עמלות הבנקים: פועלים - הזול מהגדולים, ואיפה תשלמו 6.3 ש' לחודש?
המפקח על הבנקים, דודו זקן, הגיש היום (ג') לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדיווח החצי שנתי אודות מחירי השירותים הבנקאיים למשקי הבית. הדו"ח מבוסס על דיווח של ההכנסות בפועל של הבנקים ושל חברות האשראי מעמלות שנגבו על ידם במחצית הראשונה של שנת 2012.
נזכיר כי היום נכנס לתוקפו התיקון לכללי הבנקאות בנושא העמלות, שמטרתו להגביר את התחרות על החיסכון לטווח קצר של משקי הבית, וכן להגביר את השקיפות וההוגנות בנוגע לעלות שירותים בנקאיים, לרבות בפעילות בניירות ערך.במסגרת התיקון בוטלו דמי ניהול ניירות ערך בגין החזקת מק"מ, בוטלו דמי ניהול בגין החזקת קרנות כספיות, הוטלו מגבלות על עמלות הבנקים בגין פעולות בניירות ערך וכן בוטלו עמלות נוספות למשקי בית ועסקים קטנים.
במחצית הראשונה של שנת 2012, העלות החודשית הממוצעת לחשבון עו"ש למשקי בית במערכת הבנקאית הסתכמה בכ-14.5 שקל, ירידה של 2.4% בהשוואה לשנת 2011 (ירידה של 3.6% במונחים ריאליים).
בכלל המערכת הבנקאית, בנק יהב הוא הבנק הזול ביותר בפער משמעותי מיתר הבנקים (עלות חודשית של 6.3 שקל בלבד), ולעומתו בנק מרכנתיל ובנק ערבי ישראלי הם היקרים ביותר (עלות חודשית של 21.8 ו-19.9 שקל, בהתאמה).
מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק הפועלים הוא הזול ביותר (עלות חודשית של 12.1 שקל) ולעומתו בנק דיסקונט הוא היקר ביותר (עלות חודשית של 16.7שקל). נציין כי במחצית הראשונה של שנת 2012, ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של שירותי חשבון עו"ש נפוצים של משקי בית במערכת הבנקאית, התסכמה ב-14 שקל, ירידה של כ-4.7% בהשוואה לשנת 2011 (ירידה של 5.9% במונחים ריאליים).
בכלל המערכת הבנקאית, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון בבנק יהב היא הזולה ביותר (2.8 שקל) ובבנק פאג"י מקבוצת הבינלאומי היא היקרה ביותר (28.3 שקל). מבין חמשת הבנקים הגדולים, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון בבנק הפועלים היא הזולה ביותר (13.6 שקל) ובבנק הבינלאומי ההוצאה החודשית היקרה ביותר (17 שקל).
לעניין עמלות כרטיסי האשראי, במחצית הראשונה של שנת 2012, ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של החזקת כרטיס אשראי מסוג מקומי, בינלאומי וזהב- במערכת הבנקאית, הסתכמה ב-6.9 שקל, עלייה של כ-2.2% בהשוואה לשנת 2011 (עלייה של כ-1% במונחים ריאליים).
בנוסףף שונות גבוהה נרשמה ביחס לעמלה בגין החזקת כרטיס אשראי: בעלות החודשית הממוצעת לכרטיס בגין כרטיסים מסוג מקומי, בינלאומי וזהב- ישראכרט היא הזולה ביותר (4.5 שקל), ואילו חברת כ.א.ל היא היקרה ביותר באופן משמעותי (כ-10 שקל).
דודו זקן , המפקח על הבנקים, התייחס לממצאי הדו"ח: "הגברת השקיפות בעלות השירותים הבנקאיים וצמצום פערי המידע בין הבנקים לבין לקוחותיהם יביאו להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. הבנה של הלקוח לגבי השירות שניתן לו ועלותו תבטיח הוגנות מלאה ביחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם. על מנת לסייע לאזרחים בנושא, העלה הפיקוח על הבנקים לאתר האינטרנט של בנק ישראל חומרי הסברה רבים על נושא העמלות, דרכים לחישובן ועצות להתנהלות נבונה ומושכלת במטרה לחסוך תשלום על עמלות מיותרות. הפיקוח על הבנקים ימשיך לפעול על מנת לצמצם את פערי המידע במערכת הבנקאית, ויסדיר עמלות מקום שיימצא "כשל שוק".
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
