פירמידה מצרים
צילום: Leonardo Ramos on Unsplash

הלירה המצרית נפלה מתחילת השנה ב-20%. האינפלציה אצל השכנה מדרום: 31.9%

מתחילת השנה שעברה הלירה המצרית איבדה 60% מערכה ולא בטוח שזה הסוף; מדובר באחד המטבעות החלשים ביותר בעולם בתקופה האחרונה - כשגרועים ממנו רק הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן
נתנאל אריאל | (1)

הלירה המצרית היא אחד המטבעות החלשים ביותר מתחילת השנה הנוכחית עם נפילה של 20% מול הדולר, צניחה חופשית של 60% מאז תחילת השנה שעברה, וזאת כאשר האינפלציה אצל השכנה שלנו מדרום כבר עומדת נכון לחודש פברואר על 31.9% - שיא של יותר מ-5 שנים. אינפלציית הליבה במדינה כבר הגיעה ליותר מ-40%. כלכלנים צופים שהאינפלציה במדינה תגיע ל-36% ברבעון השלישי של השנה. יעד האינפלציה במדינה, אם תהיתם, עומד על 7% בממוצע (לעומת 2% במדינות כמו ארה"ב או 1%-3% בישראל).

בפועל, הביצועים של הלירה המצרית גרועים רק פחות מאשר אלה של הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן, לא ממש רשימה מכובדת. האינפלציה מושפעת גם מהיחלשות המטבע המקומי - כשהוא נחלש - הייבוא נהיה יקר יותר ולכן גם המחירים לציבור.

אחד התנאים של קרן המטבע העולמית בהסכמתה להזרים כסף למצרים היא התחייבות של המדינה לרפורמה כלכלית במדינה תוך 4 שנים.

אחת הסיבות לקטסטרופה בביצועי המטבע במצרים היא חוסר במטבע חוץ. על פי הערכות קרן המטבע הבין לאומית למצרים יש גירעון במטבע חוץ בהיקף של 17 מיליארד דולר ב-4 השנים הבאות - כלומר היא צריכה את הסכום הזה במט"ח כדי לשלם את החובות שלה. בתחילת חודש ינואר פורסם במצרים שממשלתו של א-סיסי הסכימה לעסקה של 3 מיליארד דולר מול קרן המטבע הבינלאומית חודש קודם לכן. כלומר, מחסור במטבע חוץ מוביל לזינוק בשווי שלו. אם אי אפשר להשיג דולר אז אנשים מוכנים לשלם עליו יותר. מנגד - המטבע המקומי לא מצליח להיות מספיק אטרקטיבי מבחינת המקומיים ואלה מחפשים מפלט במטבע זר. כאן אמור להיכנס הבנק המרכזי כדי להזרים נזילות לשווקים, אבל מה הוא עושה כשאין לו כסף זר? הוא בבעיה.

בנוסף, מצרים סובלת גם מהמלחמה באוקראינה, כיוון שהיא יבואנית גדולה של חיטה - בעיקר מרוסיה ואוקראינה. 

אוכלוסיית מצרים, גדלה בקצב של 1.7% לשנה, נמוך מחלק מהמדינות השכנות כמו ירדן (גידול של 2%) אבל הרבה יותר מאשר טורקיה (0.8%) ובוודאי מדינות עם הגירה שלילית כמו סעודיה (0.1%-) או לבנון (1.2%-). אבל מעבר לכך - היא המדינה עם הכי הרבה תושבים במזרח התיכון, כ-110 מיליון איש (לעומת 85 מיליון בטורקיה, 36 מיליון בסעודיה, 11 מיליון בירדן ו-5.6 מיליון בלבנון). כלומר, קצב גידול האוכלוסין שלה גבוה לא רק במונחים של אחוזים אלא גם במספרים מוחלטים. גידול של 1.7% משמעותו עליה של קצת פחות מ-2 מיליון תושבים בשנה, בטורקיה זה תוספת של 850 אלף איש, פחות מחצי. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלומי 05/04/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים להתחמש בכל סוגי הנשקים: צוללות משחתות טנקים מטוסי קרב טילים מסוגים שונים מעניין מאוד מאוד מי האויב שלה??
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.