בדרך למעו"ף: בינו הפיץ מניות בינלאומי ב-260 מיליון שקל, הנייר נחתך 2.4%
צדיק בינו ממשיך לקדם את המהלכים לכניסת מניות הבנק הבינלאומי למדד המעו"ף. מניית הבנק ריכזה את המחזור השני בגודלו בבורסה, זאת לאחר שחברת האחזקות פיבי הפיצה 5.2% מהון המניות של הבנק הבינלאומי בתמורה ל-260 מיליון שקל.
המהלך צפוי להכניס את הבנק הבינלאומי למדד המעו"ף בעדכון המדדים הקרוב, וכן להשפיע בעקיפין יתר החברות האחרות במדדים המובילים.טרם פתיחת המסחר, מניית הבנק נסחרת לפי שווי של 5.3 מיליארד שקל. הבנק מוחזק על ידי פיבי (53.53%), בנק דיסקונט (26.54%) והציבור (20%). ביצוע המהלך על ידי בינו צפוי להגדיל את אחזקות הציבור אל מעל ל-25%, הרף הנדרש לכניסה למדד המעו"ף היוקרתי.
אולם, כבר כעת ניתן לסמן את החברות האחרות שצפויות להיות מושפעות מהמהלך של בינו. מי שצפויה להיפגע באופן ישיר מהמהלך היא חברת סלקום, שמדורגת כעת במקום ה-24 וצפויה לצאת ממדד המעו"ף בעוד שהנהנית היא מגדל ביטוח שצפויה להחליף את חברת השבבים איזיצ'יפ במדד המעו"ף במסגרת עדכון המדדים הקרוב.
- 4.המניות הופצו בשער 51.5 כנראה זה מה שהם שוות (ל"ת)מיליונים 03/04/2013 11:31הגב לתגובה זו
- 3.זה לא נגמר!!!!!!!! (ל"ת)הוא יפיץ עוד 03/04/2013 11:29הגב לתגובה זו
- 2.זה לא נקרא הרצת מניות? (ל"ת)אני רק שאלה 03/04/2013 11:12הגב לתגובה זו
- 1.הבינלאומי תרד עוד (ל"ת)אנונימי 03/04/2013 10:19הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנסאולמד סולושנס: ניסוי השתלת מסתם לב מלאה דרך דקירת מחט בלבד
אולמד השלימה השתלת מסתם שפותח על ידי חברת הבת תרוליף בצנתור בשני חולים עם דליפה טריקוספידלית חמורה, וממשיכה לגייס מטופלים לניסויים במדינות נוספות
אולמד סולושנס חברת הביומד אולמד סולושנס אולמד סולושנס 4.56% השלימה ניסוי שבו הוחלף מסתם בלבם של שני מטופלים באמצעות צנתור, ללא פתיחת בית החזה. שני המטופלים, שסבלו מאי ספיקת לב מתקדמת בעקבות דליפה חמורה במסתם הטריקוספידלי, קיבלו את הטיפול במסגרת "טיפול חמלה" לאחר שהאפשרויות הרפואיות המקובלות לא התאימו להם. לפי דיווחי החברה, מצבם השתפר והם מיועדים לשחרור בימים הקרובים.
ההליך התבסס על טכנולוגיה שפותחה בחברת הבת תרוליף. הוא בוצע בשני שלבים: לפני כשלושה חודשים הושתלה מערכת עיגון ייעודית, וכעת הושתל המסתם עצמו, RoseDoc. על פי נתוני החברה, תועד שיפור המודינמי כבר בסיום ההשתלה.
פרופ' עוז שפירא, מנכ"ל אולמד סולושנס ומנתח לב, מציין כי האפשרות לבצע החלפת מסתם מלאה דרך צנתור מרחיבה את מנעד הפתרונות לחולים המוגדרים כבעלי סיכון ניתוחי גבוה. לדבריו, מערכת העיגון שפיתחה החברה מאפשרת התאמה לשני סוגי מסתמים, בצד ימין ובצד שמאל של הלב. "ההצלחה שנרשמה בימים האחרונים היא רגע מכונן. היכולת להחליף מסתמים בצורה מלאה דרך דקירת מחט, ללא חתכים וללא פתיחת בית החזה, היא בשורה אדירה. אנחנו בדרך לעידן חדש ובטוח יותר עבור המטופלים".
תרוליף הוקמה ב-2017 על ידי בנימין ספנסר, נתנאל בנישו וד"ר רוזנשטיין ז"ל. השלושה היו מעורבים בפיתוח מסתם שהושתל בצנתור בחברת PVT, שנמכרה ל-Edwards Lifesciences. החברה ממשיכה כעת בגיוס מטופלים לניסויים נוספים בהודו ובאוזבקיסטן, במסגרת ההיערכות לתהליכי רגולציה ושיווק במדינות נוספות.
