מניית רמי לוי צללה 20%, הקרן הזרה MSD לא נשארת בחיבוק ידיים
מניית רמי לוי איבדה 22% מאז השיא אותו רשמי בחודש ינואר ונסחרת כעת בשפל שנתי. מי שמנסה לנצל את המומנטום וממשיך לבסס את הפוזיציה שלו במניה היא קרן MSD אשר ממשיכה להגדיל את הפוזיציה בנייר למרות החולשה היחסית במניה.
אתמול רכשה הקרן מניות של רמי לוי בהיקף כספי של 9.3 מיליון שקל במסגרת המסחר השוטף בבורסה. הקרן רכשה 54,635 מניות לפי מחיר ממוצע של 169.61 שקלים למניה. כעת, לאחר העסקה מחזיקה הקרן ב-8.8% מההון של רמי לוי. הרכישה האחרונה של MSD הייתה ב-7 במאי. אז רכשו הקרן 60,000 מניות לפי מחיר של 177.05 שקלים למניה ובסה"כ 10.6 מיליון שקל.
מנגד, מי שבתקופה האחרונה מקטינה את הפוזיציה היא הקרן השנייה אשר הינה בעלת עניין בחברה - קרן FMR. הקרן מכרה בימים האחרונים מניות של החברה בהיקף משמעותי וכעת מחזיקה ב-8.83% מהמניות של רמי לוי.
- 8.ואי אפשר לישון רעב-המבין יבין (ל"ת)באוכל אין מיתון 19/05/2014 19:44הגב לתגובה זו
- 7.ששיש מיתון רשתות כמו רמי לוי עולות - המחיר שלה בשמים (ל"ת)משה ראשל"צ 19/05/2014 18:14הגב לתגובה זו
- 6.רמי לוי סבלנות לפני פריצה-למי שאין סבלנות אני אוסף (ל"ת)10 סניפים עד 2015 19/05/2014 17:29הגב לתגובה זו
- 5.מי שטיפש סוחר זו מניה להחזיק שנים (ל"ת)באפט 19/05/2014 15:28הגב לתגובה זו
- 4.יסר 19/05/2014 13:32הגב לתגובה זוREAL PRICE
- 3.הצילו אני נשחט במניה הארורה הזאת!!!!!! איפה התחתית???? (ל"ת)אלי 19/05/2014 13:03הגב לתגובה זו
- גם אני 19/05/2014 13:42הגב לתגובה זוגם אני
- 2.המניה יורדת בגלל שהיא מנופחת מדי, לדעתי בלבד (ל"ת)אלוני 19/05/2014 12:45הגב לתגובה זו
- 1.המניה יורדת בגלל מיתון, ולא בגלל התנהלות החברה. (ל"ת)קניה חזקה 19/05/2014 12:24הגב לתגובה זו
- כי מוכרים את המניה המנופחת הזאת (ל"ת)המניה יורדת 19/05/2014 13:06הגב לתגובה זו
- אנונימי 19/05/2014 12:45הגב לתגובה זוויתכן שכדאי לקנות בשער יותר נמוך
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
