פרופ' האוזר: "על כל דולר שמתקבל באקזיט המדינה מפסידה 3 דולר"
"צריך ליצור תשתית כוללת לרבות הפחתה משמעותית במיסים כדי שחברות הייטק ינפיקו בישראל במקום exit. בסימולציה שעשינו ברשות, מצאנו שעל כל דולר של אקזיט, המדינה מפסידה הרבה מעבר לדולר, והוא יכול להגיע גם להפסד של 3 דולר ויותר", כך אמר היום (ד') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע בנאומו בכנס התאגידים השנתי של הרשות לני"ע.
"המשק הכלכלי ניצב בפני אתגרים לא פשוטים וגם שוק ההון, נדבך חשוב מאין כמוהו במשק הכלכלי, ניצב בפני אתגרים לא פשוטים. טוענים בפנינו שבעטיה של הרגולציה אין מספיק הנפקות של מניות, הנפקות אג"ח מתמקדות בהרחבת סדרות, אכיפה מנהלית מאיימת, בורסה עם פוטנציאל לא ממומש ועוד".
לדברי פרופ' האוזר "הכנס היום עומד בסימן של רגולציה חכמה, מידתית, בדגש על מהות ולא דווקנות, מוכוונת צמיחה בתעשייה ובכלכלה הישראלית , בצד אכיפה חזקה. אני מאמין ברגולציה כזו שתורמת ליציבות בשוקי ההון".
יו"ר הרשות ציין כי בסקר של הבנק העולמי מתוך 185 מדינות, שוק ההון בישראל מדורג במקום השישי בעולם בהגנה על המשקיע וזו תעודת כבוד לרגולטור הישראלי. אולם הדגיש "זה לא פוטר אותנו מהחובה להכיר בעובדה ששוק ההון והבורסה הם משאב לאומי שחשוב לקיימו ככזה".
- יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לידיעתכם, הסקטור הפיננסי בשווקים הפיננסים בעולם תורם כ-9% תל"ג. כלומר, כמעט 1/10 מהצמיחה היא תודות לסקטור הפיננסי. יש הטוענים שאף הרבה יותר מכך".
פרט לצורך לעודד את חברות ההיי טק שינפיקו בבורסה בישראל במקום לצאת לאקזיט על מנת להוביל לצמיחה כללית של המשק מנה פרופ' האוזר עוד מספר מהלכים שנדרשים על מנת להגביר את הצמיחה. לדבריו, "יש קשר חשוב בין גיוס הון בבורסה בהנפקות לבין צמיחה צריך להביא עוד חברות פרטיות, ממשלתיות ורשומות למסחר בחו"ל" ובנוסף "באמצעות שוק ההון אפשר גם להקל על תקציב הממשלה באמצעות מכשירים פיננסים, איגוח מיוחד למימון פרוייקטים לדיור, מימון תשתיות BOT, מימון עסקים קטנים ובינוניים (SMEs)".
"ובצד כל אלה, יתרון נוסף. בורסה אטרטקיבית יכולה לסייע לצינון שוק הנדל"ן".
ב-2014 - עוד הקלות רגולטוריות
לפני שנה פרסמה רשות ני"ע את תוכנית מפת הדרכים שנשענת על 3 רבדים ומפרטת מה הולכת הרשות לעשות בשנים הקרובות עם לו"ז טנטטיבי:
רגולציה - "חייבים להשלים את החקיקה שתאפשר פיקוח על חברות דירוג, זירות מסחר, אפשרות להביא קרנות זרות, תיקון 21 שמטפל בהסדרתן של תעודות סל, PCAOB".
דה רגולציה "הקלות רגולטוריות. לפני שבועיים חוק ההקלות אושר בקריאה ראשונה. בשבועות הקרובים החוק יידון בכנסת ואני מקווה שייכנס לתוקף מהר ככל שאפשר. חוק ההקלות הראשון כולל גם מדרג רגולציה שמשמעותו הקלות לחברות קטנות ובינוניות. במחצית הראשונה של 2014 אנחנו מקווים להציג מקבץ שני של הקלות בהתאם למפת הדרכים. היום תשמעו על ההקלות הללו".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
פיתוח שוק "הנגשת חברות מו"פ לבורסה, עידוד הנזילות בבורסה, קפ"מ, מערכת הצבעות ועוד".
"כל אלה ועוד עלינו לעשות ויפה שעה אחת קודם. ואולם, במידה רבה, ההצלחה תלויה במצב הכלכלי בישראל ומחוצה לה".
מה קורה בשוק ההון בישראל?
"כמה עובדות: מספר החברות עם הפניית תשומת לב והערות עסק החי בישראל עומד על 164 (29%) בהשוואה ל- 179 בסוף השנה הקודמת. מתוכן מספר החברות עם הערת עסק חי הוא 101 (כ- 17%). 50% מהחברות עם הערת עסק חי הן חברות עם מניות בלבד ורובן הן חברות ביומד. לא פחות חשוב היא העובדה שבארה"ב מצאנו מספר דומה 17% מהחברות עם הערת עסק חי.
"למרות זאת, התופעה של הסדרי החוב הצטמצמה השנה. בשנת 2013 נוספו 7 חברות להליכי הסדרי חוב בהשואה ל- 29 בשנת 2012 ו- 27 בשנת 2011.
פרופ' האוזר פנה לשר האוצר, לפיד, ואמר לו "אני מוכרח לומר שזו לא תקופה לקנא בך. המשק הכלכלי ניצב בפני אתגרים לא פשוטים. אבל בנתונים שהוצגו, אני סבור שיש בהחלט מקום לאופטימיות זהירה בהתחשב במהלכים שהובלת אדוני שר האוצר לצמצום הגרעון".
- 1.רגולציה = שחיתות! 11/12/2013 09:58הגב לתגובה זומרוב רגולציה אין פה שוק הון! די! נמאס!

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
