ראיון סופ"ש

יוסי ורדי: "החברות האלה עוד ישלטו על החיים שלנו" - האם הוא קונה טוויטר?

גורו ההשקעות ההיי-טק בראיון ל-Bizportal על הנפקת הענק והחוסן של חברות האינטרנט הגדולות - "האם פייסבוק כאן לתמיד?"
נושאים בכתבה טוויטר יוסי ורדי

אחרי מה שנחשבת להנפקה השניה בגודלה בתחום האינטרנט בשנים האחרונות, טוויטר החלה להסחר ביום חמישי בוול סטריט. המחיר בהנפקה נקבע על 26 דולר למניה המשקף שווי שוק של 14.2 מיליארד דולר לחברת המיקרובלוגינג. האם מדובר במחיר מציאה שבעוד שנה אפשר יהיה לגחך עליו? מדוע המשקיעים מאמינים כל כך בחברה שרשמה מתחילת השנה הפסד של 134 מיליון דולר? והאם חברות כמו גוגל, טוויטר ופייסבוק ימשכי לשלוט כאן עוד הרבה שנים?

כדי לקבל קצת חומר למחשבה בנוגע לשאלות האלה, Bizportal תפס את גורו ההשקעות הישראלי, יוסי ורדי (71), לשיחה על טוויטר ואולי גם קצת מעבר לכך.

יוסי, מחיר של 26 דולר למניה ושווי שוק של 14 מיליארד - זו מציאה?

"קודם כל קשה מאוד להתנבא בדברים האלה, כשגוגל הנפיקה חשבו שזה יקר, ומאז המחיר שלה עלה. כשנטסקייפ הנפיקה חשבו שזה יקר, המניה קפצה בהתחלה ואחר כך נעלמה לחלוטין, אז באמת שקשה לדעת. מה שכן, אוכל להגיד דבר אחד לטובת טוויטר: בסופו של דבר האינטרנט זה מרקט-פלייס אחד ענק שיש בו היום שני מיליארד לקוחות שחוצים גבולות ואין למיקום שלהם שום חשיבות."

"בכל תחום יש שחקן אחד גדול באמת או מקסימום שניים מרכזיים. אם זה גוגל כמנוע חיפוש ואם זו פייסבוק כרשת חברתית וכן הלאה. יש מקום לאחד ענק ולכמה זנבות קטנים לידו - המקום הזה הוא שופינג סנטר עם שוק של שני מיליארד לקוחות שעוד יגדל בעתיד גם לשלושה וארבעה מיליארד ויש מקום בכל תחום רק לשופינג סנטר אחד גדול".

ורדי בכל זאת מתייחס לשאלת השווי של המניה כשהוא מצביע על הנקודה העיקרית הנוגעת לפוטנציאל של החברה: "טוויטר יצרו את הספייס הנוכחי שלהם ויש להם הרבה משתמשים. למעשה הם השתלטו על מקום מסוים באינטרנט עם הרבה תנועה. הבעיה היחידה שלהם כרגע היא למצוא את המודל העיסקי, אבל כשיש לך 230 מיליון משתמשים - במוקדם או מאוחר הם ימצאו את המודל ומחיר המניה יעלה בהתאם. מחיר המניה אולי גבוה עכשיו, אבל המיוחדות שלהם בתחום, מה שהם מציעים ולעובדה שטוויטר שולטת בתחום שלה - יש לזה ערך רב מאוד. נכון, חובת ההוכחה לבניית המודל העסקי מוטלת עליהם, אבל לא יהיו עוד הרבה דברים דומים לטוויטר ואת זה אפשר להגיד גם על לינקדאין, גוגל, פייסבוק, נטפליקס, אמזון או אי-ביי."

"ועכשיו", אומר ורדי, "תשאל אותי את השאלה הכי חשובה..."

- "איזו שאלה?"

-"תשאל אותי אם השקעתי בטוויטר..."

תגיד יוסי, השקעת בטוויטר?

"לא, לא קניתי. אני מעדיף להשקיע בשלבים יותר התחלתיים של מיזמים, דבר שיוצר את הערך לחלק היצירתי של היזמים בתחילת הדרך. אתה יודע, צריך להשאיר לאחרים אפשרות להתפרנס בכבוד..." הוא מתבדח.

אתה רואה בחברות כמו טוויטר ופייסבוק, חברת בלתי ניתנות לערעור?

כאלה שאמורות לשלוט בתחומים שלהן עוד הרבה שנים או שהדינמיקה של התחום הזה רחוקה מלהבטיח דבר כזה?

"להגיד שאי דבר שיכול לערער אותן, זו אמירה חזקה, אבל כן, יהיה מאוד קשה לערער את השליטה שלהן. תבין, היום האינטרנט כבר בשל יותר. נכון, היום אין כבר את מנוע החיפוש אלטה ויסטה למשל, אבל היום הרבה יותר קשה לערער את השליטה של ווטס-אפ, גוגל או פייסבוק בגלל אופי השוק."

"מה שכן", מוסיף ורדי, "לא כל דבר שהענקיות האלה מנסות להיכנס אליו מצליח. גוגל סגרו למעלה מחמישים פרוייקטים שהחלה בהם והם כשלו. הם מנסים לשחזר את ההצלחות שלהם מתחום מנוע החיפוש והמפות, אבל זה לא פשוט אפילו עבורם."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לסיום, אתה חושב שהכיוון הוא השתלטות הולכת וגדלה של האינטרנט והחברות הענקיות האלה על החיים שלנו?

"אני אתן לך דוגמא פשוטה. אתה יודע על כמה אי-מיילים אני עונה היום? בוא נגיד שלוקח לי 7 שעות לענות על אי-מיילים שאני מקבל ביום אחד. על כמה אי מיילים אתה עונה היום לעומת לפני 4 שנים? ברור שיותר. מספר המשתמשים רק יגדל. הצריכה דרך האינטרנט רק תגבר. הצורות להשגת תועלת מהרשת משתכללות, אבל יותר קשה לברור את האינפורמציה שאתה באמת צריך וקשה יותר ויותר להשתחרר ממנה. זה משפר את היחס בין האות לבין עוצמת הרעש. המצב לא יהיה יותר טוב, זה רק ישתלט לנו על החיים ויהיה יותר גרוע."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סמי 09/11/2013 13:14
    הגב לתגובה זו
    לא גורו ולא נעליים . הילד שלו מאוד הצליח . זה לא עושה אותו לגורו .
  • דיי להיות קטנוני וצר עין (ל"ת)
    לילוש 09/11/2013 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברים 09/11/2013 12:58
    הגב לתגובה זו
    הוא הגיעה לקוו אדום שהוא דיבר אם ביבי רק יודעה לדבר בלי מעשים יותר טוב שישב בבית ויתן לליברמן לעבוד
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור 0%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.