חוק הריכוזיות עבר בקריאה שניה ושלישית; "פירמידות - רק במצרים"
הסוף לריכוזיות: מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית את חוק הריכוזיות. הצעת החוק הארוכה עברה פה אחד לאחר דיון ממושך, ובכך באו אל סיומם חודשים ארוכים ואינטנסיביים של דיונים בחוק בוועדת הכספים.
החוק אושר לאחר שוועדת הכספים החמירה חלק גדול מסעיפיו והחילה אותם על גופים רבים שלא נכללו בו בתחילה. חוק הריכוזיות משנה סדרי עולם מבחינת המשק והכלכלה בישראל בשלושה עניינים מרכזיים:
1. חיוב שקילת שיקולי ריכוזיות ותחרותיות בעת הקצאת משאבים של המדינה (בתחומי התשתיות, משאבי טבע, תקשורת וכד').
2. הגבלת השליטה בקבוצה עסקית לשליטה בשתי שכבות פירמידיאליות לכל היותר.
3. הפרדת השליטה בין גוף פיננסי משמעותי (בנק, קרן השקעות וכד') לבין השליטה בגוף ריאלי משמעותי (רשתות שיווק מזון, חברות סלולר, חברות בניין וכד').
עוד קובע החוק, כי רוב חברי הדירקטוריונים בחברות הציבוריות יהיו מטעם הציבור.
רשימת התאגידים הפיננסיים והריאליים המשמעותיים תגובש ע"י הוועדה לצמצום הריכוזיות שבראשה יעמוד הממונה על ההגבלים העסקיים. עוד נקבע, האיסור על תאגיד ריאלי משמעותי להחזיק באמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי, אופן מינוי דירקטורים במבטחים או בקופות גמל ללא שולט, הוראות לעניין ניגוד עניינים ועוד. גורמים שטרם פרסום החוק מחזיקים בו-זמנית בגוף ריאלי משמעותי ובגוף פיננסי משמעותי, יהיו רשאים להמשיך להחזיק בהם, בטרם יצטרכו להכריע ממה הם נפטרים, במשך 4 6 שנים לכל היותר.
"פירמידות, ניתן יהיה לראות רק במצרים"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שהוביל את אישור החוק אצלו בוועדה, אמר כי "אישור חוק הריכוזיות הינו בשורה חשובה ומעודדת לעתיד המשק והכלכלה בישראל. היום שינינו בצורה רדיקלית את מבנה המשק העתידי והתאמנו אותו לצרכים ולאינטרסים האמיתיים של הציבור. אם עד היום כספיו של הציבור הרחב נוצלו ע"י מספר מצומצם של בעלי הון להגדלת רווחיהם בלבד, הרי שמעתה הכספים והרווחים שיופקו מהם יחזרו אל הציבור. החסכונות ובייחוד כספי הפנסיות יהיו מוגנים הרבה יותר מאשר בעבר. בהחלט ניתן לומר כי היום נפל דבר בישראל וכי מעתה, פירמידות, ניתן יהיה לראות רק במצרים".
סלומינסקי הוסיף, כי "אישור החוק הוא בשורה של ממש למעמד הביניים ואף לשכבות החלשות, הוא יוביל להגברת התחרות ברוב ענפי המשק, יפחית את כוח השפעתם של בעלי ההון על מקבלי ההחלטות ויעמיד את האינטרסים של הציבור בראש סדר העדיפויות הכלכלי והמשקי של המדינה".
שלוש הסוגיות העיקריות בחוק:
1. שקילת שיקולי ריכוזיות כלל משקית ותחרות ענפית בעת הקצאת משאבים של המדינה בזיכיונות או ברישיונות בתחומים השונים: תשתיות (סלילת כבישים וכד'), משאבי טבע (קידוחי גז ונפט ועוד), תקשורת ועוד. הדבר כולל התקשרויות של המדינה בחוזה או העברת החזקה בשיעור משמעותי לגורמים פרטיים. לצורך כך, הממונה על ההגבלים העסקיים יוגדר גם כממונה על בחינת הריכוזיות והגברת התחרות ויהיה עליו לגבש רשימת גורמים ריכוזיים. סלומינסקי אמר בעניין זה, כי "מהיום, לא יהיה עוד מצב שבו גורם כלשהו, לרבות בעלי הון, יקבלו לידיהם נכסים ציבוריים ללא בחינה ועיון מדוקדק של יכולות, של ריכוזיות, של עמידה בתנאים וכד'".
2. פירוק פירמידות עסקיות: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידיאלי לשתי שכבות לכל היותר. חברת שכבה שתפר את הוראות החוק בעניין זה, ימונה לה נאמן והחלטות שהתקבלו קודם למינויו יהיו חסרות תוקף. החוק בעניין זה יחול מיד עם פרסומו, אך חברות שביום פרסום החוק הן כבר חברות בעלות שכבה שנייה ויותר, תהיינה רשאיות להמשיך לשלוט בחברות שכבה אחרות בין 4 ל- 6 שנים מיום פרסום החוק. במהלך תקופה זו, בעלי שליטה בפירמידות עסקיות יהיו צריכים להיפטר (למכור חברות שבבעלותם) מחברות שכבה מעבר לשכבה שנייה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 4.רגולציה = שחיתות 10/12/2013 11:15הגב לתגובה זוכל אנשי העסקים הישרים בורחים מישראל. לא רוצים להתעסק עם מדינה שמפקיעה רכוש ללא תמורה.
- 3.יופיטר שוקי הון 10/12/2013 11:11הגב לתגובה זואם לא היה פירמידה של נוחי דנקנר שופר סל וסלקום היו פושטות הרגל ראש הפרמידה נפגעה למשל טומהוק ולא החברות!!!!
- 2.אהרון 10/12/2013 07:56הגב לתגובה זוההגבלות של 40 12 2 מיליארד הם מטיבים עם המחוברים והרבה פרמידות ימשיכו להתקיים לעולם ועד נ
- 1.חזי 10/12/2013 02:23הגב לתגובה זוהגנבים הם פקידי המיסים למימון הפנסיות של השרות הציבורי
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
