מיוחד

3 כלכלנים מתייחסים: תרחיש "מלחמת התשה" - איך הבורסה תגיב?

3 כלכלנים מנתחים: "אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה"
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה מלחמה צוק איתן

מבצע "צוק איתן" התחיל ב-8 ביולי והיה אמור לפי התוכניות להסתיים מזמן. אלא שהחמאס מפגין חוסן רב ומסרב להיכנע. הבורסה בת"א הפגינה גם כן חוסן ויציבות, אך התארכות המלחמה תשפיע על כלכלת ישראל, תגרור קיצוצים ו/או העלאת מיסים ועלולה להשפיע גם על הבורסה.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש מסביר כי: "המצב שאנו נמצאים בו היום כבר מתחיל לחרוג מהמסגרת שהכרנו בעשור האחרון. המבצעים הסתיימו לרוב אחרי חודש ואז ההוצאות היו בסדר גודל שניתן להתמודד איתו בדרך יחסית מהירה ובלי השלכות ארוכות טווח על המשק".

כיצד הבורסה הגיבה במלחמות קודמות?

"מבצע 'עופרת יצוקה התרחש במקביל למשבר כלכלי, אך בזכות התאוששות בעולם והאורך הקצר יחסית של המבצע, זה נגמר בהוצאות שהיו בסך הכל בשליטה".

ומה קורה אם המבצע יהפוך למלחמת התשה?

"האיום שהמלחמה תימשך קיים ואז זה יכול להידמות למשהו שחווינו בתחילת העשור הקודם כמו האינתיפאדה השניה (2005-2000) שפגעה במשק בצורה רצינית והיה גירעון ומשבר בעולם".

איך הבורסה מגיבה למלחמת התשה?

"הבורסה הגיבה בצורה קשה במניות, אג"ח ושער חליפין. ככל שהאירוע יימשך יותר זמן - החשש שזה יהיה יותר דומה לאינתיפאדה השניה. אנחנו עדיין לא שם, אך זה חשש שהולך ועולה ויכול להשפיע על הבורסה".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI: "אם המלחמה תימשך יהיו נזקים משמעותיים ממספר היבטים. זה פוגע בהשקעות, בתיירות ועוד ולכן אני משער שיהיה סיום מדיני או צבאי. זה לא יכול להימשך זמן רב

אחרת נגרר למיתון. ההסתברות לכך לא גבוהה".

מה קרה במלחמות קודמות?

"באינתיפאדה השניה היה גם מיתון עולמי ולכן היום אנחנו במצב פחות גרוע.

מבחינת המט"ח במלחמת התשה נראה פיחות יותר משמעותי במשק. השאלה היא כמה תעלה פרמיית הסיכון של המשק. אני נותן לתרחיש של לחימה מתמשכת הסתברות נמוכה כי הלחץ על הממשלה להיות יותר תקיפה צבאית ולא להיכנס להתשה יגבר".

מה ההשלכות על הכלכלה?

"מלחמת התשה זה תרחיש גרוע למשק. אי אפשר להמשיך לחיות ככה עוד זמן רב ובוודאי שהבורסה לא מתמחרת התמשכות של הלחימה. אם המבצע ימשך נלך לרמת מחירים עם רמת סיכון אחרת, אך חברות יצואניות שלא רגישות לביקוש המקומי דווקא ייהנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות פסגות: "קשה לדעת כמה זמן תימשך הלחימה. אם נשווה את 'צוק איתן' לאינתיפאדה השניה אז שם היה גם איום על מרכז הארץ. ישראל נכנסה בזמנו למיתון שנמשך תקופה ארוכה וזה היה גם בגלל התפוצצות בועת הדוט קום".

מה ההשפעה על המשק ועל הבורסה?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיקי 60 25/08/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    אם היה בורסה בארץ לא היה משבר דיור
  • 3.
    דעתי זוהי מטרתם של ביבי ואופיו דעתיו (ל"ת)
    דעה 25/08/2014 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    התשה 25/08/2014 07:32
    הגב לתגובה זו
    המשק מתבסס על הבועה . והיא תהיה פה לעוד לנצח
  • 1.
    קשקשנים נמאסתם (ל"ת)
    חי 25/08/2014 07:21
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.


ביום שלישי זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק מספקים תובנות על השקעות, מדברים על השקעות AI, על מחירי הדירות לאן? ועצות מ"אנשים שעשו את זה" ליזמים צעירים  - להרשמה