אהרון פוגל: "ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל - שלא יעז"
"אי אפשר לנהל כיום חברה ציבורית, ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל שלא תעז", כך אמר אהרון פוגל, לשעבר יו"ר מגדל, בפאנל בנושא 'רגולציה ויעילות ותפקודו הכלכלי של שוק ההון' בכנס שוק ההון של הקריה האקדמית אונו. "יכולת היזמות שלך תלך ברגע שתנפיק. גם האכיפה המינהלית שקונסת ישירות מנהלים בברות ציבוריות משנה את כל התמונה וגורמת למנהלים להימנע מפעילות שאינה אלמנטרית. יכול להיות פה נפלא אבל עושים את הכל כדי שזה לא יקרה".
פוגל המשיך: "צריכה להיות פה גם מדיניות מס נורמלית אבל אין פה. יש מקום לתמיכת המדינה למשל להשתתף בסיכון במקרה של חברות שנשענות על מחקר ופיתוח. רגולציה זה דבר חשוב ביותר , חייבים לעשות רגולציה ששומרת על המשקיע ועל ביטחונו של האזרח באופן שקוף, אבל הרגולציה בעולם המערבי היא אחד הגורמים לעיכוב בצמיחת העולם, ואצלנו הגזימו עוד הרבה מעבר לכך".
גבאי: "הבורסה לא התאימה את עצמה לעולם"
יורם גבאי, הכלכלן הראשי של פעילים ניהול תיקי השקעות, אמר בפאנל: "מה שקרה בישראל זה שבשנת 2005 עברנו למעשה לשוק הון פתוח. אז נוצרה דילמה, כי בעוד שעל החברות נכפה לעבור את התהליך של הגלובליזציה, שוקי ההון בישראל נותר מפגר מבחינה זו. לא הצלחנו ליצור כדאיות להנפקות. הבורסה לא התאימה את עצמה לעולם וכמו הכדורגל הישראלי גם שוק ההון הוא משעמם ואינו פועל לפי בנצ'מארק עולמי. יש עוד הרבה צעדים שצריך לעשות פה על מנת שיהיה כדאי לפעול פה".
"איבדנו הרבה מאוד השקעות פיננסית כשעברנו מרשימת המדינות המתפתחות למדינות המפותחות. הגלובליזציה של שוקי ההון בעולם הם אתגר אבל זה לא צריך להוביל לנסיגה אלא דווקא הרגולטור צריך לעמוד באתגר כיצד אנחנו יכולים להפוך ליותר אטרקטיביים בעיני המשקיעים בעולם", הוסיף גבאי.
- התמונה מהקמפוס באונו - שמעוררת הבוקר זעזוע בפייסבוק
- זליכה על המע"מ 0%: "מעולם לא נתקלתי בהצעה כ"כ מטומטמת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונס: "מידת אטרקטיביות גדולה יותר בעולם"
אלי יונס, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר בתגובה לדברי פוגל וגבאי: "אני אף פעם לא הייתי במשחק כדורגל, אבל מה שאהרון ויורם אמרו משתקף בפעילות הפיננסית בישראל. האשראי יורד, הבנקים מצליחים לעמוד בכל הדרישות מהן, שוק ההון לא עומד תחת אשראים יוצאי דופן. כלומר יש כלים למתן אשראי אבל החברות לא מגיעות אליו. ברור לחלוטין שמשהו לקוי בשיטה שבה הכסף שעובר מבנק ישראל לבנקים חוזר לבנק ישראל בלי להגיע לשוק. אני אומר לך חד וחלק שהבנקים מעמידים אשראי לעסקים ראויים, אבל הבעיה היא מקורות האשראי לפעילות היזמית. אין השקעות בגלל שיש רשימה ארוכה של חששות מפני מתן אשראי לעסקים שחוסר הודאות בהם גדול יותר. יש גם תשלום על הגלובליזציה ומידת האטרקטיביות הגדולה יותר שקיימת לשווקים בעולם".
פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, אשר הנחה את הפאנל, אמר: "יש תחושה עזה ששוק ההון גוזל את הציבור והעשירונים הנמוכים בכלל לא נמצאים בבורסה". בכך ניסה זליכה להפנות אצבע מאשימה לבנקים.
על כך עונה לו יונס, "למערכת הבנקאית בחוק אסור לפעול לעידוד הציבור להיכנס לשוק ההון. בישראל יש גם מגבלות על הבנקים בפעילות בשוק ההון".
"בסביבת ריביות נמוכה הייתה צריכה להיות הקצאה גבוהה יותר לשוק המניות והאג"ח הקונצרני, אם אנחנו לא ניקח סיכונים למעשה אנחנו נאכל את ההון שלנו. יש דילמה בקרב הציבור שהיא לא נכונה ביחס למידת הסיכון שמוכנים להשקיע באפיקים השונים", הוסיף גבאי.
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- 6.איזה גבר אתה (ל"ת)שי 26/11/2013 16:03הגב לתגובה זו
- 5.ש.ק 26/11/2013 12:40הגב לתגובה זופוגל אם לא ינפיקו בבורסה,ממי תוכל לקחת משכורת ענקית,מי יתן לך מצנחי זהב.יותר לך שתסתום.
- 4.אבי 26/11/2013 12:31הגב לתגובה זואם הבורסה בסי למה לא מורדים אותה זה לא אומר שהי בסוף השנה תיקון של 4 אחוז או יותר זה לא נותן כלום למארכת לתפקד
- 3.הכריש 26/11/2013 12:28הגב לתגובה זואין מקום ליכנס ואין מקום ליסחור במצב שהסי בפתח
- 2.הכריש 26/11/2013 12:27הגב לתגובה זוהבורסה בסי חייב תיקון למרות שהו בסוך השנה אין מנוס שביל מסחר אוגן חייב תיקון לפחות של 3 אחוז
- 1.רגולציה = שחיתות! 26/11/2013 12:16הגב לתגובה זומרוב רגולציה אין פה שוק - רק כיסתוח אחד גדול!
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברההביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק, עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו
ועלויות של חברה ציבורית
חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52% הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.
החברה פיתחה
מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם
הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.
על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.
החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.
נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.
- איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
- מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.
