכון גבוה יותר למעורבות אפשרית בשוחד ושחיתות מכוח תפקידם ואת ההשפעה שהם עשויים להחזיק. במקרים כאלה, הצו בטופס 'הכר את הלקוח' מוסיף החמרת יתר עם אנשים מסוג זה".

עו"ד אורי גולדמן משמש כמומחה במחלקת כל מס: מאגר המידע המקיף בעולם המס, מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ. לקריאת פרסומים נוספים שלו ושל מומחי חיסכון אחרים הצטרפו לניוזלטרשל חברת חשבים. עו"ד אורי גולדמן הנו שותף במשרד גולדמן ושות', המתמחה במיסוי (אזרחי ופלילי) ובאיסור הלבנת הון. מרצה ומחבר מאמרים בתחום התמחותו.