מיוחד

3 כלכלנים מתייחסים: תרחיש "מלחמת התשה" - איך הבורסה תגיב?

3 כלכלנים מנתחים: "אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה"
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה מלחמה צוק איתן

מבצע "צוק איתן" התחיל ב-8 ביולי והיה אמור לפי התוכניות להסתיים מזמן. אלא שהחמאס מפגין חוסן רב ומסרב להיכנע. הבורסה בת"א הפגינה גם כן חוסן ויציבות, אך התארכות המלחמה תשפיע על כלכלת ישראל, תגרור קיצוצים ו/או העלאת מיסים ועלולה להשפיע גם על הבורסה.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש מסביר כי: "המצב שאנו נמצאים בו היום כבר מתחיל לחרוג מהמסגרת שהכרנו בעשור האחרון. המבצעים הסתיימו לרוב אחרי חודש ואז ההוצאות היו בסדר גודל שניתן להתמודד איתו בדרך יחסית מהירה ובלי השלכות ארוכות טווח על המשק".

כיצד הבורסה הגיבה במלחמות קודמות?

"מבצע 'עופרת יצוקה התרחש במקביל למשבר כלכלי, אך בזכות התאוששות בעולם והאורך הקצר יחסית של המבצע, זה נגמר בהוצאות שהיו בסך הכל בשליטה".

ומה קורה אם המבצע יהפוך למלחמת התשה?

"האיום שהמלחמה תימשך קיים ואז זה יכול להידמות למשהו שחווינו בתחילת העשור הקודם כמו האינתיפאדה השניה (2005-2000) שפגעה במשק בצורה רצינית והיה גירעון ומשבר בעולם".

איך הבורסה מגיבה למלחמת התשה?

"הבורסה הגיבה בצורה קשה במניות, אג"ח ושער חליפין. ככל שהאירוע יימשך יותר זמן - החשש שזה יהיה יותר דומה לאינתיפאדה השניה. אנחנו עדיין לא שם, אך זה חשש שהולך ועולה ויכול להשפיע על הבורסה".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI: "אם המלחמה תימשך יהיו נזקים משמעותיים ממספר היבטים. זה פוגע בהשקעות, בתיירות ועוד ולכן אני משער שיהיה סיום מדיני או צבאי. זה לא יכול להימשך זמן רב

אחרת נגרר למיתון. ההסתברות לכך לא גבוהה".

מה קרה במלחמות קודמות?

"באינתיפאדה השניה היה גם מיתון עולמי ולכן היום אנחנו במצב פחות גרוע.

מבחינת המט"ח במלחמת התשה נראה פיחות יותר משמעותי במשק. השאלה היא כמה תעלה פרמיית הסיכון של המשק. אני נותן לתרחיש של לחימה מתמשכת הסתברות נמוכה כי הלחץ על הממשלה להיות יותר תקיפה צבאית ולא להיכנס להתשה יגבר".

מה ההשלכות על הכלכלה?

"מלחמת התשה זה תרחיש גרוע למשק. אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה. אם המבצע ימשך נלך לרמת מחירים עם רמת סיכון אחרת, אך חברות יצואניות שלא רגישות לביקוש המקומי דווקא ייהנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות פסגות: "קשה לדעת כמה זמן תימשך הלחימה. אם נשווה את 'צוק איתן' לאינתיפאדה השניה אז שם היה גם איום על מרכז הארץ. ישראל נכנסה בזמנו למיתון שנמשך תקופה ארוכה וזה היה גם בגלל התפוצצות בועת הדוט קום".

מה ההשפעה על המשק ועל הבורסה?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיקי 60 25/08/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    אם היה בורסה בארץ לא היה משבר דיור
  • 3.
    דעתי זוהי מטרתם של ביבי ואופיו דעתיו (ל"ת)
    דעה 25/08/2014 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    התשה 25/08/2014 07:32
    הגב לתגובה זו
    המשק מתבסס על הבועה . והיא תהיה פה לעוד לנצח
  • 1.
    קשקשנים נמאסתם (ל"ת)
    חי 25/08/2014 07:21
    הגב לתגובה זו
חי גאליס, מנכ"ל ביגחי גאליס, מנכ"ל ביג
ראיון

מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"

"ביג גלילות הוא הנכס הגדול והמשמעותי ביותר מבין הנכסים החדשים, ולכן התרומה שלו משמעותית", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס. "בישראל אנחנו צומחים מעל 20% ובאירופה מעל 50%" ומציין: "זהו רבעון שיא, אבל עוד שיאים לפנינו" - על התוצאות הרבעוניות של ביג והמיקוד להמשך
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג 2.52%   עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.

המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.

בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.

כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.

תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%

כצפוי ולאחר קרוב לשנתיים בנק ישראל הפחית את הריבית ל-4.25%, העליות במדדים התחזקו לאחר הודעת הריבית ומה קורה בשוק אגרות החוב?

מערכת ביזפורטל |

הריבית המוניטרית בישראל ירדה היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה - בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית


הורדת הריבית תומכת בשוק, העליות התחזקו מכ-0.5%-0.7% למעל 1.5%. בלטו במיוחד מניות הביטוח. מדד הביטוח זינק ב-4%.  אין סיבה לעליות במניות הביטוח חוץ מסיבה טכנית - יש הרבה כסף בקרנות הפיננסיות ועל רקע החשש ממניות הבנקים בשל המיסוי יש הסתה של כספים מהבנקים לביטוח.  


גם הנדל"ן זינק. כאן יש קשר להפחתת הריבית. התקווה היא שהיקף הרוכשים יחזור לעלות, שהביקוש לדירות יגבר. הפחתת ריבית משפיעה על החזר המשכנתא ומאפשרת לרוכשים יותר גמישות. במילים אחרות, הם צריכים פחות הון כדי לרכוש את אותה הדירה. זה יכול לייצר ביקושים, אבל צריך לזכור שמדובר בסה"כ ברבע אחוז והשפעה מינורית על החזרי המשכנתא - סדר גודל של 70 שקל בחודש למשכנתא ממוצעת. 

אבל, מבחינת אווירה, יש אווירה טובה, והשוק מסתכל באופטימיות על הדירות למגורים. זה הוביל היום לעליות של 2.3% במדדי הנדל"ן. 



מעניין לראות מה קורה בשוק האג"ח. אגרות חוב שקליות ממשלתיות אמורות להיות מושפעות מהפחתת הריבית ב"המרה" מלאה. כלומר, רבע אחוז של הורדת ריבית אמור להוביל להפחתה של רבע אחוז באגרות החוב. אבל זה לא קורה. אגרות החוב השקליות לא זזות. הסיבה ברורה: הכל כבר גלום במחירים. הורדת הריבית היתה צפויה לגמרי.