הציבור פאסימי, אבל פחות: מדד אמון הצרכנים השתפר באוקטובר

על פי נתוני הלמ"ס: השיפור באוקטובר ל-_32%-) הינו ביחס לשפל של (38%-) שנקבע בספטמבר. מאזן הציפיות המתייחס למצב הכלכלי במדינה עלה לרמה של 37%- לאחר שבספטמבר הגיע לשפל של 50%-
יעל גרונטמן |

באוקטובר האחרון השתפר אמון הצרכנים בישראל, כך עולה מסקר הלמ"ס שהצביע על כך שמדד אמון הצרכנים בישראל השתפר ועלה ל-(32%-) לעומת (38%-) בספטמבר, שהיה המדד הנמוך ביותר שנצפה בישראל מאז החלה הלמ"ס לבצע את הסקר במארס 2011. בחודש אוקטובר השינוי במאזנים המתייחסים למצב הכלכלי של משק הבית, למספר המובטלים ולציפיות לגבי חסכון של משק הבית לא היה מובהק . לעומת זאת, מאזן הציפיות המתייחס למצב הכלכלי במדינה עלה לרמה של 37%- לאחר שבספטמבר הגיע לשפל של 50%- , שינוי זה הוא מובהק, וכך גם השינוי בערך מדד אמון הצרכנים עצמו. ערכי המדד לקבוצות שונות של מרואיינים מצביעים על עלייה במדד אמון הצרכנים בקרב יהודים (29%- לעומת 37%-), בקרב מועסקים (28%- לעומת 39%-) ובקרב בעלי תעודה אקדמית (26%- לעומת 35%-). בחודש אוקטובר, נמצא כי ערבים פסימיים יותר מיהודים; בלתי מועסקים פסימיים יותר ממועסקים; בעלי השכלה נמוכה, חסרי תעודת בגרות פסימיים יותר מבעלי תעודת בגרות או תעודה אקדמית (39%- לעומת 29%- ו 26%- בהתאמה). השוואה בינלאומית של מדד אמון הצרכנים מלמדת על ציפיות להרעה במצב הכלכלי ברוב מדינות ה-OECD. בגרמניה, בלוקסמבורג, בבלגיה, בישראל ובספרד רמת הפסימיות עלתה מאוד בין אוקטובר 2011 לאוקטובר 2012. ביוון ובפורטוגל, הנמצאות במשבר כלכלי עמוק, הגיע באוקטובר מדד אמון הצרכנים לרמה של 78%- ו- 60%-, בהתאמה. המדד נע בטווח שבין 100 ל-100-, וככך שהוא קרוב יותר לטווח העליות כך הוא מעיד על אופטימיות רבה יותר של הצרכנים וככל שה אקרוב לטווח התחתון כך הוא מעיד על פאסימיות. כשהמדד קרוב לאפס , מדובר בהעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. הסקר שעליו מבוסס המדד תואם את ההנחיות של ארגון ה-OECD.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת

המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק

תמיר חכמוף |

השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים"


השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88%  , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר. 

אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.

למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?

זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.

לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה