הלירה המצרית נפלה מתחילת השנה ב-20%. האינפלציה אצל השכנה מדרום: 31.9%
הלירה המצרית היא אחד המטבעות החלשים ביותר מתחילת השנה הנוכחית עם נפילה של 20% מול הדולר, צניחה חופשית של 60% מאז תחילת השנה שעברה, וזאת כאשר האינפלציה אצל השכנה שלנו מדרום כבר עומדת נכון לחודש פברואר על 31.9% - שיא של יותר מ-5 שנים. אינפלציית הליבה במדינה כבר הגיעה ליותר מ-40%. כלכלנים צופים שהאינפלציה במדינה תגיע ל-36% ברבעון השלישי של השנה. יעד האינפלציה במדינה, אם תהיתם, עומד על 7% בממוצע (לעומת 2% במדינות כמו ארה"ב או 1%-3% בישראל).
בפועל, הביצועים של הלירה המצרית גרועים רק פחות מאשר אלה של הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן, לא ממש רשימה מכובדת. האינפלציה מושפעת גם מהיחלשות המטבע המקומי - כשהוא נחלש - הייבוא נהיה יקר יותר ולכן גם המחירים לציבור.
אחד התנאים של קרן המטבע העולמית בהסכמתה להזרים כסף למצרים היא התחייבות של המדינה לרפורמה כלכלית במדינה תוך 4 שנים.
אחת הסיבות לקטסטרופה בביצועי המטבע במצרים היא חוסר במטבע חוץ. על פי הערכות קרן המטבע הבין לאומית למצרים יש גירעון במטבע חוץ בהיקף של 17 מיליארד דולר ב-4 השנים הבאות - כלומר היא צריכה את הסכום הזה במט"ח כדי לשלם את החובות שלה. בתחילת חודש ינואר פורסם במצרים שממשלתו של א-סיסי הסכימה לעסקה של 3 מיליארד דולר מול קרן המטבע הבינלאומית חודש קודם לכן. כלומר, מחסור במטבע חוץ מוביל לזינוק בשווי שלו. אם אי אפשר להשיג דולר אז אנשים מוכנים לשלם עליו יותר. מנגד - המטבע המקומי לא מצליח להיות מספיק אטרקטיבי מבחינת המקומיים ואלה מחפשים מפלט במטבע זר. כאן אמור להיכנס הבנק המרכזי כדי להזרים נזילות לשווקים, אבל מה הוא עושה כשאין לו כסף זר? הוא בבעיה.
בנוסף, מצרים סובלת גם מהמלחמה באוקראינה, כיוון שהיא יבואנית גדולה של חיטה - בעיקר מרוסיה ואוקראינה.
אוכלוסיית מצרים, גדלה בקצב של 1.7% לשנה, נמוך מחלק מהמדינות השכנות כמו ירדן (גידול של 2%) אבל הרבה יותר מאשר טורקיה (0.8%) ובוודאי מדינות עם הגירה שלילית כמו סעודיה (0.1%-) או לבנון (1.2%-). אבל מעבר לכך - היא המדינה עם הכי הרבה תושבים במזרח התיכון, כ-110 מיליון איש (לעומת 85 מיליון בטורקיה, 36 מיליון בסעודיה, 11 מיליון בירדן ו-5.6 מיליון בלבנון). כלומר, קצב גידול האוכלוסין שלה גבוה לא רק במונחים של אחוזים אלא גם במספרים מוחלטים. גידול של 1.7% משמעותו עליה של קצת פחות מ-2 מיליון תושבים בשנה, בטורקיה זה תוספת של 850 אלף איש, פחות מחצי.
- למה מצרים לא רוצה את העזתים? הסיבות האמיתיות
- היום שאחרי אישור מתווה הגז - עכשיו הכדור אצל אדם אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.שלומי 05/04/2023 13:37הגב לתגובה זוממשיכים להתחמש בכל סוגי הנשקים: צוללות משחתות טנקים מטוסי קרב טילים מסוגים שונים מעניין מאוד מאוד מי האויב שלה??
