"אם היתה איזו נקודת אור בטווח הקצר בינוני לשיפור במחזורים - היא נמוגה"
Bizportal אסף הבוקר את התגובות בשוק להחלטה של MSCI שלא להצרף את ישראל למדד ה-MSCI אירופה, ושמע את דעתם של חים ישראל, מנהל המחקר של מריל לינץ' ישראל, את אורי ליכט, מנהל המחקר של בית ההשקעות IBI, את אבשלום שמעי מדסק המסחר של דויטשה בנק ישראל, את יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון ואת גיל הוד, מנכ"ל פריקו השקעות.
חיים ישראל, מנהל המחקר של מריל לינץ' ישראל , שהעריך כבר לפני כחודש בכנס של Bizportal כי ישראל לא תצורף למדד ה-MSCI אירופה בעדכון הנוכחי, אומר הבוקר בשיחה עם Bizportal, "ההחלטה מהווה בעיה למחזורי המסחר הנמוכים ממילא בשוק הישראלי ויתכן שכבר הבוקר נראה את התגובה בבורסה. המחזורים ימשיכו להיות נמוכים מאוד והמשמעות היא שהסיכון של ההשקעה בישראל עולה".
"ה-MSCI הוא גוף פאסיבי שמגיב לפידבקים של המשקיעים בו, ואלו בחרו שלא להכניס את הבורסה הישראלית למדד ה-MSCI אירופה - והמשמעות היא, שאנחנו נישארים עם אותה הבעיה של מחזורי המסחר".
לדברי ישראל, "בעבר, כשישראל היתה במדד ה-MSCI שווקים מתעוררים המסחר של הזרים היווה כ-25%-30% מסך המסחר בת"א. כיום המצב הוא גרוע בהרבה ולפי הנתונים האחרונים של בנק ישראל הזרים מהווים פחות מ-5% מסך הפעילות בבורסה בת"א".
- עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
- אם יוצאים מארה"ב, איפה כדאי להשקיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקל של ישראל במדד ה-MSCI שווקים מפותחים אליו צורפנו לפני כשנתיים הוא רק 0.3%, כשמחצית מזה הולך להשקעות בטבע אותן ניתן לבצע גם בוול סטריט. מכאן, כל שאר המניות בבורסה בת"א בסה"כ מקבלות משקל של 0.15% מסך ההשקעות של הזרים במדד - וזה שיעור נמוך מאוד".
"אם היינו מצליחים להיכנס ל-MSCI אירופה, המשקל של ישראל שם היה צפוי להיות כ-1% וזה היה יוצר הזרמה של מאסיבית של כסף זר לבורסה המקומית והופך את השוק הישראלי להרבה יותר רלוונטי להשקעות זרות מאשר כיום. זה מבאס מאוד, אבל זה המצב".
נקודת האור נמוגה
אורי ליכט, מנהל המחקר של בית ההשקעות IBI הגיב היום בשיחה עם Bizportal להחלטת MSCI, שלא לכלול את ישראל במדד האירופי ואמר: "מדובר באכזבה, כי אם היתה איזושהי נקודת אור בטווח הקצר-בינוני לשיפור במחזורים - היא נמוגה".
- הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
- אולטרה פיננסים בדרך לבורסה: תתמזג עם חברה ציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
"הפגיעה במחזורים בשוק תתרחש בטווח הנראה לעין, בטח לאחר שמלאנוקס הודיעה על עזיבת ת"א וכבר ביום א' היא צפויה להיגרע מהמדדים בת"א. קשה לראות טריגר שיוביל לעלייה של המחזורים בת"א והם ימשיכו להיות נמוכים".
"מדובר בכדור שלג - מחזור נמוך גורם ליציאה של הזרים, לחוסר עניין ולירידה נוספת במחזורים וחוזר חלילה. נציין כי לא מדובר רק בחוסר העניין של המשקיעים הזרים, אלא הפגיעה במחזורי המסחר בת"א נובעת גם מכך שהמשקיעים הישראלים מאבדים עניין בשוק המקומי ויוצאים לחו"ל. זו מגמה בולטת בשנה האחרונה והיא הופכת את הבורסה המקומית לפחות ופחות אטרקטיבית לכלל המשקיעים".
