שלמה מעוז: "עקרת בית עם הכנסה פאסיבית היתה צריכה לשלם ביטוח לאומי"

על ביטול גזירת המס על משפרי הדיור אמר מעוז: "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה"; רפי גוזלן: "מדברים ברזולוציה ש/ל מיליארד פה ושם, אבל במערכת המס בישראל יש עיוותים מאוד גדולים"
יעל גרונטמן | (3)

בעקבות ההחלטה של שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים לשינויים במספר סעיפים בחוק ההסדרים שיקטינו את הכנסות המדינה בכ-3.5 מיליארד שקל, ובראשם ההחלטה על ביטול המס על משפרי הדיור, וביטול מסוי עקרות הבית בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, וכן ההחלטה לשנות את התוספת במס ההכנסה כך שנטל המס יוטל באופן דיפרנציאלי, מגיבים היום הכלכלנים רפי גוזלן מ-IBI ושלמה מעוז למהלך. הגזירות הכלכליות מתמתנות

לדברי רפי גוזלן , האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBI, "דבר ראשון צריך לראות שהשינויים בכל הסעיפים האלה שעליהם הודיעו היום באמת יעברו במסגרת חוק ההסדרים. אבל בסה"כ אני חושב שהמסים שאותם החליטו לבטל - זה חדשות טובות. הן המס על המשפרי הדיור והן המס על עקרות הבית היו מסים שלא היו מוצדקים מלכתחילה."

עם זאת, גוזלן סבור כי לא צריך להתעלם מכך שאנחנו נמצאים ברזולוציה של מיליארד פה ומיליארד שם בזמן שהתמונה הכללית של מערכת המס בישראל מצביעה על עיוותים מאוד גדולים. קודם כל הדבר בולט בתמהיל הקיים בין מסים עקיפים וישירים שהוא בעייתי מאוד. לכן השינויים נוכחיים הם מבורכים אבל השפעתם היא מינורית ביחס לתמונה הכללית."

"אני חושב שחשיפת המידע בקשר להטבות המס שניתנו לחברות הגדולות במסגרת חוק עידוד לשקעות הון, זה עניין שצריך לתת לו תשומת לב גדולה יותר מאשר הסטה של מיליארד לפה או לשם", אמר האסטרטג הראשי של IBI והתייח לחשיפת הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון שהצביע על כך שטבע זכתה להטבה של 11.8 מיליארד שקל מאז 2006 וגם חברות אחרות זכו להטות של מיליארדי שקלים במס.

"רטרואקטיבית כמובן אי אפשר לשנות את החוק, כך שהמדינה ואזרחיה לא יוכלו לקבל חזרה את הכספים שסיבסדו את אותן החברות במשך שנים. אבל מפה והלאה אפשר לשנות את החוק באופן יצירתי ולעודד במסגרתו את החברות שבאמת ראויות לעידוד, כמו חברות צומחות מתחומי ההיי טק והביומד, ולאו דווקא להמשיך בהטבות המבוססות על הגדרה גיאוגרפית כמו לחברות שפועלות בפריפריה או הטבות לכלל החברות, למשל לחברות שפועלות בתחום משאבי הטבע."

"המחוקק צריך לזכור שמי שצריך לספוג את העלויות של ההטבות האלה שהמדינה נותנת זה הציבור. זה לא הוגן במיוחד כיום כשהנטל נופל על כולם באותה מידה בשל ריבוי המיסים העקיפים מה שמאוד מעצים את אי השיוויון במשק ופוגע בצריכה הפרטית", סיכם גוזלן.

עקרת בית עם הכנסה פאסיבית צריכה לשלם ביטוח לאומי

הכלכלן שלמה מעוז השוהה בחופשה בחו"ל הגיב גם הוא על ההחלטות לשינוי הסעיפים השונים בחוק ההסדרים. על ההחלטה על מעבר להטלת התוספת למס ההכנסה באופן דיפרנציאלי אמר מעוז, "זו החלטה ראויה והגונה וטוב שפועלים ככה. זה בהחלט הרבה יותר צודק מהטלת מס אחיד על כל רמות השכר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לעומת זאת ביטול המס על עקרות הבית באופן גורף אינו מוצדק לדעת מעוז, "לדעתי במקרה של משפחה שבה האישה היא עקרת בית, אבל למשפחה יש לה הכנסה פאסיבית, כגון הכנסה משכר דירה, כן היו צריכים לדרוש ממנה לשלם את דמי הביטוח הלאומי".

בהתייחסו לביטול גזירת המס על משפרי הדיור אומר מעוז, "אהה טוב, זה היה ברור שזה יבוטל. זו כמובן החלטה נכונה. לא צריך היה ליצור כפל למס על דיור. מלכתחילה זה היה רעיון לא טוב שטוב שביטלו אותו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השתן עלה לו למוח שיסתום כבר את הפה שלו (ל"ת)
    תום 17/07/2013 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעוז צודק. על עבודה מושת מס כבד ועל הון כמעט שום כלום. (ל"ת)
    אורן 17/07/2013 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סיימון 17/07/2013 17:06
    הגב לתגובה זו
    שירשה ועוזרת לה לחיות תשלם מס בריאות וביטוח לאומי והשאר שמרוויחים לא ישלמו משכ ד בהנחה שיש להם דירה נוספת.מספיק עם הקיקושים ,בעבר הערצתי אותך ואני מתבייש לנוכח ההצעות והשטויות שנאמרות
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.