פרופ' שמואל האוזר: "תלושי השכר תלושים מהמציאות ופוגעים במשקיעים"
שמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר השתתף הבוקר באסיפה השנתית ה-23 של איגוד החברות הציבוריות במלון דן תל-אביב. "תלושי השכר תלושים מהמציאות פוגעים בציבור המשקיעים, פוגעים במוניטין של החברה ומנהליה ומזיקים לאמון הציבור בחברה ומנהליה ובכלל שוק ההון", אמר הבוקר. החמרת הרגולציה בשנים האחרונות על ידי רשות ניירות ערך לא הצליחה לעצור את חגיגת השכר של הבכירים בחברות הציבוריות. שמואל האוזר: "אי-שוויון כלכלי פוגע באמון הציבור בשוק הסחיר, במשק הכלכלי ובמרקם החברתי. צריך להיזהר מפונדמנטליזם שוק שאינו מבוקר ופוגע בציבור המשקיעים, דוגמת עסקאות עם בעלי עניין, או חלוקת דיווידנדים שלא על בסיס רווחים אמיתיים, שאינם לטובת כלל בעלי המניות". תיקון 16 ותיקון 20 של רשות ניירות ערך, התערבות המפקחת על הביטוח ושוק ההון דורית סלינגר, וגם הדברים החריפים שאמר שר האוצר, יאיר לפיד לגבי שכר הבכירים - על אלה לא הצליחו להשפיע באופן משמעותי על עלויות השכר הגבוהות של הבכירים. שמואל האוזר: "רוב החברות מתנהלות באופן תקין והוגן. כאיגוד החברות עליכם להוקיע את התופעות הקיצוניות במספר קטן של חברות ובתי השקעות, שפוגעים במוניטין של כלל החברות הציבוריות שלא בצדק. מטרידה אותי העובדה שהשיח הציבורי חסר ולא מדגישים מספיק את העובדה שהפעילות העסקית של החברות הציבוריות היא מנוע צמיחה חשוב למשק הכלכלי. אני רואה זו כמשימה חשובה שלנו כרשות להסיר חסמים רגולטוריים לעידוד היזמות הפעילות העסקית ולהיזהר ש'גל הרגולציה' לא יהפוך ל'אובר רגולציה', אבל לכם כנציגי החברות יש את היכולת, המיומנות וגם האחריות לשנות. אל תחכו לפוליטיקאים או לרגולטורים שיעשו זאת. רגישות ואחריות חברתית מצדכם הם תנאי לשימור אמון הציבור בשוק ההון". דני מרגלית יו"רפירמת רואי החשבון BDO: "מבחינת שווי החברות הגדולות ביותר למול החברות הקטנות ביותר ניתן לראות ששווי השוק של החברות בשוק הישראלי לא רק קטן משמעותית אלא גם הקטליזאטור לחוסר האטרקטיביות. חברות MICRO בישראל אינן אטרקטיביות לציבור להשקעה מכיוון שבעל מניות מהותי קובע את הלך הרוח ודיבידנדים ורווחיות אינם מנוע איכותי להשקעה בחברות בסדר גודל זה. זאת ביחס לארה"ב ואנגליה אשר גם החברות הקטנות מהוות עניין להשקעה מכיוון שיש פוטנציאל למינוף ההשקעה".
- 3.Z 16/06/2014 12:51הגב לתגובה זואף אחד לא רוצה לפעול כאן, פחד מכול דבר, אסור לפעול כי בטוח תעבור על איזה כלל מטופש שמשתנה חדשות לבקרים... מפלצת הרגולציה גדולה על השוק ומחפשת כול הזמן את מי לבקר ואיך "לשפר" את התנאים - הרסתם את השוק...
- 2.רגולציה = שחיתות! 16/06/2014 11:22הגב לתגובה זוהפתרון הוא לא עוד רגולציה, אלא ביטול רגולציה כך שנראה שוק הוגן עם תחרות שלא עוסק בכסת"ח כל היום.
- אין תחרות כי לא מאפשרים תחרות!אני בהפסד 500K כבר (ל"ת)יופיטר שוקי הון 16/06/2014 13:24הגב לתגובה זו
- 1.מנכל שהוא מנהיג ומביא תוצאות חיוביות זכאי לכל שכר (ל"ת)יופיטר שוקי הון 16/06/2014 10:48הגב לתגובה זו
מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה
אנרג'יקס להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.
ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.
מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?
ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק.
ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי
ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- קריסה בענף האנרגיה המתחדשת; סולאראדג' נחתכת ב-19% בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ?
זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים.
שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל
קרנות נאמנות ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.
על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.
במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.
הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.
