מיוחד

3 כלכלנים מתייחסים: תרחיש "מלחמת התשה" - איך הבורסה תגיב?

3 כלכלנים מנתחים: "אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה"
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה מלחמה צוק איתן

מבצע "צוק איתן" התחיל ב-8 ביולי והיה אמור לפי התוכניות להסתיים מזמן. אלא שהחמאס מפגין חוסן רב ומסרב להיכנע. הבורסה בת"א הפגינה גם כן חוסן ויציבות, אך התארכות המלחמה תשפיע על כלכלת ישראל, תגרור קיצוצים ו/או העלאת מיסים ועלולה להשפיע גם על הבורסה.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש מסביר כי: "המצב שאנו נמצאים בו היום כבר מתחיל לחרוג מהמסגרת שהכרנו בעשור האחרון. המבצעים הסתיימו לרוב אחרי חודש ואז ההוצאות היו בסדר גודל שניתן להתמודד איתו בדרך יחסית מהירה ובלי השלכות ארוכות טווח על המשק".

כיצד הבורסה הגיבה במלחמות קודמות?

"מבצע 'עופרת יצוקה התרחש במקביל למשבר כלכלי, אך בזכות התאוששות בעולם והאורך הקצר יחסית של המבצע, זה נגמר בהוצאות שהיו בסך הכל בשליטה".

ומה קורה אם המבצע יהפוך למלחמת התשה?

"האיום שהמלחמה תימשך קיים ואז זה יכול להידמות למשהו שחווינו בתחילת העשור הקודם כמו האינתיפאדה השניה (2005-2000) שפגעה במשק בצורה רצינית והיה גירעון ומשבר בעולם".

איך הבורסה מגיבה למלחמת התשה?

"הבורסה הגיבה בצורה קשה במניות, אג"ח ושער חליפין. ככל שהאירוע יימשך יותר זמן - החשש שזה יהיה יותר דומה לאינתיפאדה השניה. אנחנו עדיין לא שם, אך זה חשש שהולך ועולה ויכול להשפיע על הבורסה".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI: "אם המלחמה תימשך יהיו נזקים משמעותיים ממספר היבטים. זה פוגע בהשקעות, בתיירות ועוד ולכן אני משער שיהיה סיום מדיני או צבאי. זה לא יכול להימשך זמן רב

אחרת נגרר למיתון. ההסתברות לכך לא גבוהה".

מה קרה במלחמות קודמות?

"באינתיפאדה השניה היה גם מיתון עולמי ולכן היום אנחנו במצב פחות גרוע.

מבחינת המט"ח במלחמת התשה נראה פיחות יותר משמעותי במשק. השאלה היא כמה תעלה פרמיית הסיכון של המשק. אני נותן לתרחיש של לחימה מתמשכת הסתברות נמוכה כי הלחץ על הממשלה להיות יותר תקיפה צבאית ולא להיכנס להתשה יגבר".

מה ההשלכות על הכלכלה?

"מלחמת התשה זה תרחיש גרוע למשק. אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה. אם המבצע ימשך נלך לרמת מחירים עם רמת סיכון אחרת, אך חברות יצואניות שלא רגישות לביקוש המקומי דווקא ייהנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות פסגות: "קשה לדעת כמה זמן תימשך הלחימה. אם נשווה את 'צוק איתן' לאינתיפאדה השניה אז שם היה גם איום על מרכז הארץ. ישראל נכנסה בזמנו למיתון שנמשך תקופה ארוכה וזה היה גם בגלל התפוצצות בועת הדוט קום".

מה ההשפעה על המשק ועל הבורסה?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיקי 60 25/08/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    אם היה בורסה בארץ לא היה משבר דיור
  • 3.
    דעתי זוהי מטרתם של ביבי ואופיו דעתיו (ל"ת)
    דעה 25/08/2014 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    התשה 25/08/2014 07:32
    הגב לתגובה זו
    המשק מתבסס על הבועה . והיא תהיה פה לעוד לנצח
  • 1.
    קשקשנים נמאסתם (ל"ת)
    חי 25/08/2014 07:21
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים