מנכ"לית מטה ההקמה של הבנק הקואופרטיבי: "יש הרבה עמלות"
למרות העמלות והריביות הגבוהות שמרבית הלקוחות משלמים לבנקים, רק 4% ממשקי הבית עברו בשנה האחרונה בנק. חברת
מערכת הבנקאות בישראל היא מהריכוזיות בעולם וחמשת הבנקים הגדולים מספקים מעל 95% מכלל האשראי הבנקאי בארץ. אירה פרידמן, מנכ"לית מטה ההקמה של הבנק, מספרת בראיון ל-Bizportal על היתרונות של בנק קואופרטיבי על פני בנק מסחרי רגיל וכיצד כל האזרחים יוכלו להרוויח מכך.
מה זה בנק קואופרטיבי?
פרידמן: "בנק בבעלות לקוחות ולכן אין ניגוד עניינים. ההנהלה לא נדרשת לייצר תשואה לבעלי השליטה שנמצאים למעלה אלא יש זהות בין הבעלים ללקוחות".
בנק אופק מציע למשקיעים לרכוש מניה אחת במחיר של 3,000 שקל: 1,000 שקל הם לטובת הוצאות ההקמה של הבנק - כסף שיוחזר אם הבנק לא יקום, ועוד 2,000 שקל שישמרו בחשבון נאמנות אצל חברת הרמטיק.
כדי שהעסק יצא לדרך נדרשים 30,000 משקיעים - כ-30 מיליון שקל לצורך הקמת בנק ועוד 60 מיליון שקל לצורך הון עצמי. "עד עכשיו שילמו כמה מאות חברים את התשלום, כל יום אנו מצרפים עשרות אנשים. יש כאן הרבה אידיאולוגיה, הצרכן והעם ירגישו שותפים לבניית הבנק", אומרת פרידמן.
- קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
- הנפט בדרך לשבוע השלילי ביותר מזה חודשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרידמן עבדה בבנק ישראל, בנק לאומי ובבית ההשקעות תמיר-פישמן
פרידמן, בת 38, בעלת תואר MA במנהל עסקים (התמחות מימון) וכלכלה (התמחות מקרו כלכלה) מהאוניברסיטה העברית. בתפקידה האחרון ניהלה את בית ההשקעות תמיר פישמן. היא נולדה בקישינב שבמולדובה ועלתה לישראל בגיל 17 לקריית ארבע ואח"כ קריית גת. במהלך לימודיה עבדה בבנק ישראל ולאחר מכן התקבלה לעבודה בבנק לאומי במסלול ניהול.
בתחילה עבדה כטלרית בסניף הבנק בכיכר ציון בירושלים ובהמשך התקדמה לתפקידי ניהול. כשעבדה בחטיבה העסקית הבינה שתתקשה להתקדם והחליטה לעבור לתמיר-פישמן. תשע שנים עבדה פרידמן בבית ההשקעות ותפקידה האחרון היה מנכ"לית תמיר פישמן ניהול השקעות.
פרידמן: "גם אם לעובד בנק יש כוונות טובות, בסוף הוא עובד לפי הנהלים של הבנק. הצרכנים מרגישים שהבנקים לא מספיק שקופים, שיש הרבה עמלות, שמשהו לא הוגן. יש עמלות לכיסוי הוצאות - הבנקים מחפשים היכן אפשר לגבות עוד ועוד עמלות".
- יו״ר סלע נדלן: “בחודש האחרון הביקושים בבית מאני חזרו. חברות מאוד חזקות במחירים יפים"
- אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות...
שנת 2013 מסתמנת כאחת השנים הטובות של הבנקים בישראל. הרווח הנקי המצרפי של הבנקים: הפועלים, לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט, בינלאומי ואגוד הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר ב-5.7 מיליארדד שקל.
הכנסת הבנקים מריבית בחודשים ינואר-ספטמבר 33.7 מיליארד שקל והכנסות הבנקים מעמלות בחודשים ינואר-ספטמבר הסתכמו ב-11.2 מיליארד שקל.
