מזרחי טפחות: הריבית והמדד שחקו מעט את הרווח ל-264 מיליון שקל
בנק מזרחי טפחות פרסם הבוקר (ה') את התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2014. בשורה התחתונה הרווח הנקי של הבנק ירד ב-6% ביחס לרבעון המקביל והסתכם ב-264 מיליון שקל. הסיבה המרכזית לירידה: ירידה של 0.7% במדד המחירים לצרכן ברבעון הראשון של השנה והריבית הנמוכה במשק. בנק מזרחי טפחות רשם ברבעון הראשון תשואה להון של 11%, ירידה לעומת הרבעון המקביל אשתקד שבו נרשמה תשואה להון של 13.1%. התוצאות הכספיות של הבנק נפגעו ברבעון שחלף מנתונים חיצוניים אשר הובילו לכך שהכנסות הריבית עמדו על 713 מיליון שקל (802 מיליון שקל ברבעון המקביל). הסיבה המרכזית לכך נובעת מהפחתת הריבית במשק. ברבעון המקביל הריבית במשק עמדה על 1.75% וכיום היא עומדת על 0.75%. בנק מזרחי טפחות אשר החזיק בסוף מארס בפקדונות בהיקף של 145 מיליארד שקל נאלץ לספוג את הפחתת הריבית ולהעניק ללקוחות ריבית מסוימת למרות הצניחה החדה בריבית. במקביל, גם מדד המחירים לצרכן אשר ירד ברבעון הראשון בשיעור של 0.7% לא תרם לתוצאות הכספיות של הבנק. לשם השוואה ברבעון המקביל מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי (0%). במקביל, סך ההוצאות התפעוליות של הבנק ברבעון הראשון גדלו בשיעור של 1.4% בלבד. "הדוחות הכספיים של מזרחי-טפחות לרבעון הראשון של 2014 מצביעים על המשך הצמיחה בפעילות הבנק, תוך גידול בהון שלראשונה חצה את קו ה-10 מיליארד שקל ובנתחי השוק באשראי ובפיקדונות", כך אמר היום אלדד פרשר מנכ"ל הבנק במסגרת סקירת הדוחות הכספיים. לדבריו, "על רקע הירידה בביקושים לאשראי במגזר העסקי והתאגידי, פועל הבנק להרחיב משמעותית את היקפי פעילותו במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, בין היתר הודות לזכייתו במכרז של הקרן הייעודית שהקימה המדינה לנושא זה". פרמטר חיובי בביצועי הבנק הייתה היעדר הפרשה לחובות מסופקים. בעוד ברבעון המקביל נרשמה הפרשה של 34 מיליון שקל, ברבעון הנוכחי נרשמו עודפי גבייה של 5 מיליון שקל עבור חובות מסופקים. כלומר, הבנק הצליח לגבות חובות מסופקים מהלקוחות שלו.
מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה
אנרג'יקס להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.
ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.
מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?
ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק.
ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי
ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- קריסה בענף האנרגיה המתחדשת; סולאראדג' נחתכת ב-19% בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ?
זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים.
אלביט עולה 6%, סאפיינס מזנקת ב-40%; לודן טק קופצת ביום המסחר הראשון
מגמה חיובית בבורסה ברקע הדוחות החיוביים; מדד הבנקים עולה 1.5% בהובלת לאומי ופועלים, שמדווחים בצוותא על רווח נקי של מעל 5 מיליארד שקל; סאפיינס נמכרת בפרמיית ענק של כמעט 50%, ופורמולה מערכות תהנה מהמכירה, אלביט עם דוח חזק והזמנה עולה 5%
הדוחות לרבעון השני ממשיכים לזרום ותומכים בשוק המקומי, בשילוב עם עסקת ענק למכירת סאפיינס, כאשר המגמה חיובית בבורסה.
מדד ת"א 35 עולה 1.3%, ומדד ת"א 90 עולה 2.6%, כאן סאפיינס ופורמולה
מערכות מובילות את העליות.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.9%, מדד הביטוח מזנק 2.9%, מדד הנדל"ן עולה 1.4% ומדד הנפט והגז עולה 0.2%.
והנה שוב הסיפור המוכר על המנגנונים של הבורסה שפוגעים במשקיעים הודעת הרכישה של סאפיינס ע"י קרן ההשקעות Advent בפרמיה של כ-48% על מחיר הסגירה אתמול, הייתה אמורה לשלוח את המניה למעלה בחדות. אלא שבשל מגבלת הבורסה בת"א, המתירה בשלב הפתיחה עלייה מקסימלית של 35% ממחיר הסגירה, המניה נפתחה ברמה נמוכה מהותית מהשווי הכלכלי החדש. כבר בפתיחה נרשם מחזור של כ-1.8 מיליון שקל, במחירים של עד 35% מעל אתמול, רחוק מהמחיר שהמניה אמורה להיסחר בו.
משקיעים שהחזיקו פקודות מכירה "ישנות", כאלה שהוזנו מראש ולא בוטלו, מצאו עצמם מוכרים במחיר
נמוך משמעותית משווי העסקה בפועל, והפסידו הזדמנות לממש את מלוא הפער, כאשר הסוחרים הזריזים הרוויחו אחוזים לא רעים. מדובר בעיוות מוכר בשוק ההון הישראלי, שחוזר על עצמו בעיקר בהצעות רכש ומיזוגים עם פרמייה משמעותית, ויוצר פערים שמשקיעים זריזים יודעים לנצל, אך עבור
אחרים הם מתורגמים להפסד ודאי.
- הבינלאומי איבד 2.4%, מזרחי כ-2%; מדד הבנקים ירד 1.5%, ת"א 90 ב-2.1%
- הבנקים איבדו 3%, הפניקס סגרה בירידה של 3.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלביט אלביט מערכות 5.86% דיווחה רגע לפני הדוחות הכספיים על הזמנת ענק - חוזה של 1.635 מיליארד דולר עבור
אספקה של מגוון פתרונות הגנה למדינה אירופאית חרם? אלביט זכתה בחוזה של 1.635 מיליארד דולר לפתרונות הגנה באירופה מדובר בעסקה שממחישה את הפוטנציאל של
הגדלת התקציבים של מדינות באירופה כחלק מהתייחבות מדינות נאטו להגדיל תקציבי ביטחון.
