מליסרון גייסה 300 מ' ש' בהנפקת אג"ח פרטית; הביקושים - 850 מ' ש'
חברת הקניונים מליסרון מדווחת היום (ה') כי גייסה 300 מיליון שקל בהנפקת אג"ח פרטית בה נרשמו ביקושים של כ-850 מיליון שקל. במסגרת ההנפקה הנוכחית, ביצעה מליסרון הרחבה של סדרת אגרות ז' ו ו', הריבית צמודת המדד הממוצעת הינה של כ-2.65%. בנוסף, חברת הבת בריטיש ישראל ביצעה הרחבה של סדרת אג"ח ג' אשר נסחרת במדד תל בונד 20. מתחילת 2012 גייסה החברה מעל 1.6 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח שונות.
הרחבת אג"ח סדרה ג' (בריטיש ישראל): איגרת חוב צמודה למדד. האיגרת עומדת לפדיון בין השנים 2013-2023. המח"מ של הסדרה עומד על כ-4.7 שנים. בהתאם לביקושים, המכרז נסגר בשיעור תשואה של כ-2.6%. סך התמורה (ברוטו) בגין ההרחבה של הסדרה הסתכמה לכ-189 מיליון שקל.
הרחבת אג"ח סדרה ז': איגרת חוב צמודה למדד, המגובה בשעבוד בדרגה שנייה על קניון הגדול בפ"ת. האיגרת ניפדת לאורך השנים 2013-2020 כמפורט להלן:כ - 1% מהקרן ב-14 תשלומי קרן חצי-שנתיים שווים, בחודשים אוקטובר ואפריל ותשלום קרן נוסף (84%) בחודש אוקטובר 2020. המח"מ של הסדרה עומד על כ-6.3 שנים. בהתאם לביקושים, המכרז הסופי נסגר בשיעור תשואה של כ-2.5%. סך התמורה (ברוטו) בגין ההרחבה של הסדרה הסתכמה לכ-43 מיליון שקל.
הרחבת אג"ח סדרה ו': איגרת חוב צמודה למדד, המגובה בשעבוד על מניות חברת בריטיש ישראל. האיגרת עומדת לפדיון בין השנים 2014-2023. המח"מ של הסדרה עומד על כ-6 שנים. בהתאם לביקושים, המכרז נסגר בשיעור תשואה של כ-2.87%. סך התמורה (ברוטו) בגין ההרחבה של הסדרה הסתכמה לכ-69 מיליון שקל.
אבי לוי, מנכ"ל מליסרון, אמר: " ההנפקה הינה חלק מתהליך מובנה של פריסת חובות החברה לטווח ארוך ופירעון אשראי לטווח קצר וכן הפחתה של עלות הריבית הממוצעת על הלוואות החברה. התמורה שתגויס במסגרת ההנפקה תשמש את מליסרון בעיקר לפירעון של חובות שוטפים ולהמשך תהליך הפיתוח וההשבחה של מליסרון ונכסיה. ברצוני להודות לקונסורציום החתמים, לדירקטוריון החברה ולעובדיה בהובלתו של יעקב אקילוב, מנהל פעילות שוק ההון בחברה, אשר ניהל את ההנפקה מטעמנו."
- 1.כאילו לא למדו דבר המוסדיים ממשיכים להזרים בלי שום ערבות (ל"ת)תום 02/05/2013 11:41הגב לתגובה זו
- אבי 02/05/2013 14:12הגב לתגובה זולא משלמים בכובע אחד .ובכובע השני באים למוסדים לגיוס .שוק ההון החולה של ישראל .אין במה להשקיע ?
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
