מניית רמי לוי צללה 20%, הקרן הזרה MSD לא נשארת בחיבוק ידיים
מניית רמי לוי איבדה 22% מאז השיא אותו רשמי בחודש ינואר ונסחרת כעת בשפל שנתי. מי שמנסה לנצל את המומנטום וממשיך לבסס את הפוזיציה שלו במניה היא קרן MSD אשר ממשיכה להגדיל את הפוזיציה בנייר למרות החולשה היחסית במניה.
אתמול רכשה הקרן מניות של רמי לוי בהיקף כספי של 9.3 מיליון שקל במסגרת המסחר השוטף בבורסה. הקרן רכשה 54,635 מניות לפי מחיר ממוצע של 169.61 שקלים למניה. כעת, לאחר העסקה מחזיקה הקרן ב-8.8% מההון של רמי לוי. הרכישה האחרונה של MSD הייתה ב-7 במאי. אז רכשו הקרן 60,000 מניות לפי מחיר של 177.05 שקלים למניה ובסה"כ 10.6 מיליון שקל.
מנגד, מי שבתקופה האחרונה מקטינה את הפוזיציה היא הקרן השנייה אשר הינה בעלת עניין בחברה - קרן FMR. הקרן מכרה בימים האחרונים מניות של החברה בהיקף משמעותי וכעת מחזיקה ב-8.83% מהמניות של רמי לוי.
- 8.ואי אפשר לישון רעב-המבין יבין (ל"ת)באוכל אין מיתון 19/05/2014 19:44הגב לתגובה זו
- 7.ששיש מיתון רשתות כמו רמי לוי עולות - המחיר שלה בשמים (ל"ת)משה ראשל"צ 19/05/2014 18:14הגב לתגובה זו
- 6.רמי לוי סבלנות לפני פריצה-למי שאין סבלנות אני אוסף (ל"ת)10 סניפים עד 2015 19/05/2014 17:29הגב לתגובה זו
- 5.מי שטיפש סוחר זו מניה להחזיק שנים (ל"ת)באפט 19/05/2014 15:28הגב לתגובה זו
- 4.יסר 19/05/2014 13:32הגב לתגובה זוREAL PRICE
- 3.הצילו אני נשחט במניה הארורה הזאת!!!!!! איפה התחתית???? (ל"ת)אלי 19/05/2014 13:03הגב לתגובה זו
- גם אני 19/05/2014 13:42הגב לתגובה זוגם אני
- 2.המניה יורדת בגלל שהיא מנופחת מדי, לדעתי בלבד (ל"ת)אלוני 19/05/2014 12:45הגב לתגובה זו
- 1.המניה יורדת בגלל מיתון, ולא בגלל התנהלות החברה. (ל"ת)קניה חזקה 19/05/2014 12:24הגב לתגובה זו
- כי מוכרים את המניה המנופחת הזאת (ל"ת)המניה יורדת 19/05/2014 13:06הגב לתגובה זו
- אנונימי 19/05/2014 12:45הגב לתגובה זוויתכן שכדאי לקנות בשער יותר נמוך
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
