תגובות

"יש משחתות אמריקניות ליד סוריה ואי אפשר לדעת איך הסיפור הזה יגמר - שוק המניות עלול להמשיך לאבד גובה"

המעו"ף צולל 1.7%, הויקס מזנק. Bizportal שוחח עם מנהלי השקעות לגבי סבב ההסלמה בגיזרה הסורית - הזדמנות קניה או סכין נופלת?

הבורסה בת"א נסחרת ביום המסחר השלישי לשבוע בירידות שערים חדות ותחת לחץ מכירות כבד, בהובלת מניות הבנקים שנחתכות ב-2.3% (לסקירה המלאה וניתוח של גורביץ' לגבי רמת התמיכה במעו"ף - לחץ כאן). המשקיעים חוששים מתקיפה אפשרית של ארה"ב בסוריה על רקע דבריו של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי אמש כי "סוריה תהיה חייבת לתת את הדין על השימוש בנשק הכי נורא בעולם". Bizportal שוחח עם מנהלי השקעות וכלכלנים במטרה לבחון האם מדובר בפאניקה רגעית של המשקיעים או חשש מוצדק מהשלכות תקיפה אפשרית.

יניב חברון , הכלכלן הראשי בבית ההשקעות אקסלנס, אומר הבוקר ל-Bizportal כי "אפשר לראות הבוקר את הלחץ דרך המסחר באג"חים, שם יש ירידות של 0.4%-0.5%. באופן כללי יש בשווקים בחו"ל מקום למימוש אחרי ראלי של 20% מתחילת השנה, בטח כאשר הראלי אז היה בחלקו הגדול ראלי של היעדר אלטרנטיבות. אז עכשיו כשיש עליית תשואות, נוצרות אלטרנטיבות. לגבי השוק המקומי, פה רואים הסלמה גיאופוליטית. יש עכשיו משחתות אמריקניות ליד סוריה, ואי אפשר לדעת איך זה יגמר - לדעתי זו נקודה טובה למימוש. אנשים מסתכלים על המעו"ף ואומרים שגם ככה הוא לא עלה, אבל אם תסתכל על מניות במדד ת"א-75, תראה שחלק גדול מהן רשמו עליות של עשרות אחוזים - ויש מקום למימוש לנוכח חוסר הוודאות. בקיצור אני לא חושב שזו הזדמנות קניה עכשיו".

דני ירדני , סמנכ"ל השקעות בבית ההשקעות אלטשולר שחם, לא סבור שיש לבצע שינויים כלשהם בתיק ההשקעות. לדבריו, "אם בוחנים את ההיסטוריה של השנים האחרונות, אזי כל אירוע צבאי כזה או אחר שהיה בגבולות הגזרה המוכרים לא השפיע באופן ניכר על הבורסה ועל הכלכלה ישראלית. בטווח הארוך, השפעת אירוע לחימה על הכלכלה הישראלית הייתה שולית. אולם, הפחד הוא שההסלמה תתפתח למחוזות אחרים שלא היינו בהן בעבר ומכאן מגיעות ירידות השערים בבורסה".

עוד הוסיף ירדני כי "אם לא יפלו טילים על ישראל אז מדובר בפאניקה מוגזמת לדעתי. בסופו של דבר, חשוב להבין שבמידה ובשאר אל אסד יורד מהשלטון זה לא בהכרח טוב לישראל אבל גם לא בהכרח רע. הוא לא היה וגם לא יהיה ידיד של ישראל".

זיו ספיר , סמנכ"ל ההשקעות במגדל שוקי הון, גם הוא אינו סבור שמדובר בהתפתחות דרמטית, אם כי עדיין לדעתו אין מדובר בהזדמנות קנייה. לדבריו, "אם ניקח את המצב היום, חוסר הוודאות המוניטרית משפיעה על השווקים הגלובליים. גם מצב הבורסה הישראלית אינו תורם למצב. לדעתי, נותנים לפשרות של תקיפה אפשרית בסוריה עודף נמשקל. המניות לא יירדו בגלל סוריה אלא אם כן יקרה פה משהו בקנה מידה קולוסאלי".

האם מדובר לדעתך בהזדמנות קנייה של מניות בבורסה בת"א?

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משחטות או משחתות ,אנו רוצים את הבשן חזרה . (ל"ת)
    בא 27/08/2013 14:32
    הגב לתגובה זו
  • בא 27/08/2013 14:43
    הגב לתגובה זו
    ממובן אחד .
  • 5.
    בא 27/08/2013 14:06
    הגב לתגובה זו
    וזקוקים לשיפוץ .
  • 4.
    ארה"ב תכניע את סוריה ב10 דקות זה לא כוחות (ל"ת)
    כלכלן 27/08/2013 12:55
    הגב לתגובה זו
  • ראית יותר מדי סרטים דלי תקציב (ל"ת)
    snupon 27/08/2013 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זהיב עצבנים 27/08/2013 12:30
    הגב לתגובה זו
    לא ציפיתי אחרת..יוסי פינק וביזפורטל תמיד חוגגים על הדם... זורעים פניקה ומזילים ריר...ואני מזהיר את הפחדנים מניסיון קודם בעופר יצוקה..הירידות היו זמניות והתחלפו לירוק כהה
  • snupon 27/08/2013 13:12
    הגב לתגובה זו
    אתה אף פעם לא יכול לדעת מתי יבוא ברבור שחור . סביר להניח שלא יקרה כלום,סביר להניח שאם יקרה משו אחרי מספר ימים הבורסה תחזור למקומה. כי ככה אנחנו למדנו שקראו בדיוק במבצעים כאלה. אבל מה יקרה אם פתאום ארה''ב תשאר פה שנה ? מה יקרה אם אירן תצטרף ? הכל יכול לקרות. צריך לחכות ולראות מה יקרה .כי מי שינסה לנבא מה יקרה סופו מר
  • 2.
    כסף ודם הולכים יד ביד (ל"ת)
    snupon 27/08/2013 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כסף על השולחן טירוף ! (ל"ת)
    snupon 27/08/2013 11:52
    הגב לתגובה זו
מנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאימנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח ממשיך לרדת - מה קורה בשוק והמניות הבולטות