מה את חושבת על היעילות של המערכת הבנקאית בישראל?
פרידמן: "המערכת הבנקאית בישראל לא יעילה בקנה מידה בינלאומי. יחס היעילות (הוצאות תפעוליות על הכנסות תפעוליות) עומד על 70% וזה מאוד גבוה. בהוצאות השכר והנלוות - אנו מקום שני במדינות ה-OECD אחרי איטליה. הבנקים לא מסוגלים להתייעל, ואילו בבנקים אינטרנטים בעולם יחס היעילות עומד על כ-40%".
אולי העסק שאתם מקימים שייך לאג'נדה קומוניסטית?
פרידמן: "קואופרטיבים מצליחים דווקא במשקים קפיטליסטים. קפיטליזם - זאת לא קוטביות בין המעמדות אלא מעמד ביניים רחב. קואופרטיב מביא להוגנות בעסקים".
איך אפשר לשכנע לקוח לעבור בנק?
- 7.שי 22/12/2013 15:43הגב לתגובה זושוק ההון קשה אז ממציאים את הגלגל, זה לא יעזור .
- 6.מכיר מקרוב 22/12/2013 00:30הגב לתגובה זולדעתי, לא רציני בכלל. לפי מה ששמעתי זה הרבה יחצנות ושום דבר מעבר. אין להם לא תכנית עסקית ולא אנשים מתחום הבנקאות. לגבי מטרות חברתיות, אם אין יכולת להקים בנק, אז הכל באויר בכל מקרה. נשמע כאילו דורון שורר מנסה לקדם את עצמו באמצעות קבוצה של צעירים שרוצים להיכנס לפוליטיקה. בכל מקרה, הייתי מאוד ממליץ לחכות ולראות שקורה משהו לפני שמשקיעים 3,000 שקלים.
- מסוכן ולא סביר 22/12/2013 10:19הגב לתגובה זושוורר כבר הפסיד מאוד מליונים של כספי משקיעים בליטו ובעוד חברות, אז זה רק המשך טבעי. אירה פרידמן מעולם לא עשתה שום תפקיד משמעותי בבנקאות מעבר למשרת סטודנט והשאר חבורת עסקנים בינוניים. בקיצר, אין סיכוי. אגב, גם ה-2000 לא ממש מובטחים. תקראו את החוזה ותבינו (לא שיהיה את מי לתבוע אם זה יתפוצץ, מדובר באגודה שיתופית אחרי הכל)
- 5.מאיר רביב 21/12/2013 16:22הגב לתגובה זויוזמה מעניינת שיכולה להוות תחרות משמעותית לבנקים. שילוב בין קפיטליזם טהור לסוציאל דמוקרטי. אני בעד.
- 4.אבי 21/12/2013 12:03הגב לתגובה זומחיר הקוטג היה לאחר ההפגנה הורדו ל5 שקלים למה חזר המחיר בחזרה ל 6.90 כי בממשלה השרים לא אכפת להם גם אני אם הייתי לוקח משכורת של 35000 גם לא היה אכפת לי אבל אני משלם מיסים פי 2 מהשרים ובסוף לא נשאר לי
- 3.sדוד 21/12/2013 11:55הגב לתגובה זואם אתה שבעה למה שיעזור לקטן זה כמו הממשלה אם משכורות כאלה שהם על חשבון הציבור פו זה לאפף שרים שלו שווים שקל אני בתור עצמאי לא היתי מחזיק אותם אפילו במשכורת של מנמום לכן כך נראה הציבור
- 2.sדוד 21/12/2013 11:50הגב לתגובה זוכול עןד יש חזירים במדינה הקטנים סובלים הכרישים אוכלים את הקטנים זה מתכיל בממשלה שהם יודעים רק אך לכחת את הכסף של הציבור עים משכורות שמנים זה על חשבון הציבור עים היהה להם משכורת כמו של פועל 4800 לחודש זה היהה נראה מדינה אחרת למה הם היו מרגישים כמו פועל אז הם היו עוזרים לציבור לכן הם כרשים הם אוכלים את הקטנים
- 1.עופרה 21/12/2013 11:26הגב לתגובה זואני אשמח להצטרף. הגיע הזמן שהבנקים כמו הסלולר ירגישו שיש תחרות, ירגישו מאוימים ויורידו את הקנסות על זה שהם משחקים עם הכסף שלנו.
