TV

מנכ"לית מטה ההקמה של הבנק הקואופרטיבי: "יש הרבה עמלות"

אירה פרידמן בראיון ל-BizportalTV, מסבירה - מה זה בנק שנמצא בבעלות הלקוחות. וגם - כמה עולה להיות לקוח של הבנק?
אבי שאולי | (8)

למרות העמלות והריביות הגבוהות שמרבית הלקוחות משלמים לבנקים, רק 4% ממשקי הבית עברו בשנה האחרונה בנק. חברת אופק נוסדה ביוני 2012 כדי לנסות לייצר אלטרנטיבה חדשה - להקים את הבנק הקואופרטיבי הישראלי הראשון. המטרה - להעניק שירותים בעלות נמוכה ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים ובינוניים. מערכת הבנקאות בישראל היא מהריכוזיות בעולם וחמשת הבנקים הגדולים מספקים מעל 95% מכלל האשראי הבנקאי בארץ. אירה פרידמן, מנכ"לית מטה ההקמה של הבנק, מספרת בראיון ל-Bizportal על היתרונות של בנק קואופרטיבי על פני בנק מסחרי רגיל וכיצד כל האזרחים יוכלו להרוויח מכך. מה זה בנק קואופרטיבי? פרידמן: "בנק בבעלות לקוחות ולכן אין ניגוד עניינים. ההנהלה לא נדרשת לייצר תשואה לבעלי השליטה שנמצאים למעלה אלא יש זהות בין הבעלים ללקוחות". בנק אופק מציע למשקיעים לרכוש מניה אחת במחיר של 3,000 שקל: 1,000 שקל הם לטובת הוצאות ההקמה של הבנק - כסף שיוחזר אם הבנק לא יקום, ועוד 2,000 שקל שישמרו בחשבון נאמנות אצל חברת הרמטיק. כדי שהעסק יצא לדרך נדרשים 30,000 משקיעים - כ-30 מיליון שקל לצורך הקמת בנק ועוד 60 מיליון שקל לצורך הון עצמי. "עד עכשיו שילמו כמה מאות חברים את התשלום, כל יום אנו מצרפים עשרות אנשים. יש כאן הרבה אידיאולוגיה, הצרכן והעם ירגישו שותפים לבניית הבנק", אומרת פרידמן. פרידמן עבדה בבנק ישראל, בנק לאומי ובבית ההשקעות תמיר-פישמן פרידמן, בת 38, בעלת תואר MA במנהל עסקים (התמחות מימון) וכלכלה (התמחות מקרו כלכלה) מהאוניברסיטה העברית. בתפקידה האחרון ניהלה את בית ההשקעות תמיר פישמן. היא נולדה בקישינב שבמולדובה ועלתה לישראל בגיל 17 לקריית ארבע ואח"כ קריית גת. במהלך לימודיה עבדה בבנק ישראל ולאחר מכן התקבלה לעבודה בבנק לאומי במסלול ניהול. בתחילה עבדה כטלרית בסניף הבנק בכיכר ציון בירושלים ובהמשך התקדמה לתפקידי ניהול. כשעבדה בחטיבה העסקית הבינה שתתקשה להתקדם והחליטה לעבור לתמיר-פישמן. תשע שנים עבדה פרידמן בבית ההשקעות ותפקידה האחרון היה מנכ"לית תמיר פישמן ניהול השקעות. פרידמן: "גם אם לעובד בנק יש כוונות טובות, בסוף הוא עובד לפי הנהלים של הבנק. הצרכנים מרגישים שהבנקים לא מספיק שקופים, שיש הרבה עמלות, שמשהו לא הוגן. יש עמלות לכיסוי הוצאות - הבנקים מחפשים היכן אפשר לגבות עוד ועוד עמלות". שנת 2013 מסתמנת כאחת השנים הטובות של הבנקים בישראל. הרווח הנקי המצרפי של הבנקים: הפועלים, לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט, בינלאומי ואגוד הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר ב-5.7 מיליארדד שקל. הכנסת הבנקים מריבית בחודשים ינואר-ספטמבר 33.7 מיליארד שקל והכנסות הבנקים מעמלות בחודשים ינואר-ספטמבר הסתכמו ב-11.2 מיליארד שקל. מה את חושבת על היעילות של המערכת הבנקאית בישראל? פרידמן: "המערכת הבנקאית בישראל לא יעילה בקנה מידה בינלאומי. יחס היעילות (הוצאות תפעוליות על הכנסות תפעוליות) עומד על 70% וזה מאוד גבוה. בהוצאות השכר והנלוות - אנו מקום שני במדינות ה-OECD אחרי איטליה. הבנקים לא מסוגלים להתייעל, ואילו בבנקים אינטרנטים בעולם יחס היעילות עומד על כ-40%". אולי העסק שאתם מקימים שייך לאג'נדה קומוניסטית? פרידמן: "קואופרטיבים מצליחים דווקא במשקים קפיטליסטים. קפיטליזם - זאת לא קוטביות בין המעמדות אלא מעמד ביניים רחב. קואופרטיב מביא להוגנות בעסקים". איך אפשר לשכנע לקוח לעבור בנק? פרידמן: "הלקוח צריך להבין שהגיע הזמן לעשות משהו ולא לקטר. בנק חברתי זה הפתרון לקיטורים ולכעסים של כולנו. אפשר לנהל בנק במרווח יותר נמוך לא צריך 6.5% וכל אחד מאיתנו ירגיש זאת בכיס שלו בריביות שמקבלים על פקדונות ובריביות שמשלמים על אשראי וגם בנגישות אשראי".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שי 22/12/2013 15:43
