מיוחד

3 כלכלנים מתייחסים: תרחיש "מלחמת התשה" - איך הבורסה תגיב?

3 כלכלנים מנתחים: "אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה"
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה מלחמה צוק איתן

מבצע "צוק איתן" התחיל ב-8 ביולי והיה אמור לפי התוכניות להסתיים מזמן. אלא שהחמאס מפגין חוסן רב ומסרב להיכנע. הבורסה בת"א הפגינה גם כן חוסן ויציבות, אך התארכות המלחמה תשפיע על כלכלת ישראל, תגרור קיצוצים ו/או העלאת מיסים ועלולה להשפיע גם על הבורסה.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש מסביר כי: "המצב שאנו נמצאים בו היום כבר מתחיל לחרוג מהמסגרת שהכרנו בעשור האחרון. המבצעים הסתיימו לרוב אחרי חודש ואז ההוצאות היו בסדר גודל שניתן להתמודד איתו בדרך יחסית מהירה ובלי השלכות ארוכות טווח על המשק".

כיצד הבורסה הגיבה במלחמות קודמות?

"מבצע 'עופרת יצוקה התרחש במקביל למשבר כלכלי, אך בזכות התאוששות בעולם והאורך הקצר יחסית של המבצע, זה נגמר בהוצאות שהיו בסך הכל בשליטה".

ומה קורה אם המבצע יהפוך למלחמת התשה?

"האיום שהמלחמה תימשך קיים ואז זה יכול להידמות למשהו שחווינו בתחילת העשור הקודם כמו האינתיפאדה השניה (2005-2000) שפגעה במשק בצורה רצינית והיה גירעון ומשבר בעולם".

איך הבורסה מגיבה למלחמת התשה?

"הבורסה הגיבה בצורה קשה במניות, אג"ח ושער חליפין. ככל שהאירוע יימשך יותר זמן - החשש שזה יהיה יותר דומה לאינתיפאדה השניה. אנחנו עדיין לא שם, אך זה חשש שהולך ועולה ויכול להשפיע על הבורסה".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI: "אם המלחמה תימשך יהיו נזקים משמעותיים ממספר היבטים. זה פוגע בהשקעות, בתיירות ועוד ולכן אני משער שיהיה סיום מדיני או צבאי. זה לא יכול להימשך זמן רב

אחרת נגרר למיתון. ההסתברות לכך לא גבוהה".

מה קרה במלחמות קודמות?

"באינתיפאדה השניה היה גם מיתון עולמי ולכן היום אנחנו במצב פחות גרוע.

מבחינת המט"ח במלחמת התשה נראה פיחות יותר משמעותי במשק. השאלה היא כמה תעלה פרמיית הסיכון של המשק. אני נותן לתרחיש של לחימה מתמשכת הסתברות נמוכה כי הלחץ על הממשלה להיות יותר תקיפה צבאית ולא להיכנס להתשה יגבר".

מה ההשלכות על הכלכלה?

"מלחמת התשה זה תרחיש גרוע למשק. אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה. אם המבצע ימשך נלך לרמת מחירים עם רמת סיכון אחרת, אך חברות יצואניות שלא רגישות לביקוש המקומי דווקא ייהנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות פסגות: "קשה לדעת כמה זמן תימשך הלחימה. אם נשווה את 'צוק איתן' לאינתיפאדה השניה אז שם היה גם איום על מרכז הארץ. ישראל נכנסה בזמנו למיתון שנמשך תקופה ארוכה וזה היה גם בגלל התפוצצות בועת הדוט קום".

מה ההשפעה על המשק ועל הבורסה?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיקי 60 25/08/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    אם היה בורסה בארץ לא היה משבר דיור
  • 3.
    דעתי זוהי מטרתם של ביבי ואופיו דעתיו (ל"ת)
    דעה 25/08/2014 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    התשה 25/08/2014 07:32
    הגב לתגובה זו
    המשק מתבסס על הבועה . והיא תהיה פה לעוד לנצח
  • 1.
    קשקשנים נמאסתם (ל"ת)
    חי 25/08/2014 07:21
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.88%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

דודו מזרחי מנכל דנאל
צילום: יחצ

דנאל צונחת 11% בעקבות פסק הדין במכרז הביטוח הלאומי

בית המשפט דחה את מרבית הטענות בעתירת איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אך הורה לוועדת המכרזים של הביטוח הלאומי לפרסם נוסח מתוקן בתוך 60 יום; בדנאל מזהירים כי שינוי התנאים עלול לפגוע משמעותית ברווחיות פעילות הסיעוד, תחום הליבה של החברה

רן קידר |
נושאים בכתבה דנאל

מניית דנאל דנאל -10.97%   צונחת היום בכ-11% על רקע עדכון שפרסמה החברה בנוגע להתפתחויות במכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי, מהלך שעשוי להשפיע באופן מהותי על תוצאותיה הכספיות. בדיווח שמסרה הבוקר, דנאל התייחסה לפסק הדין שניתן אתמול בעתירות שהגישו איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל וחברות נוספות נגד תנאי המכרז. 

בית המשפט דחה את מרבית טענות העותרים אך קבע כי וועדת המכרזים נדרשת לפרסם נוסח מתוקן של המכרז בתוך 60 יום, לאחר תיקון מספר סעיפים נקודתיים שהוחזרו לבחינתה. לדברי החברה, אי תיקון המכרז ודחיית יישום התיקונים כפי שביקשו העותרים עלול להביא לפגיעה ניכרת ברווחיות פעילות הסיעוד, אך בשלב זה לא ניתן לאמוד את היקף הפגיעה. 

דנאל ציינה כי היא בוחנת אפשרות להגיש ערעור על חלק מהחלטות בית המשפט, בין אם בעצמה ובין אם במסגרת איגוד נותני שירותי הסיעוד. לפי נתוני החברה, תחום הסיעוד מהווה מעל ל-50% מהכנסות דנאל, והוא נחשב למנוע הצמיחה המרכזי שלה. 

במצגת שהציגה לאחרונה למשקיעים צוין כי המכרז החדש של הביטוח הלאומי עלול לפגוע בתוצאות הסקטור במידה ניכרת. המניה, שנסחרת בשווי של כ-2.3 מיליארד שקל, עלתה אתמול בכ-2%, אך עם פתיחת המסחר הבוקר רשמה ירידה חדה לשפל של מספר חודשים.

כבר בדוח הרבעון השני, הדגישה החברה כי מכרז הסיעוד (המוסד לביטוח לאומי) הוא סוגיה מהותית לפעילותה העתידית. 

מה המשמעות עבור דנאל? 

ברבעון השני של 2025 רשמה דנאל הכנסות של כ-715 מיליון שקל, עלייה של כ-3.7% לעומת 689 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בסך של 25.8 מיליון שקל נבע בעיקר מעלייה של כ-22.3 מיליון שקל (כ-6.1%) בתחום הסיעוד, בזכות גידול בשעות הטיפול, מספר המטופלים ועליית שכר המינימום. במלים אחרות, הצמיחה של דנאל היתה בעיקר בעקבות הפעילות בתחום הסיעוד. 

מבט נוסף על המגזרים, מראה שפעילות הסיעוד הובילה להכנסות של כ-390 מיליון שקל, כלומר, מעל חצי מההכנסות של דנאל מגיעות מתחום הסיעוד.