פירמידה מצרים
צילום: Leonardo Ramos on Unsplash

הלירה המצרית נפלה מתחילת השנה ב-20%. האינפלציה אצל השכנה מדרום: 31.9%

מתחילת השנה שעברה הלירה המצרית איבדה 60% מערכה ולא בטוח שזה הסוף; מדובר באחד המטבעות החלשים ביותר בעולם בתקופה האחרונה - כשגרועים ממנו רק הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן
נתנאל אריאל | (1)

הלירה המצרית היא אחד המטבעות החלשים ביותר מתחילת השנה הנוכחית עם נפילה של 20% מול הדולר, צניחה חופשית של 60% מאז תחילת השנה שעברה, וזאת כאשר האינפלציה אצל השכנה שלנו מדרום כבר עומדת נכון לחודש פברואר על 31.9% - שיא של יותר מ-5 שנים. אינפלציית הליבה במדינה כבר הגיעה ליותר מ-40%. כלכלנים צופים שהאינפלציה במדינה תגיע ל-36% ברבעון השלישי של השנה. יעד האינפלציה במדינה, אם תהיתם, עומד על 7% בממוצע (לעומת 2% במדינות כמו ארה"ב או 1%-3% בישראל).

בפועל, הביצועים של הלירה המצרית גרועים רק פחות מאשר אלה של הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן, לא ממש רשימה מכובדת. האינפלציה מושפעת גם מהיחלשות המטבע המקומי - כשהוא נחלש - הייבוא נהיה יקר יותר ולכן גם המחירים לציבור.

אחד התנאים של קרן המטבע העולמית בהסכמתה להזרים כסף למצרים היא התחייבות של המדינה לרפורמה כלכלית במדינה תוך 4 שנים.

אחת הסיבות לקטסטרופה בביצועי המטבע במצרים היא חוסר במטבע חוץ. על פי הערכות קרן המטבע הבין לאומית למצרים יש גירעון במטבע חוץ בהיקף של 17 מיליארד דולר ב-4 השנים הבאות - כלומר היא צריכה את הסכום הזה במט"ח כדי לשלם את החובות שלה. בתחילת חודש ינואר פורסם במצרים שממשלתו של א-סיסי הסכימה לעסקה של 3 מיליארד דולר מול קרן המטבע הבינלאומית חודש קודם לכן. כלומר, מחסור במטבע חוץ מוביל לזינוק בשווי שלו. אם אי אפשר להשיג דולר אז אנשים מוכנים לשלם עליו יותר. מנגד - המטבע המקומי לא מצליח להיות מספיק אטרקטיבי מבחינת המקומיים ואלה מחפשים מפלט במטבע זר. כאן אמור להיכנס הבנק המרכזי כדי להזרים נזילות לשווקים, אבל מה הוא עושה כשאין לו כסף זר? הוא בבעיה.

בנוסף, מצרים סובלת גם מהמלחמה באוקראינה, כיוון שהיא יבואנית גדולה של חיטה - בעיקר מרוסיה ואוקראינה. 

אוכלוסיית מצרים, גדלה בקצב של 1.7% לשנה, נמוך מחלק מהמדינות השכנות כמו ירדן (גידול של 2%) אבל הרבה יותר מאשר טורקיה (0.8%) ובוודאי מדינות עם הגירה שלילית כמו סעודיה (0.1%-) או לבנון (1.2%-). אבל מעבר לכך - היא המדינה עם הכי הרבה תושבים במזרח התיכון, כ-110 מיליון איש (לעומת 85 מיליון בטורקיה, 36 מיליון בסעודיה, 11 מיליון בירדן ו-5.6 מיליון בלבנון). כלומר, קצב גידול האוכלוסין שלה גבוה לא רק במונחים של אחוזים אלא גם במספרים מוחלטים. גידול של 1.7% משמעותו עליה של קצת פחות מ-2 מיליון תושבים בשנה, בטורקיה זה תוספת של 850 אלף איש, פחות מחצי. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלומי 05/04/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים להתחמש בכל סוגי הנשקים: צוללות משחתות טנקים מטוסי קרב טילים מסוגים שונים מעניין מאוד מאוד מי האויב שלה??
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.