עקב אי העברת מסמכים לרשות ההגבלים: תנובה תשלם 3 מיליון ש'

הסיכום על התשלום יועמד לעיון הציבור ולאחר מכן הצדדים יבקשו את אישור הצו ע"י בית הדין להגבלים עסקיים
יואב כהן |

הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, ותנובה הגיעו לכלל הסכמה לפיה תנובה תשלם לאוצר המדינה שלושה מיליון שקלים בעקבות אי העברת מסמכים לרשות ההגבלים העסקיים. הסיכום יועמד לעיון הציבור ולאחר מכן הצדדים יבקשו את אישור הצו ע"י בית הדין להגבלים עסקיים. לאחר שנדרשה ב-29.3.2011 וב-14.7.2011 למסור לרשות ההגבלים העסקיים נתונים ומסמכים הנוגעים לפעילותה, נפתחה נגדה חקירה ב-25.09.2011 בעקבות חשדות לפיהן לא העבירה את כל המסמכים הרלוונטיים לרשות. הממונה מסר כי: "הסכום המשולם היום על ידי תנובה מהווה קפיצת מדרגה באכיפת חוק ההגבלים העסקיים. הצו המוסכם שאליו הגענו עם תנובה שולח מסר חד משמעי לפיו על כל הגורמים במשק להיענות לדרישות הנתונים של הרשות, וכי לאי קיום דרישת הנתונים במלואה, גם אם הוא לא נעשה בכוונת זדון, יש מחיר משמעותי ". בד בבד, הרשות להגבלים עסקיים הודיעה היום רשמית לזהבית כהן כי סגרה את תיק החקירה שנוהל נגדה מחוסר אשמה. כזכור, ב-2 באוקטובר 2011, בעקבות חקירת הרשות ועל רקע מחאת הקוטג' וחרם הצרכנים על מוצרי החברה שארגנה התאחדות הסטודנטים והביא לירידה במכירות, הודיעה כהן על התפטרותה מתפקידיה כיושבת ראש הדירקטוריון של תנובה ושל פסגות. זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל, מסרה בתגובה להחלטת הרשות להגבלים עסקיים לגביה: "אני מברכת על החלטת הרשות להגבלים עסקיים לסגור את התיק האישי נגדי מחוסר אשמה מוחלט. תמיד הקפדתי לשתף פעולה באופן מלא עם הרגולטורים והרשויות השונות וכך אנהג גם בעתיד. אני שמחה שהפרשה הגיעה לסיומה באופן זה." איציק אלרוב, ממובילי המחאה כנגד יוקר המחיה ומתנועת 'הצרכנים', אמר בתגובה כי "קנס של שלושה מיליון שקלים הוא נמוך בהרבה מהקנס שאזרחי ישראל משלמים מידי יום כמס מונופולים וחוסר תחרות לחברת תנובה. סכום מגוחך זה מהווה פרס על התנהלות עבריינית לכאורה של תאגידים עסקיים. ישנו אינטרס ציבורי וצרכני ראשון במעלה לחקירת החשדות עד תום. אזרחי ישראל מצפים מהממונה על ההגבלים העסקיים להשתמש במלוא סמכויותיו ולא להיכנע בפני תאגיד המזון הגדול בישראל."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת

המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק

תמיר חכמוף |

השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים"


השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88%  , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר. 

אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.

למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?

זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.

לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה