מיוחד

3 כלכלנים מתייחסים: תרחיש "מלחמת התשה" - איך הבורסה תגיב?

3 כלכלנים מנתחים: "אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה"
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה מלחמה צוק איתן

מבצע "צוק איתן" התחיל ב-8 ביולי והיה אמור לפי התוכניות להסתיים מזמן. אלא שהחמאס מפגין חוסן רב ומסרב להיכנע. הבורסה בת"א הפגינה גם כן חוסן ויציבות, אך התארכות המלחמה תשפיע על כלכלת ישראל, תגרור קיצוצים ו/או העלאת מיסים ועלולה להשפיע גם על הבורסה.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש מסביר כי: "המצב שאנו נמצאים בו היום כבר מתחיל לחרוג מהמסגרת שהכרנו בעשור האחרון. המבצעים הסתיימו לרוב אחרי חודש ואז ההוצאות היו בסדר גודל שניתן להתמודד איתו בדרך יחסית מהירה ובלי השלכות ארוכות טווח על המשק".

כיצד הבורסה הגיבה במלחמות קודמות?

"מבצע 'עופרת יצוקה התרחש במקביל למשבר כלכלי, אך בזכות התאוששות בעולם והאורך הקצר יחסית של המבצע, זה נגמר בהוצאות שהיו בסך הכל בשליטה".

ומה קורה אם המבצע יהפוך למלחמת התשה?

"האיום שהמלחמה תימשך קיים ואז זה יכול להידמות למשהו שחווינו בתחילת העשור הקודם כמו האינתיפאדה השניה (2005-2000) שפגעה במשק בצורה רצינית והיה גירעון ומשבר בעולם".

איך הבורסה מגיבה למלחמת התשה?

"הבורסה הגיבה בצורה קשה במניות, אג"ח ושער חליפין. ככל שהאירוע יימשך יותר זמן - החשש שזה יהיה יותר דומה לאינתיפאדה השניה. אנחנו עדיין לא שם, אך זה חשש שהולך ועולה ויכול להשפיע על הבורסה".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI: "אם המלחמה תימשך יהיו נזקים משמעותיים ממספר היבטים. זה פוגע בהשקעות, בתיירות ועוד ולכן אני משער שיהיה סיום מדיני או צבאי. זה לא יכול להימשך זמן רב

אחרת נגרר למיתון. ההסתברות לכך לא גבוהה".

מה קרה במלחמות קודמות?

"באינתיפאדה השניה היה גם מיתון עולמי ולכן היום אנחנו במצב פחות גרוע.

מבחינת המט"ח במלחמת התשה נראה פיחות יותר משמעותי במשק. השאלה היא כמה תעלה פרמיית הסיכון של המשק. אני נותן לתרחיש של לחימה מתמשכת הסתברות נמוכה כי הלחץ על הממשלה להיות יותר תקיפה צבאית ולא להיכנס להתשה יגבר".

מה ההשלכות על הכלכלה?

"מלחמת התשה זה תרחיש גרוע למשק. אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה. אם המבצע ימשך נלך לרמת מחירים עם רמת סיכון אחרת, אך חברות יצואניות שלא רגישות לביקוש המקומי דווקא ייהנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות פסגות: "קשה לדעת כמה זמן תימשך הלחימה. אם נשווה את 'צוק איתן' לאינתיפאדה השניה אז שם היה גם איום על מרכז הארץ. ישראל נכנסה בזמנו למיתון שנמשך תקופה ארוכה וזה היה גם בגלל התפוצצות בועת הדוט קום".

מה ההשפעה על המשק ועל הבורסה?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיקי 60 25/08/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    אם היה בורסה בארץ לא היה משבר דיור
  • 3.
    דעתי זוהי מטרתם של ביבי ואופיו דעתיו (ל"ת)
    דעה 25/08/2014 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    התשה 25/08/2014 07:32
    הגב לתגובה זו
    המשק מתבסס על הבועה . והיא תהיה פה לעוד לנצח
  • 1.
    קשקשנים נמאסתם (ל"ת)
    חי 25/08/2014 07:21
    הגב לתגובה זו
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.