דריכות: בסוף החודש - "הכרעה אפשרית בנוגע לקופקסון של טבע"
מניית טבע זינקה ביותר מ-60% מתחילת השנה והוסיפה לשווי החברה עוד 80 מיליארד שקל. סכום נכבד בכל קנה מידה ובמיוחד בהתחשב בכך ששעון החול של תרופת הדגל של ענקית התרופות הולך ואוזל. האנליסטים יונתן קרייזמן וד"ר יואב קידר מהברוקראז' של בנק ירושלים מזהים אירוע חשוב בנוגע לקופקסון.
"סוף החודש מתקרב ואיתו החלטת ה-FDA בנוגע ל-Citizen Petition של טבע בבקשה לחייב ניסויים קליניים בקופקסון. הרקע לבקשה הוא מחקר שערכה טבע בגרסה גנרית לקופקסון ככל הנראה של מיילן/נטקו".
הקופקסון (COPAXONE) היא תרופה שהושקה על ידי טבע לפני 17 שנה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה. מאז ועד היום התרופה נמכרה ביותר מ-20 מיליארד דולר. התרופה פותחה במכון ויצמן ברחובות על ידי מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבוים.
האנליסטים מסבירים שהמחקר החדש בגרסה גנרית לקופקסון מצביע על שינוי ב-Gene Expression של חולים שטופלו בקופקסון הגנרי לעומת אלו שטופלו בקופקסון המקורי ומוביל את טבע למסקנה כי לא ניתן להבטיח את בטיחות החולים ללא קיום ניסויים קליניים. הליך מלא של ניסוי קליני עשוי להימשך כשנתיים בנוסף לשנה של הליכי ההגשה והאישור.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הישג משמעותי שימחק כליל את האיום הגנרי על התרופה"
יונתן קרייזמן וד"ר יואב קידר: "זה הישג משמעותי שימחק כליל את האיום הגנרי על התרופה. השקה גנרית עד סוף השנה נמצאת מחוץ לקונצנזוס היות והיא תלויה בהחלטה תקדימית של ה-FDA והצורך בהשקה בסיכון. אנו ממתינים להתפתחויות סביב החלטת בנוגע ל-CP שעשויה להוביל להחלטה עקרונית יותר".
טבע פועלת בכל חזית אפשרית בכדי לנטרל את הפגיעה הצפויה ברווחיה כתוצאה מהשקת תרופות גנריות לקופקסון. בין השאר הצליחה ענקית התרופות הישראלית להעביר חולים רבים לגירסה של קופקסון שצריך ליטול שלוש פעמים בשבוע במקום מדי יום. הגרסה החדשה מוגנת בפטנט לעוד שנים רבות.
זהו ה-CP השישי שטבע מגישה. מה שונה הפעם?
"טבע כבר הגישה מספר רב של CP שמטרתם לדחות את הגנריקה לקופקסון. עד כה ה-FDA דחה את בקשותיה של החברה בטענות שונות כאשר הרושם שהתקבל הוא כי הסוכנות מנסה 'לקנות זמן' בנוגע להחלטה שנתפסת כתקדימית ובעלת השלכות אפשריות על מדיניות ה-FDA בנוגע לגנריזציה של מולקות מורכבות אחרות (משקיעים ישראלים ודאי זוכרים את השפעת אישור ה-Lovenox על טבע ב-2010). טבע הגישה את הבקשה האחרונה ביולי 2014 - כשבועיים לאחר פקיעת הפטנטים המשמעותיים יותר - Orange Book".
- למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
- מה יהיה מחר בבורסה? טבע תעלה ב-2.5% והמניה שתזנק 9%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
סבירות נמוכה יותר לקבלת עמדתה של טבע
יונתן קרייזמן וד"ר יואב קידר: "בעוד שאנחנו מייחסים סיכוי נמוך יותר שה-FDA יקבל את טענותיה של טבע, החלטה לכפות ניסויים קליניים על החברות הגנריות תהווה מכת מוות לקופקסון הגנרי. הליך מלא של ניסוי קליני עשוי להימשך כשנתיים בנוסף לשנה של הליכי הגשה ואישור. בהתחשב בקצב העברת החולים המרשים למינון של 40 מ"ג (57.7% מתחילת שנה), ספק כמה חולים ישארו עד אז במינון של 20 מ"ג. כתוצאה מכך, ספק גדול מה תהיה המוטיבציה של החברות הגנריות להשיק גרסה גנרית בשלב מאוחר כל כך. החלטה לחייב ניסויים קליניים תוביל לאפסייד מסוים במניה (אם כי לא גדול מאוד)".
עצם קיום הליך של CP חוסם אפשרות של אישור קופקסון גנרי על ידי ה-FDA. כלומר, דחיית הבקשה עשויה להוביל להחלטה עקרונית בנוגע לאישור קופקסון גנרי לכאן או לכאן החלטה לה חברת מומנטה והמבטחים האמריקנים ממתינים בכליון עיניים כבר זמן רב. זאת מבלי לנסות לתזמן את מועד ההחלטה (שעשויה גם להמשיך ולהתעכב).
קופקסון גנרי ב-2014 מצריך השקה בסיכון
- 2.לתם 24/11/2014 22:11הגב לתגובה זוניראה לפי השאלה שאתה יותר אדיוט מתם למה אתה חושב שיש מישהו שיודע יותר טוב ממך מה יהיה ...הא שכחתי יש את גורנישט סליחה גורביץ זה אם הנרות שיודע...
- 1.תם 24/11/2014 15:17הגב לתגובה זואז לפי הניתוח בכתבה - כדאי להשקיע בטבע לטוח ארוך ?
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
סוגת (צילום: תמר מצפי)למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק
הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד. אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.
חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר.
סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.
ההנפקה: שווי, גיוס ומבנה בעלויות
ההנפקה כוללת גיוס של 250-300 מיליון שקל, כאשר 80–120 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות, והיתר למימון התרחבות ורכישות נוספות. השווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה, פורטיסימו תחזיק ב-57%, פועלים אקוויטי ב-14%, והציבור ב-26%. ההנהלה תחזיק חלקים קטנים: המנכ"ל גיא פרופר 1.5% וסמנכ"לים בקבוצה יחזיקו ביחד בכ-1.5% נוספים.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- בעקבות התנגדות הממונה על התחרות - סוגת לא תרכוש את סטורנקסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. תחזית 2025: הכנסות של 944 מיליון שקל, דומה ל-2024 ונמוך ב-2% מ-2023. ל-2026 צופים בחברה מחזור של 977 מיליון שקל. נתחי שוק: מלח מיוחד 91%, מלח באריזות נייר 76%, סוכר 56%, אורז 53%, קטניות 37%, שמן 25%. הדומיננטיות מעניקה כוח תמחור.
