גרף ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן
ניתוח טכני

איך לתפוס טרמפ על טראמפ? קרנות הסל שלפני פריצה

טראמפ מזרים השקעות לאמריקה ומאיים להעניש את מי שלא יתיישר על פיו מה שכבר מוביל לגאות בקרנות הסל; זיו סגל פותח את הגרפים ומזהה הזדמנויות טכניות מעניינות

זיו סגל | (9)
נושאים בכתבה ניתוח טכני

שלום לכולם, היום נעמיק בכמה אפשרויות השקעה בקרנות סל מעניינות. 

לפני כן תודה לכל מי שהתעניינו לאן נעלמתי בשבוע האחרון. אני נמצא בנסיעה לחו״ל שפחות מסתנכרנת עם לו״ז פרסום המאמרים. בכל אופן משתדל להתמיד.


להשקיע בתוצרת אמריקה

טראמפ מיצר הרבה רעשים וגלים אבל סביר להניח שמתחת לכול הרעש תהיה תנועה מסוימת לכיוון הייצור האמריקאי. וכשיש תנועה תעשיית קרנות הסל עולה עליה. 

באמצע 2024 הושקה קרן סל עם הסימול MADE. הקרן עלתה וירדה ואז שוב עלתה ונמצאת היום כ-10 אחוזים מעל מחיר ההשקה. טכנית, מעל 27.7 אפשר לבחון להצטרף לתנועת ה- MAGA. 


מכאן נמשיך לקרן שהיא די במרכז תשומת הלב היום IWM iShares Russell 2000 2.78%   מדובר בקרן סל שעוקבת אחרי מדד הראסל 2000 שמיצג חברות שמוגדרות כבעלות שווי שוק קטן. חברות אלו אמורות לעזור בדחיפת השוק מלמטה כאשר החברות הגדולות מושכות אותו מלמעלה. 


גרף קרן הסל מראה את תקופת ההתעגלות שלה שעכשיו יכולה להבשיל לכדי מהלך עליה משמעותי. רכישה מעל 219 וגם מעל 215 היא אפשרות סבירה מאד. עדיין אין סימני עוצמה מול ה – S&P500 כך שמבחינה זו אין דחף לרוץ להחליף את פוזיציה ב – S&P500 באחזקה בה אבל מי שבונה / מגדיל פוזיציה בארצות הברית בהחלט יכול לגוון עם IWM ואז אם תתחזק להגדיל שם. 


מכאן אתם יכולים לבחון קרנות סל נושאיות ואפילו לצלול לקרנות מיקרו קאפ. הנה כמה רעיונות:


להשקיע בתעשיה מי עדיפה על XLI? 


סקטור מניות התעשיה, המיוצג מתוך מדד ה-S&P500 על ידי קרן הסל XLI, הוא אחד מהמובילים של מהלך העליות הנוכחי. כדאי לכם.ן לשים לב לקרן הסל PSCI. היא עוקבת אחרי מניות תעשיה עם שווי שוק נמוך וכבר כמה חודשים מפגינה ביצועים טובים יותר מ – XLI. זו גם דוגמה לאפשרות שלנו לשדרג ביצועים בעדינות. על הגרף תראו גם את ההתחזקות מול ה – S&P500 (מסומנת בקו עולה סגול) וגם את חציית הזהב (ממוצע ל- 50 יום חצה את הממוצע ל- 200 יום). אפשר לרכוש מעל 139.6 ולהגדיל מעל 143.2. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד אפשרות לשקול שדרוג תשואה היא מעבר מ – IWM ל – IWC שמשקיע בחברות עם מיקרו שווי שוק. תראו שמאפריל היא נמצאת בעוצמה רבה יותר בהשוואה ל – IWM. עכשיו העוצמה קצת נחלשת כך שאפשר לעקוב זמן מה לראות מה קורה. מהבחינה הטכנית יש סיכוי להמשך עליה ואפשר להצטרף לסיכוי הזה מעל 132. 



העדיפו תמונה ארוכת טווח על תעתועי הטווח הקצר

קרן סל שנראתה מלהיבה, שברה למטה ועכשיו חוזרת להלהיב היא ILIT לתעשיית כרית הליתיום. הייחודיות שלה היא שהיא מתמקדת בתעשיית הכריה ולא במעגלים רחבים יותר כמו סוללות. על הגרף אתם יכולים לראות את הפריצה למעלה של הממוצע ל – 200 יום, את התיקון החד לאחר הפריצה, את הטעיית הירידה אל מתחת לממוצע ואת החזרה מעליו. כמו כן את חציית הממוצע ל – 21 יום את הממוצע ל – 200 יום שמנטרלת את כל הרעשים האלו ונותנת סימן חיובי ארוך טווח. 



נסיים בעוד מקרה של חציית סרק של ממוצע נע שמלמד אתכם גם משהו על קונספט הסטופ – לוס שרבים מקדשים אותו והנזקים שהוא יכול לגרום למי שלא מסתכל על התמונה הכוללת. מדובר בקרן URA


נתחיל בתמונה הכוללת של  URA לסקטור האורניום. תראו על הגרף ארוך הטווח את ההתעגלות ארוכת השנים, הפריצה של רמת ההתנגדות והתמיכה מעליה. פוטנציאל העליה הוא עצום. עכשיו תראו את הירידה מתחת לממוצע ל – 21 יום והחזרה מעליו. ניעור קל של מי שלא מקבל את הפוטנציאל לטווח הארוך. נכון לעכשיו, מגמת העליה תקפה וגם הפוטנציאל ארוך הטווח. 


תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איך אפשר להצטרף לווצאפ (ל"ת)
    אלונה מרק 09/08/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 09/08/2025 09:39
    הגב לתגובה זו
    לא משנה מה מראים גרפים הזמן של ביג שורט קרוב מאוד .
  • 5.
    תוהה 08/08/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    עסקרן לדעת ואשמח לתשובה מזיו סגל מחזור יומי ממוצע של ה ETF הזה הוא 3664 דולר איך אפשר להתייחס לתעודה עם מחזור יומי כל כך קטן
  • 4.
    לנסות להתאים השקעות לכיוון המחשבה של טראמפ האדם ההפכפך בתבל נראה לי הזוי... (ל"ת)
    אנונימי 08/08/2025 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 07/08/2025 19:31
    הגב לתגובה זו
    מרוב אינדיקטורים קשה להבין את הגרפים.לדוג ב ILIT מה זה האייקונים הירוקים הקטנים אלה נרות או אינדיקטור מסויים אם לא היתה התייחסות אליהם בניתוח למה סתם לסבך
  • לרון 10/08/2025 07:02
    הגב לתגובה זו
    לך לקורס תבין.משלמים על מידע כזה.לא הבנת
  • 2.
    אנונימי 07/08/2025 17:33
    הגב לתגובה זו
    אם אין לך מה לכתוב אל תכתוב. התעגלות...עצמה נחלשת...אין דחף להחליף פוזיציה.... וואלה אוסף של המלצות שבחלקן האחת סותרת את השניה. ואף מילה על טכנולוגיה ביטחוני ואנרגיה. ממש מענין
  • לרון 10/08/2025 07:04
    הגב לתגובה זו
    אנשים שעוד לא הבינו שגרף מראה עבר .היה. ניגמר
  • 1.
    אנונימי 07/08/2025 17:13
    הגב לתגובה זו
    אינטל תהיה ברה ארגון.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.