    הגב לתגובה זו
    שוק ההון קשה אז ממציאים את הגלגל, זה לא יעזור .
  • 6.
    מכיר מקרוב 22/12/2013 00:30
    הגב לתגובה זו
    לדעתי, לא רציני בכלל. לפי מה ששמעתי זה הרבה יחצנות ושום דבר מעבר. אין להם לא תכנית עסקית ולא אנשים מתחום הבנקאות. לגבי מטרות חברתיות, אם אין יכולת להקים בנק, אז הכל באויר בכל מקרה. נשמע כאילו דורון שורר מנסה לקדם את עצמו באמצעות קבוצה של צעירים שרוצים להיכנס לפוליטיקה. בכל מקרה, הייתי מאוד ממליץ לחכות ולראות שקורה משהו לפני שמשקיעים 3,000 שקלים.
  • מסוכן ולא סביר 22/12/2013 10:19
    הגב לתגובה זו
    שוורר כבר הפסיד מאוד מליונים של כספי משקיעים בליטו ובעוד חברות, אז זה רק המשך טבעי. אירה פרידמן מעולם לא עשתה שום תפקיד משמעותי בבנקאות מעבר למשרת סטודנט והשאר חבורת עסקנים בינוניים. בקיצר, אין סיכוי. אגב, גם ה-2000 לא ממש מובטחים. תקראו את החוזה ותבינו (לא שיהיה את מי לתבוע אם זה יתפוצץ, מדובר באגודה שיתופית אחרי הכל)
  • 5.
    מאיר רביב 21/12/2013 16:22
    הגב לתגובה זו
    יוזמה מעניינת שיכולה להוות תחרות משמעותית לבנקים. שילוב בין קפיטליזם טהור לסוציאל דמוקרטי. אני בעד.
  • 4.
    אבי 21/12/2013 12:03
    הגב לתגובה זו
    מחיר הקוטג היה לאחר ההפגנה הורדו ל5 שקלים למה חזר המחיר בחזרה ל 6.90 כי בממשלה השרים לא אכפת להם גם אני אם הייתי לוקח משכורת של 35000 גם לא היה אכפת לי אבל אני משלם מיסים פי 2 מהשרים ובסוף לא נשאר לי
  • 3.
    sדוד 21/12/2013 11:55
    הגב לתגובה זו
    אם אתה שבעה למה שיעזור לקטן זה כמו הממשלה אם משכורות כאלה שהם על חשבון הציבור פו זה לאפף שרים שלו שווים שקל אני בתור עצמאי לא היתי מחזיק אותם אפילו במשכורת של מנמום לכן כך נראה הציבור
  • 2.
    sדוד 21/12/2013 11:50
    הגב לתגובה זו
    כול עןד יש חזירים במדינה הקטנים סובלים הכרישים אוכלים את הקטנים זה מתכיל בממשלה שהם יודעים רק אך לכחת את הכסף של הציבור עים משכורות שמנים זה על חשבון הציבור עים היהה להם משכורת כמו של פועל 4800 לחודש זה היהה נראה מדינה אחרת למה הם היו מרגישים כמו פועל אז הם היו עוזרים לציבור לכן הם כרשים הם אוכלים את הקטנים
  • 1.
    עופרה 21/12/2013 11:26
    הגב לתגובה זו
    אני אשמח להצטרף. הגיע הזמן שהבנקים כמו הסלולר ירגישו שיש תחרות, ירגישו מאוימים ויורידו את הקנסות על זה שהם משחקים עם הכסף שלנו.
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? והאם יש סיבה לנפילה באלביט?

השבוע ידווחו הבנקים על תוצאות - מה צפוי שם? והאם הסנטימנט השלילי יימשך?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%. 

אלביט מערכות -1.39%   צפויה לרדת  מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה. 

המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם  בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3. 

ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35  לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר. 

המשקיעים גם חוששים מהשפעה של הרחבת הלחימה על נתוני המאקרו. מלחמה עצימה יותר תידרש גיוס מילואים שמוערך בכ-250 אלף איש, תפגע בצמיחה במשך, תדחה את הפחתת הריבית. מלחמה לא טובה לכלכלה, במיוחד מלחמה מתמשכת.