פרופ' האוזר: "על כל דולר שמתקבל באקזיט המדינה מפסידה 3 דולר"

יו"ר רשות ני"ע: "מספר החברות עם הערת עסק חי הוא 101, שהם כ-17% מהחברות, בדומה למצב בארה"ב; בורסה אטרטקיבית יכולה לסייע לצינון שוק הנדל"ן"
יעל גרונטמן | (1)

"צריך ליצור תשתית כוללת לרבות הפחתה משמעותית במיסים כדי שחברות הייטק ינפיקו בישראל במקום exit. בסימולציה שעשינו ברשות, מצאנו שעל כל דולר של אקזיט, המדינה מפסידה הרבה מעבר לדולר, והוא יכול להגיע גם להפסד של 3 דולר ויותר", כך אמר היום (ד') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע בנאומו בכנס התאגידים השנתי של הרשות לני"ע.

"המשק הכלכלי ניצב בפני אתגרים לא פשוטים וגם שוק ההון, נדבך חשוב מאין כמוהו במשק הכלכלי, ניצב בפני אתגרים לא פשוטים. טוענים בפנינו שבעטיה של הרגולציה אין מספיק הנפקות של מניות, הנפקות אג"ח מתמקדות בהרחבת סדרות, אכיפה מנהלית מאיימת, בורסה עם פוטנציאל לא ממומש ועוד".

לדברי פרופ' האוזר "הכנס היום עומד בסימן של רגולציה חכמה, מידתית, בדגש על מהות ולא דווקנות, מוכוונת צמיחה בתעשייה ובכלכלה הישראלית , בצד אכיפה חזקה. אני מאמין ברגולציה כזו שתורמת ליציבות בשוקי ההון".

יו"ר הרשות ציין כי בסקר של הבנק העולמי מתוך 185 מדינות, שוק ההון בישראל מדורג במקום השישי בעולם בהגנה על המשקיע וזו תעודת כבוד לרגולטור הישראלי. אולם הדגיש "זה לא פוטר אותנו מהחובה להכיר בעובדה ששוק ההון והבורסה הם משאב לאומי שחשוב לקיימו ככזה".

"לידיעתכם, הסקטור הפיננסי בשווקים הפיננסים בעולם תורם כ-9% תל"ג. כלומר, כמעט 1/10 מהצמיחה היא תודות לסקטור הפיננסי. יש הטוענים שאף הרבה יותר מכך".

פרט לצורך לעודד את חברות ההיי טק שינפיקו בבורסה בישראל במקום לצאת לאקזיט על מנת להוביל לצמיחה כללית של המשק מנה פרופ' האוזר עוד מספר מהלכים שנדרשים על מנת להגביר את הצמיחה. לדבריו, "יש קשר חשוב בין גיוס הון בבורסה בהנפקות לבין צמיחה צריך להביא עוד חברות פרטיות, ממשלתיות ורשומות למסחר בחו"ל" ובנוסף "באמצעות שוק ההון אפשר גם להקל על תקציב הממשלה באמצעות מכשירים פיננסים, איגוח מיוחד למימון פרוייקטים לדיור, מימון תשתיות BOT, מימון עסקים קטנים ובינוניים (SMEs)".

"ובצד כל אלה, יתרון נוסף. בורסה אטרטקיבית יכולה לסייע לצינון שוק הנדל"ן".

ב-2014 - עוד הקלות רגולטוריות

לפני שנה פרסמה רשות ני"ע את תוכנית מפת הדרכים שנשענת על 3 רבדים ומפרטת מה הולכת הרשות לעשות בשנים הקרובות עם לו"ז טנטטיבי:

רגולציה - "חייבים להשלים את החקיקה שתאפשר פיקוח על חברות דירוג, זירות מסחר, אפשרות להביא קרנות זרות, תיקון 21 שמטפל בהסדרתן של תעודות סל, PCAOB".

דה רגולציה "הקלות רגולטוריות. לפני שבועיים חוק ההקלות אושר בקריאה ראשונה. בשבועות הקרובים החוק יידון בכנסת ואני מקווה שייכנס לתוקף מהר ככל שאפשר. חוק ההקלות הראשון כולל גם מדרג רגולציה שמשמעותו הקלות לחברות קטנות ובינוניות. במחצית הראשונה של 2014 אנחנו מקווים להציג מקבץ שני של הקלות בהתאם למפת הדרכים. היום תשמעו על ההקלות הללו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פיתוח שוק "הנגשת חברות מו"פ לבורסה, עידוד הנזילות בבורסה, קפ"מ, מערכת הצבעות ועוד".

"כל אלה ועוד עלינו לעשות ויפה שעה אחת קודם. ואולם, במידה רבה, ההצלחה תלויה במצב הכלכלי בישראל ומחוצה לה".

מה קורה בשוק ההון בישראל?

