גבינה לבנה ושמנת מתוקה יוכנסו לפיקוח; "לא מונע את עושק הציבור"

משרד החקלאות והמפקח על המחירים גיבשו המלצות חדשות והחליטו להכניס לפיקוח את הגבינה הלבנה 5% ואת השמנת המתוקה 38%
סהר אביב | (2)

משרד החקלאות והמפקח על המחירים, אורי צוק-בר, גיבשו המלצות חדשות והחליטו להכניס לפיקוח את הגבינה הלבנה 5% ואת השמנת המתוקה 38%. המלצות אלו ניתנו לאחר בדיקת רווחיות של תשלובת החלב של 'תנובה' בידי רואה חשבון חיצוני. על פי הערכת המשרד, הכנסת המוצרים לפיקוח תביא להוזלה של 20% לפחות במחירם.

באותה בדיקת רווחיות נמצא כי שוק הגבינה לבנה והשמנת המתוקה ריכוזיים ביותר. בשוק הגבינות הלבנות, נתח השוק של 'תנובה' עומד על חצי, בעוד נתח השוק של שלושת המחלבות הגדולות מסתכם לכ-90%. נתח השוק של חברת תנובה בשוק השמנת המתוקה מסתכם לכ-70%.

בעקבות הנתונים הללו התכנסה וועדת המחירים המשותפת למשרד החקלאות ולמשרד האוצר ומצאה כי ראוי לשקול להכניס מוצרים אלה לפיקוח מחירים מלא, ולהפחית את מחירם באופן משמעותי.

צוק בר התייחס: "כאשר השוק מתנהג ברמת רווחיות סבירה, הממשלה לא מתערבת. חשוב להדגיש, כי לא מן הנמנע כי נתערב במוצרים נוספים, במידת הצורך. גם בגבינות קשות פרוסות ארוזות נמצאו רמות רווחיות גבוהות, אך בשלב זה הן לא מוחזרות לפיקוח לאור העובדה כי המוצר העיקרי, גבינה צהובה במשקל, שמהווה מוצר עוגן, כן מפוקח. כאמור, במידת הצורך נחזיר גם זאת לפיקוח מחיר".

איציק אלרוב, מייסד תנועת 'הצרכנים': "עד היום, הפיקוח על המחירים לא הוכיח את עצמו במניעת עושק הצרכנים. אל למשרד החקלאות להיות שאנן ולחשוב שתאגידי המזון הגדולים לא יחפשו (וימצאו) דרכים שונות ומשונות בכדי להגדיל את רווחיהם על חשבון ארנקי הצרכנים, תוך ניצול ברגל גסה את חוסר התחרות בשוק זה".

אלרוב מוסיף כי "עידוד יצרנים קטנים ופתיחת השוק לתחרות אמיתית הם המנגנונים האמיתיים והיחידים שיורידו את המחירים לטווח הארוך. בינתיים, עד שהרפורמה האמיצה וההכרחית שהציבור מצפה לה, תצא אל הפועל, אין ברירה אלא להכניס מוצרים לפיקוח בכדי להקל במעט את המעמסה הכלכלית המוטלת על כתפיו של הצרכן הישראלי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 25/08/2013 22:18
    הגב לתגובה זו
    המחירים שלהם טסו לשמים בשנים האחרונות.
  • 1.
    הכלכלה של ביבי 25/08/2013 19:59
    הגב לתגובה זו
    אמר בזמנו שהוא מסיר את הפיקוח וזה יוזיל מחירים אז קרה ההפך כולם התריעו אבל הוא ידע שזה מה שיקרה והיה מרוצה מעצמו איך הוא הצליח לעבוד על העם. השלב השני זה פירוק קופות הגמל ועדת בכר והעברת הקופות לחברות זה היה אמור להיות יעיל וקרה ההפך ככה כל דבר שהוא נגע רק התייקר לנו בפרצוף עכשיו כשבוער לו הכסא הוא משנה 180 מעלות את תורתו הכלכלית? לא יאומן . הבלוף הבא מהו? האיש הזה הרס את כלכלת ישראל
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

יובל כהן פורטיסימו
צילום: שלומי יוסף

סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל

קרן פורטיסימו מתכננת להנפיק את סוגת לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל, במהלך שמגיע בתקופה של התעוררות בשוק ההנפקות בתל אביב

תמיר חכמוף |

קרן פורטיסימו, שמחזיקה ב-80% ממניות סוגת, מתקדמת לקראת הנפקת חברת המזון בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של 1.2-1.3 מיליארד שקל. הכספים שיגויסו בהנפקה צפויים לשמש להחזר חובות ולהמשך השקעות בצמיחה.

סוגת, בניהולו של גיא פרופר, בנו של דן פרופר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר אסם, מציגה מחזור מכירות שנתי של כ-1.2 מיליארד שקל. 

המותג סוגת הוא אחד המוכרים בישראל ומוצרי החברה נמצאים בכמעט כל בית. החברה עוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של מוצרי מזון יבשים, בהם אורז, סוכר, קמח, פסטה וקטניות. מאז שנרכשה בידי פורטיסימו ב-2019, סוגת הרחיבה את פעילותה דרך רכישות של מותגים כמו "עץ הזית", "אל ארז", "אל נח’לה" ו"תבליני פרג". 

התשקיף צפוי להיות מוגש בשבועות הקרובים, ובשוק מעריכים כי המהלך עשוי להיות מושלם עד לסוף השנה. משיחה עם גורמים בשוק נראה כי עדיין לא התקיימו שיחות עם מוסדיים לגבי היקף או תמחור ההנפקה, אך החברה עשויה לקבל מכפילי שווי דומים להנפקת גד שבוצעה לאחרונה, שיתנו לסוגת כמובן שווי שוק אחר (מחלבות גד הונפקה בתל אביב).

שוק ההנפקות בת"א רותח

בשוק ההנפקות בתל אביב יש כיום אווירה של התעוררות, יותר חברות פונות לבורסה, יותר גיוסים, והאופטימיות חוזרת. בסוף ספטמבר סיכמנו את ההנפקות של השנה האחרונה בבורסה, אז התחילו להיסחר כבר כ-20 חברות חדשות בשוק הישראלי (ההנפקות של 2025: מי טסה ומי צללה?). מהנתונים עולה כי המשקיעים עדיין זהירים, והממוצע של תשואה לאחר הנפקה עומד על כ-14.1% מאז יום המסחר הראשון, אבל החציון רק כ-3.63%, כלומר מדובר בכמה “הצלחות” שמושכות את הממוצע, בעוד שאר החברות מתקשות.