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
יו״ר סלע נדלן: “בחודש האחרון הביקושים בבית מאני חזרו. חברות מאוד חזקות במחירים יפים"
לאחר פרסום הדוחות, שוחחנו עם שמואל סלבין - וניסינו להבין טוב יותר את תוצאות החברה. על הביקושים החדשים בבית מאני, על גיוס ההון שנעשה כדי לשפר את התוצאות התפעוליות ועל הציפיות להמשך
סלע נדל״ן סלע נדלן -1.4% ,קרן השקעות במקרקעין (REIT) המחזיקה ומנהלת נדל"ן מניב - פתחה את עונת הדוחות לרבעון השלישי, והייתה הראשונה לעשות זאת נראה כי פתיחת עונת הדוחות מספקת בשורה חיובית לשוק: החברה מציגה צמיחה, יציבות והעלאת תחזיות משמעותית לשנת 2025. ה-NOI השנתי הצפוי עודכן כלפי מעלה לטווח של 355-356 מיליון שקל (לעומת 345–350 קודם לכן), וה-FFO ל- 252-253 מיליון שקל (לעומת 238-242), מה שמעיד על המשך גידול בהכנסות מדמי שכירות ועל שיפור בתפוסה ובתוצאות התפעוליות.
החברה רשמה רווח נקי רבעוני של 69 מיליון שקל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה זינוק של למעלה מ־68% לרמה של 212 מיליון שקל. סלע ביצעה בתקופה זו גם שערוך חיובי של נכסים בהיקף של 121 מיליון שקל, בעיקר בזכות עליית המדד, ביקושים יציבים ועלייה בשכר הדירה במרכזי המסחר. להרחבה בנושא ראו כאן - הראשונה לדווח: סלע נדל"ן מעלה תחזיות ל-2025.
הקרן מחזיקה כיום בנכסים מניבים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל עם שיעור תפוסה של כ-94.8% (לא כולל בית מאני בתל אביב, שבו נרשמה התקדמות בהשכרה), ובמקביל השלימה גיוס הון של כ-160 מיליון שקל בהנפקת אקוויטי שנראית כאחת שמחזקת את המאזן ומאותת על נכונות לחזור לרכישות חדשות של החברה. למרות הריבית הגבוהה, התנודתיות בשוק והמלחמה שעדיין ברקע, סלע ממשיכה לשדר ביטחון.
יו״ר החברה שמואל סלבין מסביר כי האינפלציה המתמתנת והציפייה להורדת ריבית כבר מורגשות בשטח, ומספר על ביקושים חדשים לבית מאני ועל תוכניות להמשך צמיחה זהירה ומדויקת. לאחר פרסום הדוחות, שוחחנו עמו כדי להבין מה עומד מאחורי התוצאות המרשימות, כיצד השפיעה התקופה האחרונה על פעילות החברה, ומה הציפיות לשנה הקרובה ומעבר לכך.
אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת בשוק הנדל״ן מניב ובכלל - איך אתה מסביר את העלייה בתחזיות?
״קודם כל, העלו מחירים בכל ההשכרות החדשות שעשינו שהיו עם חוזים חדשים. התחושה שלנו בחברה היא תחושה טובה לגבי השוק. תוסיף לכך שהתפוסה בנכסים שלנו עלתה ל-95% בקירוב. לכן שיפרנו את התחזית בשני המדדים העיקריים - NOI ו-FFO״
איך התקופה של אי הודאות השפיעה עליכם?