המדדים המובילים נסחרים עם נטייה לירידות, טאואר חזרה עם ארביטרז' שלילי; וגם - על המכפילים של מניות הבנקים ומניות הביטוח

מערכת ביזפורטל |

אחרי שאתמול המדדים עלו,  היום הסקפטיות חוזרת לאחוזת בית. המדדים המובילים יורדים ובעיקר תחום הביטוח והנדל"ן. 

נוצר מצב שמכפילי הרווח התנתקו מהממוצע הרב שנתי. חברות הביטוח לדוגמה במכפיל רווח מייצג גבוה ביחס לעבר, הבנקים דווקא לא במכפיל רווח יקר, וזה מעלה אסטרטגיה מעניינת - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח 


אמש המדדים בוול-סטריט סיימו בעליות שערים, כאשר המשקיעים הגיבו בשילוב של אופטימיות זהירה לנוכח תוצאות חיוביות מעונת הדוחות והקלה במתיחות הסחר בין ארצות הברית לסין. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו במקצת, בעוד מדד S&P 500 עלה ב־1.1%, בדרכו לרשום את העלייה הדו־יומית החדה ביותר מאז חודש יוני. הנאסד״ק קפץ גם כן ב-1.4% בדרך לשיא חדש. מי שבלטה אתמול בוול סטריט לחיוב הייתה אפל Apple 3.94%   שרשמה שיא חדש של כל הזמנים אחרי  שדרוג דירוג האנליסטים ונתוני מכירות חזקים לאייפון 17, אך בשוק נותרת ספקנות לגבי שווי החברה הגבוה והאם הביקוש הנוכחי מצדיק את העלייה הדרמטית במחיר. להרחבה - אפל בשיא כל הזמנים - האם האייפון 17 יציל את 2025?


מניות במוקד

סולאיר סולאיר -3.49%   חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת פורטפוליו סולארי בפולין בהספק של 200-270 מגה-וואט, בהיקף מוערך של כ-180 מיליון אירו. מרבית הפרויקטים כבר מחוברים לרשת, והם צפויים להניב הכנסות שנתיות של כ-25 מיליון אירו, EBITDA של 19 מיליון אירו ו-FFO של 16 מיליון אירו. מדובר בהסכמים עם מחיר מובטח ל-15 שנים על כ-75% מהייצור (CfD), כשיתרת החשמל תימכר בשוק החופשי. העסקה תתבסס על מימון פרויקטאלי מבנקים אירופיים בשיעור מינוף של 60%-70% ותכלול גידור מטבע. עסקה חדשה לסולאיר בפולין עם צפי הכנסות שנתי של 25 מיליון אירו

ויתניה ויתניה 0.04%  - שתי עסקאות מחוץ לבורסה בהיקף כולל של כ-100 מיליון שקל בוצעו במניית ויתניה במחיר של 2,868 אגורות, פרמיה של כ-21% על מחיר השוק. במסגרת העסקה מכרו משה תאומים ומודי כידון, ממייסדי החברה ובעלי משרד גיתם, את יתרת אחזקותיהם לאיש העסקים רמי אונגר, שהגדיל את חלקו לכ-62% והשלים את השתלטותו על החברה. במקביל הודיע כידון על פרישתו מדירקטוריון החברה, ובכך נחתם סופית עידן המייסדים בויתניה לאחר כשלושה עשורים. ויתניה - מודי כידון ומשה תאומים נפרדים מהחברה, רמי אונגר מגדיל אחזקה

רימון רימון 1.2%   דיווחה כי חברת הבת מר טר, העוסקת בעבודות ימיות ותשתיות, זכתה במכרז של חברת נמלי ישראל לתכנון וביצוע הנחת צנרות דלק וגפ"מ למקשרים הצפוני והדרומי סמוך לנמל הדרום. היקף הפרויקט מוערך בכ-230 מיליון שקלים (בתוספת מע"מ), והוא צפוי להימשך כ-42 חודשים ממועד תחילת התכנון. במסגרת ההסכם תקים מר טר צינורות חדשים לדלקים לבנים ולגפ"מ, תפנה את הצנרת הישנה ותבצע עבודות הסבה ודחיקה. התמורה תשולם לפי אבני דרך, כשמחציתה צמודה למדד תשומות הבנייה והיתרה לשער הדולר. החברה ציינה כי טרם התקיימו התנאים המתלים לחתימה סופית על ההסכם, וכי מדובר במידע צופה פני עתיד התלוי בגורמים רגולטוריים ותפעוליים.