פירמידה מצרים
צילום: Leonardo Ramos on Unsplash

הלירה המצרית נפלה מתחילת השנה ב-20%. האינפלציה אצל השכנה מדרום: 31.9%

מתחילת השנה שעברה הלירה המצרית איבדה 60% מערכה ולא בטוח שזה הסוף; מדובר באחד המטבעות החלשים ביותר בעולם בתקופה האחרונה - כשגרועים ממנו רק הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן
נתנאל אריאל | (1)

הלירה המצרית היא אחד המטבעות החלשים ביותר מתחילת השנה הנוכחית עם נפילה של 20% מול הדולר, צניחה חופשית של 60% מאז תחילת השנה שעברה, וזאת כאשר האינפלציה אצל השכנה שלנו מדרום כבר עומדת נכון לחודש פברואר על 31.9% - שיא של יותר מ-5 שנים. אינפלציית הליבה במדינה כבר הגיעה ליותר מ-40%. כלכלנים צופים שהאינפלציה במדינה תגיע ל-36% ברבעון השלישי של השנה. יעד האינפלציה במדינה, אם תהיתם, עומד על 7% בממוצע (לעומת 2% במדינות כמו ארה"ב או 1%-3% בישראל).

בפועל, הביצועים של הלירה המצרית גרועים רק פחות מאשר אלה של הלירה בלבנון (נפילה של 70%), הבוליבר בוונצואלה, הדולר בזימבבואה והריאל של איראן, לא ממש רשימה מכובדת. האינפלציה מושפעת גם מהיחלשות המטבע המקומי - כשהוא נחלש - הייבוא נהיה יקר יותר ולכן גם המחירים לציבור.

אחד התנאים של קרן המטבע העולמית בהסכמתה להזרים כסף למצרים היא התחייבות של המדינה לרפורמה כלכלית במדינה תוך 4 שנים.

אחת הסיבות לקטסטרופה בביצועי המטבע במצרים היא חוסר במטבע חוץ. על פי הערכות קרן המטבע הבין לאומית למצרים יש גירעון במטבע חוץ בהיקף של 17 מיליארד דולר ב-4 השנים הבאות - כלומר היא צריכה את הסכום הזה במט"ח כדי לשלם את החובות שלה. בתחילת חודש ינואר פורסם במצרים שממשלתו של א-סיסי הסכימה לעסקה של 3 מיליארד דולר מול קרן המטבע הבינלאומית חודש קודם לכן. כלומר, מחסור במטבע חוץ מוביל לזינוק בשווי שלו. אם אי אפשר להשיג דולר אז אנשים מוכנים לשלם עליו יותר. מנגד - המטבע המקומי לא מצליח להיות מספיק אטרקטיבי מבחינת המקומיים ואלה מחפשים מפלט במטבע זר. כאן אמור להיכנס הבנק המרכזי כדי להזרים נזילות לשווקים, אבל מה הוא עושה כשאין לו כסף זר? הוא בבעיה.

בנוסף, מצרים סובלת גם מהמלחמה באוקראינה, כיוון שהיא יבואנית גדולה של חיטה - בעיקר מרוסיה ואוקראינה. 

אוכלוסיית מצרים, גדלה בקצב של 1.7% לשנה, נמוך מחלק מהמדינות השכנות כמו ירדן (גידול של 2%) אבל הרבה יותר מאשר טורקיה (0.8%) ובוודאי מדינות עם הגירה שלילית כמו סעודיה (0.1%-) או לבנון (1.2%-). אבל מעבר לכך - היא המדינה עם הכי הרבה תושבים במזרח התיכון, כ-110 מיליון איש (לעומת 85 מיליון בטורקיה, 36 מיליון בסעודיה, 11 מיליון בירדן ו-5.6 מיליון בלבנון). כלומר, קצב גידול האוכלוסין שלה גבוה לא רק במונחים של אחוזים אלא גם במספרים מוחלטים. גידול של 1.7% משמעותו עליה של קצת פחות מ-2 מיליון תושבים בשנה, בטורקיה זה תוספת של 850 אלף איש, פחות מחצי. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלומי 05/04/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים להתחמש בכל סוגי הנשקים: צוללות משחתות טנקים מטוסי קרב טילים מסוגים שונים מעניין מאוד מאוד מי האויב שלה??
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.