שלמה מעוז: "עקרת בית עם הכנסה פאסיבית היתה צריכה לשלם ביטוח לאומי"

על ביטול גזירת המס על משפרי הדיור אמר מעוז: "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה"; רפי גוזלן: "מדברים ברזולוציה ש/ל מיליארד פה ושם, אבל במערכת המס בישראל יש עיוותים מאוד גדולים"
יעל גרונטמן | (3)

בעקבות ההחלטה של שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים לשינויים במספר סעיפים בחוק ההסדרים שיקטינו את הכנסות המדינה בכ-3.5 מיליארד שקל, ובראשם ההחלטה על ביטול המס על משפרי הדיור, וביטול מסוי עקרות הבית בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, וכן ההחלטה לשנות את התוספת במס ההכנסה כך שנטל המס יוטל באופן דיפרנציאלי, מגיבים היום הכלכלנים רפי גוזלן מ-IBI ושלמה מעוז למהלך. הגזירות הכלכליות מתמתנות

לדברי רפי גוזלן , האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBI, "דבר ראשון צריך לראות שהשינויים בכל הסעיפים האלה שעליהם הודיעו היום באמת יעברו במסגרת חוק ההסדרים. אבל בסה"כ אני חושב שהמסים שאותם החליטו לבטל - זה חדשות טובות. הן המס על המשפרי הדיור והן המס על עקרות הבית היו מסים שלא היו מוצדקים מלכתחילה."

עם זאת, גוזלן סבור כי לא צריך להתעלם מכך שאנחנו נמצאים ברזולוציה של מיליארד פה ומיליארד שם בזמן שהתמונה הכללית של מערכת המס בישראל מצביעה על עיוותים מאוד גדולים. קודם כל הדבר בולט בתמהיל הקיים בין מסים עקיפים וישירים שהוא בעייתי מאוד. לכן השינויים נוכחיים הם מבורכים אבל השפעתם היא מינורית ביחס לתמונה הכללית."

"אני חושב שחשיפת המידע בקשר להטבות המס שניתנו לחברות הגדולות במסגרת חוק עידוד לשקעות הון, זה עניין שצריך לתת לו תשומת לב גדולה יותר מאשר הסטה של מיליארד לפה או לשם", אמר האסטרטג הראשי של IBI והתייח לחשיפת הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון שהצביע על כך שטבע זכתה להטבה של 11.8 מיליארד שקל מאז 2006 וגם חברות אחרות זכו להטות של מיליארדי שקלים במס.

"רטרואקטיבית כמובן אי אפשר לשנות את החוק, כך שהמדינה ואזרחיה לא יוכלו לקבל חזרה את הכספים שסיבסדו את אותן החברות במשך שנים. אבל מפה והלאה אפשר לשנות את החוק באופן יצירתי ולעודד במסגרתו את החברות שבאמת ראויות לעידוד, כמו חברות צומחות מתחומי ההיי טק והביומד, ולאו דווקא להמשיך בהטבות המבוססות על הגדרה גיאוגרפית כמו לחברות שפועלות בפריפריה או הטבות לכלל החברות, למשל לחברות שפועלות בתחום משאבי הטבע."

"המחוקק צריך לזכור שמי שצריך לספוג את העלויות של ההטבות האלה שהמדינה נותנת זה הציבור. זה לא הוגן במיוחד כיום כשהנטל נופל על כולם באותה מידה בשל ריבוי המיסים העקיפים מה שמאוד מעצים את אי השיוויון במשק ופוגע בצריכה הפרטית", סיכם גוזלן.

עקרת בית עם הכנסה פאסיבית צריכה לשלם ביטוח לאומי

הכלכלן שלמה מעוז השוהה בחופשה בחו"ל הגיב גם הוא על ההחלטות לשינוי הסעיפים השונים בחוק ההסדרים. על ההחלטה על מעבר להטלת התוספת למס ההכנסה באופן דיפרנציאלי אמר מעוז, "זו החלטה ראויה והגונה וטוב שפועלים ככה. זה בהחלט הרבה יותר צודק מהטלת מס אחיד על כל רמות השכר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לעומת זאת ביטול המס על עקרות הבית באופן גורף אינו מוצדק לדעת מעוז, "לדעתי במקרה של משפחה שבה האישה היא עקרת בית, אבל למשפחה יש לה הכנסה פאסיבית, כגון הכנסה משכר דירה, כן היו צריכים לדרוש ממנה לשלם את דמי הביטוח הלאומי".

בהתייחסו לביטול גזירת המס על משפרי הדיור אומר מעוז, "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה. לא צריך היה ליצור כפל למס על דיור. מלכתחילה זה היה רעיון לא טוב שטוב שביטלו אותו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השתן עלה לו למוח שיסתום כבר את הפה שלו (ל"ת)
    תום 17/07/2013 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעוז צודק. על עבודה מושת מס כבד ועל הון כמעט שום כלום. (ל"ת)
    אורן 17/07/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סיימון 17/07/2013 17:06
    הגב לתגובה זו
    שירשה ועוזרת לה לחיות תשלם מס בריאות וביטוח לאומי והשאר שמרוויחים לא ישלמו משכ ד בהנחה שיש להם דירה נוספת.מספיק עם הקיקושים ,בעבר הערצתי אותך ואני מתבייש לנוכח ההצעות והשטויות שנאמרות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?