להערכת ליכט "צפויה להיות אכזבה מסויימת בשוק, אבל השוק לא תימחר את הכניסה של ישראל ל-MSCI אירופה אלא התייחס לאפשרות הזו בעיקר כאפסייד. לכן אני לא צופה שההשפעה המיידית על הבורסה תהיה דרמטית".
"הבורסה חייבת לנקוט במהלכים אגרסיביים"
ליכט קורא להנהלת הבורסה בראשות אסתר לבנון לפעול באגרסיביות ומציע מספר צעדים שיכולים לשפר את רוע הגזרה. "הבורסה חייבת לנקוט במהלכים אגרסיביים מאוד כדי לעוצר את כדור השלג הזה, שהופך את הבורסה הישראלית להרבה הרבה פחות מעניינת".
"* חייבים למצוא דרך להגביר את המוטיבציה של החברות להגדיל את החזקות הציבור במניותיהן.
* צריך למצוא דרך להגדיל את היקפו של המחקר על החברות הישראליות המתורגם ומפורסם בחו"ל.
* מס רווחי הון, שפגע בפעילות הציבור - צריך לרדת.
* הבורסה חייבת לעשות מאמצים ולהביא לבורסה המקומית את חברות הענק הישראליות הנסחרות בחו"ל כמו סודהסטרים, צ'קפוינט אמדוקס ו-ורינט.
* גם החברות עצמן חייבות לצאת מהאדישות. כלומר גם המנכ"לים ובעלי השליטה בחברות גדולות במשק חייבים להבין שמדובר במאמץ משותף, עליהם לתרגם את הדוחות שלהם לאנגלית ולצאת לרוד שואו בעולם ולנצל את הקשרים שלהם על מנת למשוך משקיעים מחו"ל לת"א".
בצד החיובי: כניסה הולכת וגוברת של כספים למדד בו נמצאת ישראל
אבשלום שמעי מדסק המסחר של דויטשה בנק ישראל אמר ל-Bizportal "החדשות הן רעות ובפתיחת המסחר אנחנו רואים ירידות, אבל צריך להבין שהשוק לא תימחר את הכניסה של ישראל ל-MSCI אירופה, לכן לא צפויות השפעות דרמטיות על המסחר בת"א היום".
"בצד החיובי נציין כי MSCI אומרים שהם רואים כניסה הולכת וגוברת של כספים למדד בו נמצאת ישראל כבר משנת 2010, MSCI אירופה+ מזרח תיכון (EAFE). הסיבה המרכזית שבגינה לא הכניסו את ישראל למדד הזה היתה דעת המוסדיים באירופה, שאמרו שהם לא רואים את ישראל כחלק ממערך ההשקעות האירופי. אנחנו מקווים שההחלטה הזו תיבחן שוב בהמשך ואנחנו מקווים שבעתיד ישראל כן תצורף למדד חשוב זה".
תירוצים כמו 'אכלו לי, שתו לי' לא פותרים את הנהלת הבורסה מאחריותה
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון אמר בעקבות אי צירופה של ישראל למדד MSCI אירופה: "הצרות של הבורסה בתל אביב לא נגמרות. לא חלפו להם מספר ימים מהודעת המחיקה ממסחר שלך מלאנוקס והאור שבקצה המנהרה שהיה אמור להזרים לשוק המקומי השקעות זרות בהיקפים ניכרים כבה. הבוקר מתברר סופית כי הבורסה בתל אביב לא תחובר לבלון החמצן החיוני ותוותר מחוץ למדד MSCI אירופה".
