המספרה של בני שטייינמץ: מציע למחזיקי האג"ח של סקורפיו נדל"ן לוותר על חוב של כ-80 מיליון שקל

חברת הנדל"ן מציעה לנושיה תשלום של 160 מיליון שקל במקום 242 מיליון שקל. הסדר החוב הקודם בסקורפיו יצא לפועל בתחילת שנת 2011
אבי שאולי | (6)

איש העסקים בני שטיינמץ מציע למשקיעים בחברת הנדל"ן שלו - סקורפיו הסדר חוב שני בתוך ארבע שנים הפעם מוצע למחזיקי האג"ח דחיית תשלומי הקרן לתשלום אחד בעוד 5 שנים בגובה של 242 מיליון שקל (יתרת החוב המקורית). אפשרות אחרת שבעל השליטה יפרע לפני מועד זה את מלוא החוב תמורת 160 מיליון שקל - קרי "תספורת" של כ-80 מיליון שקל או 33% מהחוב.

לחברת הנדל"ן, הפעילה במזרח אירופה, סדרת אג"ח אחת - סקורפיו אגח א, הנסחרת בתשואת זבל של 46%. החברה לא הנפיקה מניות, אלא אג"ח בשנת 2007. בני שטיינמץ מחזיק ב-90% מהון המניות ובן משפחתו, שמעון מנחם, 10%.

סקורפיו עדיין לא פרסמה את התוצאות לסיכום הרבעון השני של השנה, אך לאיש אין ציפיות גדולות. את הרבעון הראשון של השנה סיימה עם רווח של 4.3 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 66.4 מיליון שקל בשנת 2013 כולה.

האג"ח אמורה להיפרע ב-5 תשלומים שווים מדי חודש אוקטובר בין השנים 2014 עד 2018. הריבית השנתית בגובה של 4% משולמת פעמיים בשנה בחודשים אפריל ואוקטובר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 31/08/2014 21:57
    הגב לתגובה זו
    משתינים על כולם מהמקפצה
  • 4.
    שאלה? 31/08/2014 17:54
    הגב לתגובה זו
    האם זה דחייה של הקרן לחמש שנים או פרעון מוקדם עם תספורת?
  • 3.
    RR 31/08/2014 17:47
    הגב לתגובה זו
    יוסי לנגוצקי חזיר מלך החזירים האיש הזה נא לא לאפשר לו הפעם
  • 2.
    אפרים 31/08/2014 17:33
    הגב לתגובה זו
    אני מציע שנעשה מבצע התרמה כדי לעזור למסכן הזה להחזיר חובות. יש לו בסך הכל רק כמה מליארדים בצד והוא לא יכול להוציא אותם על החזרי חובות.
  • 1.
    הוא גם מסכים להחזיר את המשכורת הצנועה שקיבל . (ל"ת)
    בא 31/08/2014 16:29
    הגב לתגובה זו
  • בא 31/08/2014 17:25
    הגב לתגובה זו
    מתכוון ללובי ,אני מתכוון למקום שאליו הולכים המושחתים .
DSIT  (אתר החברה)DSIT (אתר החברה)

חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה

רן קידר |
נושאים בכתבה IPO רפאל

חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה. 

DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.

רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.

נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.

עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

אקוואריוס צונחת לאחר שהכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה

לאחר קריסת החלום ההנדסי: אקוואריוס מחפשת עתיד חדש, בלי ליבה ועם הרבה סימני שאלה

רן קידר |
נושאים בכתבה אקוואריוס

אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי בכוונתה למקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. בו בזמן, החברה דיווחה על כך שתבחן אפשרות למסחר בפעילות המנועים שהיתה בליבת החברה עד כה, עם מודל תמלוגים לטווח ארוך לצד שלישי כלשהו. 

אקוואריוס, להזכירכם, בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר והמהלך הנוכחי הוא המסמר האחרון בפעילות החברה כפי שפעלה עד היום. 

ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שמנכ"ל החברה, עמית בירק, הודיע על התפטרותו לאחר קצת פחות מחצי שנה בתפקיד. בשיחה איתנו לפני כחודשיים, אמר לנו בירק "אני שם את הרקורד שלי על השולחן". ועכשיו, לא רק שהוא עזב את החברה, אלא החברה אף מצהירה על זניחת הליבה שלה, ללא מודל עסקי מפורש ועל מעבר אסטרטגי לתחום הבטחון, בהתבסס על רכישות. ונשאלת השאלה, על בסיס איזה כספים מתכננת אקוואריוס את המהלך ומי מבעלי המניות הקיימים יגייס הון. 

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.

בכל אופן, החדשות האחרונות מגיעות כבר תחת ניהולו של רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. ייתכן ועברו המקצועי של בר-גיל בתעשייה האווירית הוא זה שהכתיב את המהלך הנוכחי של אקוואריוס, אבל שימו לב שגם ללא פעילות ליבה כלשהי, תנאי השכר שלו בולטים: 90,000 שקל בחודש, לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לכל הפחות. הצלחה עסקית אכן אמורה להוביל לתגמול נאה לשכבת ההנהלה, אבל אקוואריוס היא חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון, שנה אחר שנה.