שלמה מעוז: "עקרת בית עם הכנסה פאסיבית היתה צריכה לשלם ביטוח לאומי"
בעקבות ההחלטה של שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים לשינויים במספר סעיפים בחוק ההסדרים שיקטינו את הכנסות המדינה בכ-3.5 מיליארד שקל, ובראשם ההחלטה על ביטול המס על משפרי הדיור, וביטול מסוי עקרות הבית בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, וכן ההחלטה לשנות את התוספת במס ההכנסה כך שנטל המס יוטל באופן דיפרנציאלי, מגיבים היום הכלכלנים רפי גוזלן מ-IBI ושלמה מעוז למהלך.
לדברי רפי גוזלן , האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBI, "דבר ראשון צריך לראות שהשינויים בכל הסעיפים האלה שעליהם הודיעו היום באמת יעברו במסגרת חוק ההסדרים. אבל בסה"כ אני חושב שהמסים שאותם החליטו לבטל - זה חדשות טובות. הן המס על המשפרי הדיור והן המס על עקרות הבית היו מסים שלא היו מוצדקים מלכתחילה."
עם זאת, גוזלן סבור כי לא צריך להתעלם מכך שאנחנו נמצאים ברזולוציה של מיליארד פה ומיליארד שם בזמן שהתמונה הכללית של מערכת המס בישראל מצביעה על עיוותים מאוד גדולים. קודם כל הדבר בולט בתמהיל הקיים בין מסים עקיפים וישירים שהוא בעייתי מאוד. לכן השינויים נוכחיים הם מבורכים אבל השפעתם היא מינורית ביחס לתמונה הכללית."
"אני חושב שחשיפת המידע בקשר להטבות המס שניתנו לחברות הגדולות במסגרת חוק עידוד לשקעות הון, זה עניין שצריך לתת לו תשומת לב גדולה יותר מאשר הסטה של מיליארד לפה או לשם", אמר האסטרטג הראשי של IBI והתייח לחשיפת הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון שהצביע על כך שטבע זכתה להטבה של 11.8 מיליארד שקל מאז 2006 וגם חברות אחרות זכו להטות של מיליארדי שקלים במס.
- הכנסת אישרה: העלאת דמי ביטוח הלאומי והקפאת קצבאות הילדים; כמה תשלמו?
- קצבאות הביטוח הלאומי לשנת 2025: מה הוקפא ומה נשאר צמוד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"רטרואקטיבית כמובן אי אפשר לשנות את החוק, כך שהמדינה ואזרחיה לא יוכלו לקבל חזרה את הכספים שסיבסדו את אותן החברות במשך שנים. אבל מפה והלאה אפשר לשנות את החוק באופן יצירתי ולעודד במסגרתו את החברות שבאמת ראויות לעידוד, כמו חברות צומחות מתחומי ההיי טק והביומד, ולאו דווקא להמשיך בהטבות המבוססות על הגדרה גיאוגרפית כמו לחברות שפועלות בפריפריה או הטבות לכלל החברות, למשל לחברות שפועלות בתחום משאבי הטבע."
"המחוקק צריך לזכור שמי שצריך לספוג את העלויות של ההטבות האלה שהמדינה נותנת זה הציבור. זה לא הוגן במיוחד כיום כשהנטל נופל על כולם באותה מידה בשל ריבוי המיסים העקיפים מה שמאוד מעצים את אי השיוויון במשק ופוגע בצריכה הפרטית", סיכם גוזלן.
עקרת בית עם הכנסה פאסיבית צריכה לשלם ביטוח לאומי
הכלכלן שלמה מעוז השוהה בחופשה בחו"ל הגיב גם הוא על ההחלטות לשינוי הסעיפים השונים בחוק ההסדרים. על ההחלטה על מעבר להטלת התוספת למס ההכנסה באופן דיפרנציאלי אמר מעוז, "זו החלטה ראויה והגונה וטוב שפועלים ככה. זה בהחלט הרבה יותר צודק מהטלת מס אחיד על כל רמות השכר".
- הייפר גלובל: הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי?
- הייפר גלובל מזנקת 13%, טאואר מוסיפה 1.4%; ארית מאבדת 2.8% - פתיחה מעורבת בבורסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
"לעומת זאת ביטול המס על עקרות הבית באופן גורף אינו מוצדק לדעת מעוז, "לדעתי במקרה של משפחה שבה האישה היא עקרת בית, אבל למשפחה יש לה הכנסה פאסיבית, כגון הכנסה משכר דירה, כן היו צריכים לדרוש ממנה לשלם את דמי הביטוח הלאומי".
בהתייחסו לביטול גזירת המס על משפרי הדיור אומר מעוז, "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה. לא צריך היה ליצור כפל למס על דיור. מלכתחילה זה היה רעיון לא טוב שטוב שביטלו אותו".
- 3.השתן עלה לו למוח שיסתום כבר את הפה שלו (ל"ת)תום 17/07/2013 18:35הגב לתגובה זו
- 2.מעוז צודק. על עבודה מושת מס כבד ועל הון כמעט שום כלום. (ל"ת)אורן 17/07/2013 17:36הגב לתגובה זו
- 1.סיימון 17/07/2013 17:06הגב לתגובה זושירשה ועוזרת לה לחיות תשלם מס בריאות וביטוח לאומי והשאר שמרוויחים לא ישלמו משכ ד בהנחה שיש להם דירה נוספת.מספיק עם הקיקושים ,בעבר הערצתי אותך ואני מתבייש לנוכח ההצעות והשטויות שנאמרות
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס -0.95% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק -0.54% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהייפר גלובל מזנקת 13%, טאואר מוסיפה 1.4%; ארית מאבדת 2.8% - פתיחה מעורבת בבורסה
המדדים בפתיחה מעורבת; הייפר גלובל מזנקת אחרי הודעה על הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי עבורה?
הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.
ארית תעשיות -3.33%
מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.
החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם.
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