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
משקיעים עובדים AIמוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
טראמפ לכד את מאדורו מצד אחד זו זריקת אנרגיה לשוק הנפט אבל מצד שני זה מחמם את היחסים מול סין - המשקיעים יצטרכו לעכל את זה; שבוע של נתוני מאקרו ודוח תעסוקה בשישי - האם שוק העבודה האמריקאי מתקרר ואיך זה ישפיע על ריבית הפד'; שבוע של 'חימום' לעונת הדוחות לרבעון הרביעי מי החברות שידווחו?
וול סטריט אחרי פתיחה ברגל ימין ל-2026 עם עליות קלות ב-S&P ובדאו ונעילה סביב ה-0 בנאסד"ק המשקיעים יחזרו לשוק עם הרבה מאוד לעכל. האירוע שצפוי לרכז את רוב תשומת הלב עם הפתיחה בשני הוא הטלטלה הגיאופוליטית בוונצואלה. המבצע האמריקאי המפתיע בסוף השבוע, שהסתיים בלכידתו של ניקולאס מדורו, נשיא וונצואלה הוא לא רק כותרת מדינית מרעישה אלא אירוע שמשנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי. הנשיא טראמפ כבר הבהיר שארצות הברית "תנהל" את המדינה בתקופת המעבר, וחשף תוכנית שאפתנית להזרמת מיליארדי דולרים מצד ענקיות נפט אמריקאיות לשיקום התשתיות המקולקלות של המדינה.
ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט הגדולים בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות, אבל במשך שנים הפוטנציאל הזה כמעט לא בא לידי ביטוי. הייצור קרס משיא של כ-3.5 מיליון חביות ביום לכמיליון בלבד, בגלל סנקציות, הזנחת תשתיות וניהול כושל. אם ארצות הברית
אכן תאפשר לחברות אמריקאיות להיכנס בהיקף רחב, לשדרג מתקנים ולהחזיר את התפוקה לרמות גבוהות יותר, השוק מתחיל לתמחר תרחיש של היצע עודף בטווח הבינוני. זה מסביר את הלחץ כלפי מטה שנרשם בחוזים על הנפט כבר עם פתיחת המסחר, ואת החשש מפגיעה במחירי האנרגיה אם ונצואלה תחזור
להיות שחקנית משמעותית.
החזרת ונצואלה למגרש האמריקאי משנה גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי. בעשור האחרון המדינה הפכה תלויה כמעט לחלוטין בסין וברוסיה, כאשר כ-80% מיצוא הנפט שלה הופנה לסין. השתלטות אמריקאית על תהליך השיקום והניהול חותכת את אחד מצינורות
האנרגיה האסטרטגיים של בייג'ין, ומכניסה אלמנט של חיכוך נוסף בין המעצמות. המשקיעים מבינים שזה לא אירוע נקודתי, אלא חלק מתמונה רחבה יותר של חזרה אמריקאית אגרסיבית להשפעה ישירה בזירות שנחשבות ל"חצר האחורית" שלה.
מבחינת השווקים, זה יוצר דיסוננס מעניין.
מצד אחד, ירידת מחירי הנפט יכולה לתמוך בירידת אינפלציה, להקל על הפד ולהיות חדשות טובות למניות צרכניות ולסקטורים רגישים לריבית. מצד שני, עלייה במתיחות בין ארצות הברית לסין, ואולי גם לרוסיה, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית, במיוחד במטבעות, בשווקים מתעוררים ובסקטורים
שחשופים לסחר בינלאומי.
- שוקי ההון פותחים את 2026 בעלייה; ומה קורה בחוזים על וול סטריט
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תוך הרקע הגיאופוליטי הסוער הזה נכנס גם הטריגר המאקרו המרכזי של השבוע, דוח התעסוקה האמריקאי, שמגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפד' והשווקים.
