דריכות: בסוף החודש - "הכרעה אפשרית בנוגע לקופקסון של טבע"

האנליסטים יונתן קרייזמן וד"ר יואב קידר ממחלקת הברוקראז' של בנק ירושלים מסבירים מה צפוי לתרופת הדגל של טבע בקרוב
אבי שאולי | (2)

מניית טבע זינקה ביותר מ-60% מתחילת השנה והוסיפה לשווי החברה עוד 80 מיליארד שקל. סכום נכבד בכל קנה מידה ובמיוחד בהתחשב בכך ששעון החול של תרופת הדגל של ענקית התרופות הולך ואוזל. האנליסטים יונתן קרייזמן וד"ר יואב קידר מהברוקראז' של בנק ירושלים מזהים אירוע חשוב בנוגע לקופקסון.

"סוף החודש מתקרב ואיתו החלטת ה-FDA בנוגע ל-Citizen Petition של טבע בבקשה לחייב ניסויים קליניים בקופקסון. הרקע לבקשה הוא מחקר שערכה טבע בגרסה גנרית לקופקסון ככל הנראה של מיילן/נטקו".

הקופקסון (COPAXONE) היא תרופה שהושקה על ידי טבע לפני 17 שנה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה. מאז ועד היום התרופה נמכרה ביותר מ-20 מיליארד דולר. התרופה פותחה במכון ויצמן ברחובות על ידי מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבוים.

האנליסטים מסבירים שהמחקר החדש בגרסה גנרית לקופקסון מצביע על שינוי ב-Gene Expression של חולים שטופלו בקופקסון הגנרי לעומת אלו שטופלו בקופקסון המקורי ומוביל את טבע למסקנה כי לא ניתן להבטיח את בטיחות החולים ללא קיום ניסויים קליניים. הליך מלא של ניסוי קליני עשוי להימשך כשנתיים בנוסף לשנה של הליכי ההגשה והאישור.

"הישג משמעותי שימחק כליל את האיום הגנרי על התרופה"

יונתן קרייזמן וד"ר יואב קידר: "זה הישג משמעותי שימחק כליל את האיום הגנרי על התרופה. השקה גנרית עד סוף השנה נמצאת מחוץ לקונצנזוס היות והיא תלויה בהחלטה תקדימית של ה-FDA והצורך בהשקה בסיכון. אנו ממתינים להתפתחויות סביב החלטת בנוגע ל-CP שעשויה להוביל להחלטה עקרונית יותר".

טבע פועלת בכל חזית אפשרית בכדי לנטרל את הפגיעה הצפויה ברווחיה כתוצאה מהשקת תרופות גנריות לקופקסון. בין השאר הצליחה ענקית התרופות הישראלית להעביר חולים רבים לגירסה של קופקסון שצריך ליטול שלוש פעמים בשבוע במקום מדי יום. הגרסה החדשה מוגנת בפטנט לעוד שנים רבות.

זהו ה-CP השישי שטבע מגישה. מה שונה הפעם?

"טבע כבר הגישה מספר רב של CP שמטרתם לדחות את הגנריקה לקופקסון. עד כה ה-FDA דחה את בקשותיה של החברה בטענות שונות כאשר הרושם שהתקבל הוא כי הסוכנות מנסה 'לקנות זמן' בנוגע להחלטה שנתפסת כתקדימית ובעלת השלכות אפשריות על מדיניות ה-FDA בנוגע לגנריזציה של מולקות מורכבות אחרות (משקיעים ישראלים ודאי זוכרים את השפעת אישור ה-Lovenox על טבע ב-2010). טבע הגישה את הבקשה האחרונה ביולי 2014 - כשבועיים לאחר פקיעת הפטנטים המשמעותיים יותר - Orange Book".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סבירות נמוכה יותר לקבלת עמדתה של טבע

יונתן קרייזמן וד"ר יואב קידר: "בעוד שאנחנו מייחסים סיכוי נמוך יותר שה-FDA יקבל את טענותיה של טבע, החלטה לכפות ניסויים קליניים על החברות הגנריות תהווה מכת מוות לקופקסון הגנרי. הליך מלא של ניסוי קליני עשוי להימשך כשנתיים בנוסף לשנה של הליכי הגשה ואישור. בהתחשב בקצב העברת החולים המרשים למינון של 40 מ"ג (57.7% מתחילת שנה), ספק כמה חולים ישארו עד אז במינון של 20 מ"ג. כתוצאה מכך, ספק גדול מה תהיה המוטיבציה של החברות הגנריות להשיק גרסה גנרית בשלב מאוחר כל כך. החלטה לחייב ניסויים קליניים תוביל לאפסייד מסוים במניה (אם כי לא גדול מאוד)".

עצם קיום הליך של CP חוסם אפשרות של אישור קופקסון גנרי על ידי ה-FDA. כלומר, דחיית הבקשה עשויה להוביל להחלטה עקרונית בנוגע לאישור קופקסון גנרי לכאן או לכאן החלטה לה חברת מומנטה והמבטחים האמריקנים ממתינים בכליון עיניים כבר זמן רב. זאת מבלי לנסות לתזמן את מועד ההחלטה (שעשויה גם להמשיך ולהתעכב).

קופקסון גנרי ב-2014 מצריך השקה בסיכון

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לתם 24/11/2014 22:11
    הגב לתגובה זו
    ניראה לפי השאלה שאתה יותר אדיוט מתם למה אתה חושב שיש מישהו שיודע יותר טוב ממך מה יהיה ...הא שכחתי יש את גורנישט סליחה גורביץ זה אם הנרות שיודע...
  • 1.
    תם 24/11/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
    אז לפי הניתוח בכתבה - כדאי להשקיע בטבע לטוח ארוך ?
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.