"כמה עובדות: מספר החברות עם הפניית תשומת לב והערות עסק החי בישראל עומד על 164 (29%) בהשוואה ל- 179 בסוף השנה הקודמת. מתוכן מספר החברות עם הערת עסק חי הוא 101 (כ- 17%). 50% מהחברות עם הערת עסק חי הן חברות עם מניות בלבד ורובן הן חברות ביומד. לא פחות חשוב היא העובדה שבארה"ב מצאנו מספר דומה 17% מהחברות עם הערת עסק חי.

"למרות זאת, התופעה של הסדרי החוב הצטמצמה השנה. בשנת 2013 נוספו 7 חברות להליכי הסדרי חוב בהשואה ל- 29 בשנת 2012 ו- 27 בשנת 2011.

פרופ' האוזר פנה לשר האוצר, לפיד, ואמר לו "אני מוכרח לומר שזו לא תקופה לקנא בך. המשק הכלכלי ניצב בפני אתגרים לא פשוטים. אבל בנתונים שהוצגו, אני סבור שיש בהחלט מקום לאופטימיות זהירה בהתחשב במהלכים שהובלת אדוני שר האוצר לצמצום הגרעון".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 11/12/2013 09:58
    הגב לתגובה זו
    מרוב רגולציה אין פה שוק הון! די! נמאס!
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פינרג׳י מזנקת 23%, שוב אנרגיה 6.3%; חלל תקשורת יורדת 5% - המדדים במגמה מעורבת

עליות בחוזים על מדדי המניות בוול סטריט מחלישות את הדולר ומחזקות את השקל, כשהמטבע האמריקאי נופל בכ-1% ונסחר סביב 3.26 שקלים; ההתקדמות בהסדרה בעזה והציפיות להורדת ריבית הפד׳ תומכות במגמה; במקביל המדדים אצלינו במגמה מעורבת, הבנקים מטפסים בעוד חברות הביטוח מאבדות גובה - ומה היה בכנס המשקיעים של אלקטריאון?
מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה מעורבת, הסנטימנט החיובי מאמש נדחק על ידי גורמי המאקרו המקומיים והמגמה החיובית שאפיינה את השעות הראשונות הופכת למעורבת. ת"א 35 עולה 0.3%, בעוד ת"א 90 יורד 0.4%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.4%, בעוד הירידות במדד הביטוח מתמתנות והוא יורד 0.6%, מדד הנדל"ן יורד 0.5% ומדד הנפט והגז יורד 0.2%.

בעוד יומיים ו-7 שעות (רביעי ב-21:00) יפרסם הבנק הפדרלי את החלטת הריבית כשהציפיות בשוק הן להורדת ריבית של 25 נ״ב. ההסתברות הנגזרת מהחוזים על ריבית הפד׳ משקפת כעת כי המשקיעים צופים הסתברות של 96% להורדה של רבע אחוז מה שיעמיד את ריבית הפד׳ בטווח של 3.75-4%. הורדת ריבית מורידה מהאטרקטיביות של הדולר ומחלישה את כוחו, מדד הדולר אינדקס שמודד את כוחו של הדולר מול סל מטבעות מאבד הבוקר קרוב ל-0.1% בעוד אצלינו זה מתבטא בהתחזקות משמעותית יותר של השקל שנתמך בגורמי מאקרו מקומיים כמו ההסדרה הביטחונית בעזה וגם עליות במדדי וול סטריט שדוחפות את המוסדיים לאזן את התיקים עם רכישה של השקל. 


שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר: במחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות מניות חדשות שגייסו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, רובן בתחום הנדל״ן, והמגמה נמשכת גם בחודשים האחרונים. אחת החברות שמבקשות לנצל את הגאות היא סוגת, שמתקרבת להנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב. חברת המזון הוותיקה, שבשליטת קרן פורטיסימו, צפויה לצאת להנפקה עד לסוף השנה, בשווי גבוה מהערכת השוק ב-2021. סוגת, מוכרת למשקיעים ממכירת אורז, סוכר, קטניות ופסטה, ונמצאת באור הזרקורים גם מהצד הציבורי לאחר שספגה ביקורת על העלאת מחירים למרות ירידה במחירי האורז בעולם. 

עם זאת, בשוק כבר נשמעות אזהרות כי גל ההנפקות הנוכחי מתפתח במהירות לשוק חם מדי. הערכות השווי של חלק מהחברות מזנקות לרמות שלא תמיד משקפות את הביצועים בפועל, וחלק מהמשקיעים מזהירים מפני אופוריה שמזכירה את תקופת 2020-2021.


אחד הסקטורים שהיו חלשים בשנים האחרונות היה הקלינטק, והמדד עלה בחצי מהעליות שרשמו המדדים המובילים כמו ת"א 35. עכשיו שהריבית בדרך לרדת עולה השאלה האם זה הזמן של המניות לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים שיכולים לקרות ואיך הם ישפיעו על החברות במדד שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?