עוד הוסיף האסטרטג הראשי של קבוצת איילון כי "על הנהלת הבורסה להתעשת במהרה ולא לשקוע במרה שחורה. עליה לייצר ולהביא לידיעת הציבור תוכנית עבודה מקיפה ארוכת טווח לשיקומה של הבורסה התל אביבית. תירוצים כמו 'אכלו לי, שתו לי', שבחלקם יש יותר מגרעין של אמת, לא פותרים את הנהלת הבורסה מאחריותה: למנוע את התפוגגותה של בורסת תל אביב והפיכת לפחות ופחות רלוונטית לציבורי משקיעים רבים. בשבוע הבא תתחיל הבורסה ליישם את יום המסחר הארוך ובנתונים הקיימים יהיו יותר שעות מסחר להעביר פחות הוראות מסחר, רגע לפני חודשי הקיץ דלילי המסחר באופן עונתי".
נוצר וואקום שאיש לא ממלא
גיל הוד, מנכ"ל פריקו השקעות אמר בתגובה לאי צירופה של ישראל למדד MSCI אירופה כי "ההחלטה של חברת המדדים של מורגן סטנלי (MSCI) היא החלטה שנרמז עליה בחודשיים הקרובים, אבל עצם פרסום ההודעה מהווה מכה קשה לאפשרות להחייאת הבורסה באמצעות כסף של משקיעים זרים".
"המצב מנציח את תהליך התייבשותה של הבורסה בתל אביב. החלטה הזו מצטרפת למגמה של המשקיעים המוסדיים להמשיך ולהסית כספים להשקעה בחו"ל, בזמן שמשקיעים זרים לא באים להשקיע בישראל וכך נוצר וואקום שאיש לא ממלא. תהליך ההאטה שחווה כלכלת ישראל לא תורם לאטרקטיביות הבורסה ואין ספק שיידרשו צעדים נועזים הן מצד הנהלת הבורסה והן מצד רגולטורים נוספים כמו רשות ניירות ערך להחייאת הבורסה".
מנכ"ל פריקו השקעות מציע מנגד גם שורה של פתרונות להתייבשות הבורסה: "צריך לשקול גם בימים אלה, של בור בתקציב המדינה, לשקול את הורדת המיסוי על דיבידנדים ורווחי הון בבורסה לאחר שלא מכבר הועלה המס על רווחי הון מ-20% ל-25%. צריך להקל ברישום ודיווח של חברות מסוג מסוים, שמשמעותה עידוד חברות בינוניות וקטנות להירשם למסחר בבורסה בתל אביב. הנהלת הבורסה צריכה לפתוח מסלול רישום מהיר להנפקה של חברות מחקר ופיתוח".
- 14.רק ביטול מס רווחי הון והקלה ברגולציה יחזירו משקיעים (ל"ת)שני דברים 12/06/2013 14:40הגב לתגובה זו
- 13.אלי 12/06/2013 13:51הגב לתגובה זומראה כמה שהם מנותקים מהמציאות ומחוברים להמון המתלהם וחסר המוח.
- 12.דני 12/06/2013 12:37הגב לתגובה זורק צעדים משולבים של הורדת מס חברות - הודת במס רווח הון על הבורסה - ובהקלה על הרגולציה תוך עידוד השקעות יעצור את הסחף של בריחת השקעות לחו"ל . למה מחכים ? כך וכך אין הכנסות למדינה משוק ההון !!! שחטו את התרנגולת בוודאי שלא יהיו בצים ! מס יתר וחוק שישינסקי שפגע באמון המשקעים סגרו את הגולל על שוק ההון ועל הכלכלה בישראל !
- 11.עורב 12/06/2013 12:30הגב לתגובה זות. השוק לא משתגע מזה, לא יורד מדי ולא דרמה.
- 10.צירוף .אין צורך הבורסה של ישראל טובה אבל האוצר מייבש (ל"ת)בורסה 12/06/2013 12:25הגב לתגובה זו
- 9.שמוליק 12/06/2013 12:23הגב לתגובה זואחרי הקלעים ישנו דיון להוריד בחצי אחוז את מס הבורסה.
- 8.למה להשקיע בביצה 12/06/2013 12:23הגב לתגובה זום
- 7.הבורסה 12/06/2013 12:09הגב לתגובה זועם מי בדיוק הם יעשו עסקים הזרים עם דקנר או בן דוב או תשובה?? עם איזה בני זונות בדיוק אני מאחל לך דקנר ניון שרירים שתמות ביסורים אני גם אני משפחה של צדקים אבל לא צדיקים כמו פינטו והרנטגן שאלה של זמן אתה תשלם אבל ביוקר
- 6.ריקי כהן תהיה שרת האוצר והחוץ ,למה לא ,הבאה . (ל"ת)בא 12/06/2013 12:02הגב לתגובה זו
- 5.בא 12/06/2013 12:01הגב לתגובה זובכלכלה וכול הבנקים נפלו ,אז מי מבין ,לא שלי ולפיד ,אל תשמחו ,אתם בצד שלא מבין כלום . אולי ריקי כהן מבינה מנסיון החיים .
- 4.לחזור לEM!!! 12/06/2013 11:57הגב לתגובה זוישראל לא מתאימה לDM, והגויים מראים שהם לא רוצים אותנו שם - ומשאירים אותנו ב"חצי היריון" (נמצאים בDM, אך בפועל באף מדד איזורי). יש לקדם חזרה מהירה לEM! קודם כל - כי זה יעשה טוב לשוק המקומי. ובנוסף מבחינה מהותית ישראל אינה שוק מפותח. קודם כל בשל המצב בגיאו-פוליטי (סביר שיזרקו טילים על הבורסה למשל) אך גם בשל החלטות ההמשל/רגולציה הזויות, שינויי החקיקה ההזויים, הגבלות על מט"ח של זרים, מניפולציית מטבע, שינויי מיסוי ועוד ועוד.
- 3.אנונימית 12/06/2013 09:09הגב לתגובה זואמור להשפיע. אבל כל דבר זה סיבה למסיבת פרידה. הנזק של שטיינמיץ ביבי ופישר לכלכלה הישראלית גדול יותר והגרוע ביותר שלא לומדים לקח שלישיית פחד חיל ורעדה (ביבי לפיד וסילבן) עדיין לא החליטו כמה גז לייצא . ממתי יצוא זה רע למדינה?
- בוגי 12/06/2013 11:57הגב לתגובה זועודף רגולציה והמון פרזיטיות של ראשי הבורסה בשביל מה להתעסק עם בורסה שמאפשרת לנוכלים למחוק אותך מבלי לאפשר לך מכירה בחסר בקליק כמו בחו"ל
- 2.לחזור לEM! 12/06/2013 09:08הגב לתגובה זוקודם כל - מעבר לEM יעשה לבורסה רק טוב. מהותית זה גם נכון - ישראל כבר לא שוק מפותח! מפקיעים כאן רכוש ללא פיצוי, עושיים ניסויים בחקיקה תאגידית, מגבילים תנועות מט"ח של זרים ומטילים מס על זרים על מנת להשפיע על שער המטבע, הממשלה הורסת ענפים כלכליים שלמים (סלולר - החלטה אחת והופס מספר חברות נחתכות בשווי ב80%). ויש גם את המצב הגיאו-פוליטי הלא מזהיר. DM פשוט לא מתאים לישראל.
- אנונימית 12/06/2013 09:48הגב לתגובה זובלי יצירתיות, בלי אומץ, ישראל מתגלה כלאומנית כלכלית הממשלה בעצמה הורסת הכל.ככה זה כשאנשים מתקבלים ומתקדמים בגלל קשרים ופוליטיקה ולא בגלל כישורים.
- 1.אנונימית 12/06/2013 09:04הגב לתגובה זוביבי מזמן פאסה ואכזבה . ועכשיו שלישיית פחד חיל ורעדה (ביבי סילבן ולפיד) יושבים על המדוכה כמה גז לייצא. בדיחה עצובה
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
